במשך יותר ממחצית הכהונה של יואב קיש בתפקיד שר החינוך, ילדי ישראל לומדים תחת אש. תלמידים מפונים, מורים מגויסים ובתי ספר מאוימים בטילים הם רשימה חלקית של האתגרים שמערכת החינוך מתמודדת איתם באחת השנים המטלטלות בתולדות המדינה.
"אם מסתכלים על המדינה במאקרו, אני חושב שהצלחנו להתמודד עם המציאות המאתגרת בלי ליצור משבר לאומי בחינוך", סבור השר קיש. "בסיוע המדיניות של פיקוד העורף, מדינת ישראל הצליחה לשמר את הלימודים.
"האתגר הראשון היה לתת מענה ולבנות מסגרות לעשרות אלפי ילדים מפונים. נדרשו לנו כמה שבועות להתארגן. בתפר הזה הייתה כניסה של חברה אזרחית ואני מברך על כך, אבל בתוך כמה שבועות לקחנו אחריות והמסגרות נוהלו על ידי משרד החינוך. בקו העימות בצפון האתגר היה מורכב במיוחד, כי שם היו תושבים שנשארו בבתים תחת אש. בנינו בתי ספר עורפיים שנתנו מענה, ועדיין היה קשה ללמוד כי האש הייתה כבדה. יכולנו לפעול טוב יותר במקרים מסוימים, אבל בהסתכלות הכללית – עבדנו. אני בטוח שאם הייתה קריסה היו כתבות בכל מקום… העובדה שלא שמעו על כך היא סימן שהצלחנו להתמודד".
קיש גאה בתפקוד המערכת במלחמה. "ראיתי אנשי חינוך מדהימים, התגייסות של מנהלים ושל מורות שהבעלים שלהן במילואים חודשים רבים ויוצאות ללמד כשיש ילדים קטנים בבית. הם החזיקו את מערכת החינוך ומהם שאבנו כוח".
לצד הראייה המערכתית, ממשיך קיש, "אנחנו מנסים לעזור ברמת הפרט. ההקלות בבגרויות שניתנו בהתאם לנזק שכל ילד חווה, משקפות את המחיר הגבוה שהדור הזה משלם. אי אפשר להתייחס לנער שגר בבארי ועבר את הטבח הנוראי, כמו לילד שגר בתל־אביב או בחיפה. היה פה אירוע שמשפיע על החוסן הנפשי ויש בו מחיר אישי כבד, ואנחנו עוד לא יודעים מה תהיה ההשפעה לטווח ארוך. הילדים שחזרו מהשבי, למשל, אנחנו עוטפים אותם אבל יידרשו עוד שנים להבין מה ההשפעה של זה".
השאלה היא אם אחרי ההקלות האלה, התלמידים יעמדו בדרישות הלימודיות בהמשך הדרך.
"כל ההקלות שאנחנו עושים בבגרויות מתואמות עם העולם האקדמי. אני לא חושב שההקלות יפגעו בהם בהמשך, כי בבגרות צריך להראות יכולות למידה וידע, ואת מיומנויות הלמידה הם רכשו במהלך השנים, ופערי הידע לא גדולים. ברמה הלאומית המספרים לא גדולים – פחות משני אחוזים מהתלמידים בשנה שעברה. למשל, לתיכון האזורי של חבל אשכול, 'נופי הבשור', שאיבד כל כך הרבה ואז התפזר בארץ, נתנו הקלות משמעותיות. אגב, תלמידי י"ב שם ביקשו להתפנות יחד, אז הקמנו להם פנימייה בעין־גדי והם סיימו יחד את השנה כמו שהם חלמו".
תיארת מציאות חינוכית מורכבת בצפון, אבל אולי הבעיה היא בכלל במדיניות של הפרדת הזירות, שהשאירה אותם תקופה ארוכה כל כך תחת אש.
"אלה שני נושאים נפרדים. עד פסח הלמידה הייתה סבירה, ולאורך הלחימה חיזבאללה הגבירו את האש. השאלה כאן היא מדינית־ביטחונית, החינוך הוא על הדרך. ההחלטה האסטרטגית שלא לפעול בשתי גזרות במקביל הייתה לדעתי נכונה. טעויות טקטיות בוודאי היו".
יפה שתיקה לעסקה
יותר משנה אחרי תחילת המלחמה, קיש אומד את נזקיה ומבקש להתחיל בשיקום. "מערכת החינוך בצפון תהיה טובה יותר ממה שהייתה קודם המלחמה", הוא מצהיר. "אנחנו משקיעים בחוסן ובתמיכה פסיכולוגית. בצפון התלמידים רק התחילו לחזור, ובנינו למפונים תוכנית של שיבה הביתה; בעוטף אנחנו מתחילים לראות את התקומה. אפשר לראות שחוץ מהמסגרות של היישובים שנמצאים באתרים זמניים כמו ניר־עוז, בארי, כפר־עזה ועוד, כל השאר חזרו. תשעים אחוז מהתלמידים חזרו, וזאת הצלחה גדולה מאוד בתקומה של העוטף. החינוך הוא עוגן משמעותי בסיפור. אחרי הסרת האיום הביטחוני, הוא זה שמחזיר את האנשים".
"החזרנו חלק מלימודי התנ"ך שירדו מהתוכנית במהלך השנים, כדי שיהיה מינימום של היכרות. ולא, זאת לא הדתה, התנ"ך הוא הדרך להתחבר לזהות שלנו, לארץ ולעם. המלחמה היא הזדמנות לחזק את המהלך הזה"
גם בעזה נראה בקרוב הסכם שכולל שחרור חטופים?
"בלבנון אנחנו בהפסקת אש, לא בהסכם. היא יכולה להישמר לאורך זמן, או שיפרו אותה ובאותו רגע נחזור ללחימה. בעזה יש לנו שתי משימות – החזרת כל החטופים, החיים והמתים, ולוודא שחמאס או כל גורם טרוריסטי אחר לא שולט שם. לדעתי כל שיח של שרים על עסקה עתידית פוגע בעסקה, ולכן לא אתייחס מעבר להצגת היעדים שלנו במלחמה. אני כן אומר שאנחנו נכונים לשלם מחירים כואבים".
אין חשש שהשרים בן־גביר או סמוטריץ' יטרפדו עסקה?
"אני לא מאמין. כל אלה שמאיימים לפרוש מהממשלה – שיפרשו, אנחנו נוביל את המהלכים הנכונים גם במחיר של פרישה שלהם מהקואליציה. ברגע שתהיה עסקה שנתניהו יוביל, השיקול אם בן־גביר או סמוטריץ' נשארים בקואליציה יידחק הצידה".
למה נכשלתם בכך עד היום?
"חמאס תפס את החטופים כדבר שמשאיר אותו בשלטון, והאינטרס שלו היה לסרב לכל עסקה. במתווה הראשון הוא ראה איך מכונת המלחמה הישראלית דורסת אותו לצד לחץ בינלאומי, אז הוא הבין שהוא חייב ללכת למתווה. מאז קרו דברים אחרים. הפירוד אצלנו והלחץ האמריקני על ישראל הקלו על חמאס לסרב".
קיש, טייס בחיל האוויר לשעבר, מתפעל מביצועיו של החיל בסוריה על רקע ההפיכה שהתרחשה שם. "מה שקורה בסוריה הוא מדהים. אנחנו משמידים את חיל האוויר עם מערכת ההגנה הכי צפופה שהייתה בעולם, בלי שיורים עלינו כדור אחד. אני מברך את חיל האוויר על המבצע הזה, שמזכיר את 'מבצע מוקד'. חברים שלי אומרים 'הורדתי מיג 29', אבל אני לא רושם מטוס על הקרקע כהפלה. וברצינות, ההישג הזה מרשים, והפעולות שלנו בימים הקרובים יכתיבו את מצבנו בשנים הקרובות. אנחנו חייבים לוודא שלחיל האוויר יהיה חופש פעולה מלא בסוריה, וגם על הקרקע צריך ליצור חיץ שימנע כל איום על תושבי רמת הגולן. המורדים כבשו את סוריה בטנדרים, וראינו בעוטף מה חמושים על טנדרים יכולים לעשות. הצבא צריך לדאוג שהם לא ידהרו לקצרין גם בעוד שנים. נישאר שם כמה שיידרש כדי להגן על הגולן".
הזכרת את מבצע מוקד שפתח את מלחמת ששת הימים. אנחנו בתקופה היסטורית שמזכירה ימים גדולים. איך מלמדים היסטוריה אקטואלית בבתי הספר? יש מי שעסוק בעיצוב הזיכרון הלאומי בצורה מסודרת?
"אנחנו רואים בזה הזדמנות לחינוך לערכים. לכן למשל הכנסנו לחומר הלימודים את הנאום של מנחם קלמנזון בטקס פרס ישראל".
העיסוק בעיצוב הזיכרון הלאומי מתחבר לנושא שהעסיק את קיש עוד קודם לכן: הזהות היהודית של הדור הצעיר. "החזרנו חלק מלימודי התנ"ך שירדו במהלך השנים, כדי שיהיה מינימום של היכרות. ולא, זאת לא הדתה. התנ"ך הוא הדרך להתחבר לזהות שלנו, לארץ ולעם. הדברים האלה לא היו מספיק משמעותיים, והמלחמה היא הזדמנות לחזק את המהלך הזה".
אפשר ללמד על המלחמה מנקודת מבט שונות. כמה מקום יש למורה לבחור את הנרטיב שהוא מעביר לתלמידים?
"יש תלמידים שיוצאים ל'מסע תקומה' ונחשפים למה שתושבי העוטף עברו ולמחיר המחדל. אגב, השאלה מי אשם במחדל עוד תיבדק לעומק. ברור שאנחנו כממשלה אחראים למה שקורה במדינה, אבל צריך לבחון מה היו הנורות שלא נדלקו, וזה יקרה בסוף המלחמה. במערכת יש מורים מכל הסקאלה הישראלית, מחרדים וחרד"לים ועד עולם הפרוגרס והשמאל הקיצוני – וצריך לאזן בין הכוחות האלה. יש מקום לכל הדעות שנכנסות בגבול של מדינה יהודית ודמוקרטית, וממנו אני לא מוכן לחרוג. לצורך העניין, כשמנהל הגימנסיה זאב דגני קרא לסרבנות – זימַנו אותו לשימוע. מצד שני ברור שיש מורים שלא חושבים כמוני, ואני לא אכפה את דעתי על אף אחד".
מדברים על חופש הביטוי באקדמיה. מה טיב היחסים שלך היום עם ראשי האוניברסיטאות?
"הייתה תקופה מתוחה, אבל בעקבות המלחמה עשינו ריסטרט ואנחנו עובדים יחד. עצרתי קיצוץ שהיה מכוון נגד מוסדות אקדמיים. אנחנו משתדלים לגשר על הפערים, כולל עם נשיא אוניברסיטת תל־אביב פרופ' אריאל פורת, שבחר להיות שחקן פוליטי על מלא והוא עושה נזק גדול למוסד שלו ולהשכלה הגבוהה בכלל".
אתה תומך בהחלטת הקואליציה לשנות את ההרכב החוקי של ועדת החקירה לטבח 7 באוקטובר?
"צריך לבדוק לעומק את הכשל ולהסיק את המסקנות. ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופטת שדעותיה ידועות מראש היא לא המנגנון שיביא לתוצאות הללו. נוביל מהלך שייתן מענה לחקר האמת בצורה מאוזנת, ולא נלך למקום מוטה מראש שיגיע למסקנה שנכתבה מראש. זו משימה לאומית. כולם רוצים להגיע לאמת וכולם צריכים להיות שותפים בה, ולא רוצים שאף אחד יגיד שיש פה החלטה פוליטית".
המאבק על מעמד המורה
אנשי חינוך רבים יצאו אל החזית מאז 7 באוקטובר, חלקם לא שבו. לדברי שר החינוך משרדו עומד בקשר רצוף עם משפחות הנופלים, ומיזמי הנצחה בתוך מערכת החינוך כבר החלו: "הנושא הזה חשוב לנו מאוד".
בעקבות נפילתם של מנהלי מוסדות חינוך נשמעו קריאות לאסור על יציאתם לשדה הקרב.
"טבעי שמנהל ייצא להילחם, כי הוא כמו מפקד וזו דוגמה ערכית וחינוכית חשובה. מצד שני המחיר כבד, כי מנהל מחזיק את כל בית הספר, ואפילו אם הוא חוזר בשלום הוא נעדר לתקופה ארוכה מבית הספר. השאלה היא אם ההפסד גדול מהרווח לכיוון כזה או אחר. אין לי תשובה כרגע, צריך לראות איך לאזן. להבדיל, כשנבחרתי להיות חבר כנסת עוד הייתי טייס פעיל במילואים ורצו לגרוע אותי מהטייסת. בסוף הגענו לפשרה שלא אטוס בטייסת מבצעית כדי שלא אחצה קו; לדעתי זו הייתה טעות, כי גם אם אתה מוביל במסגרת שבה אתה נמצא, אתה צריך להמשיך להוביל גם בלחימה".
"כדי שחוק גיוס יצליח צריך שיתוף פעולה עם החרדים, והצבא צריך לוודא שיש לו מסגרות מתאימות בעבורם. יש כרגע שיח רציני ואמיתי ואני לא מוכן לחיות במציאות שהציבור החרדי לא נושא בנטל"
רבים מהמורים שנפלו במלחמה הגיעו מהחינוך הממלכתי־דתי, אנחנו מציינים. "הציונות הדתית שילמה מחיר כבד, וזה קשור באופן ישיר לחינוך. החיבור לזהות היהודית ולערכים של הציונות הדתית הוביל את הבוגרים למקומות הכי משמעותיים בצבא", אומר קיש.
מערכת החינוך מצויה במשבר גדול בתחום כוח האדם ואיוש משרות הוראה. קיש מייחס את המשבר לכמה גורמים ובהם מעמדו התרבותי של המורה, דרישה ממנו להיות זמין כמעט ללא הפסקה, והתמודדויות חדשות שיצרו הרשתות החברתיות. "בדור שלי מורה היה דמות להערצה והייתה מוטיבציה להגיע לתחום", הוא אומר, "זה נשחק מאוד. אגב, בכל העולם קשה לגייס מורים בגלל זה. אנחנו בוחנים את כל ההיבטים ומנסים להוביל שינוי. הקמנו אגף למעמד המורה ואנחנו משקיעים בזה. בקרוב יצא חוזר מנכ"ל בנוגע למעורבות ההורית, שיכולה להיות חיובית מאוד אבל עלולה להיות גם הרסנית. זה אתגר גדול".
בינתיים לא נראה שהצעדים האלה נושאים פרי. החוזים האישיים, שארגון המורים התנגד להם נחרצות בתחילת השנה, אמורים לתת מענה מסוים, אך לאחרונה הגיעו אלינו עדויות על אנשי מקצוע שהביעו נכונות להיכנס לבתי הספר בחוזים אישיים אולם גורמים שונים הכשילו את העניין. איך מוודאים שזה אכן יצא לפועל?
"החוזים האישיים מחולקים לשניים: בתיכונים שמנוהלים על ידי רשתות זה עובד טוב ונותן מענה למורים המקצועיים. במערכת החינוך זה נושא חדש יותר ועוד לא התקדם מספיק. מה שאתם מתארים זה חבלי לידה".
דיברת על מעמד המורים. התנאים שלהם כפופים להסכמים עם הארגונים, שפעמים רבות לא תואמים את הצרכים שלהם ואת שוק העבודה.
"את ההסכם עם הסתדרות המורים קיבלנו בירושה כך שאין לנו יכולת להשפיע עליו כרגע. עסקנו רבות בהסכם עם ארגון המורים, ואני מרוצה מההסכם שנחתם. הוא טוב גם למערכת וגם למורים. יש בו העלאה שקלית שמיטיבה בעיקר עם מורים מתחילים, והוספנו שעה פרונטלית שאמורה לסייע בהתמודדות עם המחסור במורים. ברור שיש מורכבות מובנית בתנאי ההעסקה, אני לא יכול לפטר מורה או גננת לא טובים, אבל מצד שני הם לא יכולים לקחת חופש כשהם רוצים. זו מערכת שבמכלול עובדת אחרת מהשוק. כרגע מכלול האיזונים נראה יחסית נכון, ולפעמים צריך לדייק יותר".
שנת הלימודים בתיכונים לא נפתחה בזמן, אולם משרד החינוך רשם הישג כשארגון המורים החליט בסופו של דבר לבטל את השביתה ולחתום על ההסכם. "רן ארז עשה כמה טעויות טקטיות. הוא הלך לשביתה ארוכה, וזה משהו שלארגון המורים קשה לעמוד בו. מבחינתנו דווקא העיצומים שפגעו בציונים ובטיולים היו קשים יותר. בנוסף, הוויכוח שנשען על החוזים האישיים היה מיותר ולא היה שווה להיכנס אליו, וגם מבפנים הייתה התנגדות לשביתה בזמן מלחמה. המורים לא תמכו בכך. אולי זו הפעם הראשונה שהמורים תמכו בעמדה של שר החינוך ולא של ארגון המורים".
החרדים הולכים ומתקרבים
תוצאות מבחן TIMSS שהתפרסמו בסוף השבוע שעבר הצביעו על הידרדרות של תלמידי ישראל בעשרות נקודות. אף שהמבחן הבינלאומי הבודק את הישגי התלמידים במדעים ובמתמטיקה נערך במאי 2023, חודשים ספורים אחרי שקיש נכנס למשרד, תיקון המצב העגום מצוי בהחלט תחת אחריותו.
הטלתם את האחריות על המציאות המשברית שהייתה באותה תקופה בישראל, אבל המשברים לא נעלמו. איך עוצרים את ההידרדרות?
"אני דוגל בתחקיר אמת, הסקת מסקנות ויישום. אנחנו בשלב התחקיר ואני אחראי לתקן, ואזיז כל אבן בשביל זה. בשנתיים האחרונות שינינו את תוכניות הלימודים, אבל כרגע צריך לבחון אם השינוי נכון ואם המערכת מכוונת לתוצאות והישגים. הגעתי למשרד אחרי משבר גדול של קורונה ושלטון לא יציב, וגם עכשיו אנחנו בתקופה של זעזוע וחוסר יציבות, וצריך לראות איך בכל זאת מצליחים להבין מה היו הטעויות, איך מתקנים, והאם מה שהתחלנו לעשות רלוונטי. בכל מקרה, כשהמלחמה תיגמר החינוך יתועדף במקום הראשון".
המציאות הביטחונית לא עומדת להיעלם, השאלה איך תחלצו את המערכת מהמשבר למרות זאת.
"אני לא מסכים. אנחנו נגיע ליציבות ביטחונית ולכולם ברור, כולל ראש הממשלה ושר האוצר, שבאותו רגע החינוך יהיה ראשון, אין על זה אפילו דיון. זה עניין של זמן. כרגע ברור שהתקצוב הולך לביטחון".
הכישלון ב־TIMSS נוגע בבטן הרכה של ישראל, שמציגה את עצמה כאומת ההייטק. יש כאן גם פגיעה תדמיתית.
"כשהגעתי למשרד הייתה כאן אסכולה משמעותית שאמרה שלא מעניין אותנו מה בוחנים. אני חושב שמדינת ישראל לא יכולה שלא לחנך למצוינות במבחנים בינלאומיים, לכן נעשה מה שצריך כדי לשפר את המצב".
שילוב המגזר החרדי בחברה הישראלית הוא אתגר לאומי מרכזי, ולמערכת החינוך יש תפקיד מכריע בסוגיה. לפני תחילת שנת הלימודים העניק משרד החינוך חיזוק משמעותי לחינוך החרדי. הכנסת לימודי ליבה לבתי הספר של הרשתות העצמאיות (החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני), שתדרוש גם הכשרה למורים, בתמורה לשילובם ברפורמת "אופק חדש", שתשפר את תנאיהם. הסיכום הזה פוגע לכאורה במוטיבציה להצטרף לזרם הממלכתי־חרדי, המציע מעטפת נרחבת יותר של לימודי חול.
"הכנסת לימודי ליבה לחינוך החרדי היא יעד מרכזי בעבורי", אומר השר קיש. "אני נלחם על זה ויש גם הצלחות. דווקא זרם הממ"ח (ממלכתי־חרדי), שנותן את המענה הכי יסודי בעניין, לא הצליח לפרוץ ולהגיע למספרים משמעותיים. יש צמיחה גדולה בשנה האחרונה, וחסידויות גדולות הצטרפו לממ"ח, אבל אנחנו עושים את זה מתוך שיח וחיבוק. ועדיין, ברשתות החרדיות יש 180 אלף תלמידים, הם לא יעברו לממ"ח ביום אחד, ואם לא נשקיע בהם יהיה כאן אירוע קשה. אולי הם מתחרים בממ"ח, אבל המשמעות האחרת היא להשאיר את כל הילדים האלה בחוץ. אבל אני מדגיש: 'אופק חדש' ייכנס אך ורק למוסדות שמלמדים ליבה מלא, שהם תחת פיקוח מלא ועושים מבחני תנופה (מיצ"ב), והמורים עוברים הכשרה מלאה. אנחנו בתוך מהפכה של ממש. להישאר רק עם הממ"ח זו טעות, עובדה שלא הצלחנו בעשור שהממ"ח קיים, יש כאן בשורה".
אם אנחנו מדברים על השתלבות בחברה הישראלית ועל גיוס לצה"ל, לימודי ליבה הם לא הנושא היחיד. יש כאן שאלות של הכרה בהשתייכות למדינה והבנה שהיא יהודית ודמוקרטית. על זה אתה מוותר ברשתות העצמאיות.
"כמו בנושא הליבה, יש ערכים שהם צריכים לעמוד בהם והם לא מנותקים ממדינת ישראל. ההגעה לצבא בהמשך בוודאי קשורה לכך. אני חושב שהצעד הראשון עובר בחיבור של המורים. הם עוברים עכשיו הכשרה באקדמיה, במוסדות ציוניים, הם חייבים לקבל את ההכשרה הזאת כדי להעביר את המקצוע. אם אני מוותר עכשיו על הרפורמה, אני מאבד אותם".
המשפט מגוחך
קיש, שהיה טייס קרב והשתחרר ממילואים בדרגת סגן־אלוף, נכנס לפעילות הציבורית תחת דגל הדרישה לשוויון בנטל, אבל שנים רבות של שותפות פוליטית עם החרדים שינו את הטון שלו בסוגיה. "יהיה חוק גיוס בטווח של השבועות הקרובים", הוא מצהיר. "אני מבין שגם אם נגייס את כולם, לפיד והאופוזיציה יצעקו שזה חוק הפטור מגיוס. אני לא מצפה מהם לכלום, גם אם כל החרדים יהיו בסיירת מטכ"ל הם יגידו שזה חוק ההשתמטות. מבחינתי את צורכי הצבא צריך למלא, ויש דבר שהצבא התחיל לעשות רק עכשיו וזה לבנות מסגרות לחרדים. הצבא לא השקיע בעבר בגיוס חרדים, מתוך תפיסה של 'צבא קטן וחכם'. עכשיו השתנו דברים, ויש חוסר מובהק בכוח אדם בצה"ל. הצבא חייב לגייס אלפים רבים. אנחנו נתמוך בחוק שיביא את אותם אלפים לצבא, וכך אמר גם נתניהו. אבל איך עושים את זה? רק באמצעות שינוי עמוק בחברה החרדית, ומשיחות שעשיתי גם הם מבינים את זה. אפשר לגייס כבר עכשיו את אלה שלא לומדים, ונתחיל לראות אלפי חרדים על מדים".
לא חוקקתם חוק גיוס במשך שנה של מלחמה. זה לא מחדל?
"המחדל הזה בא לידי ביטוי בפיטורי גלנט, שאמר שיהיה חוק רק בהסכמת האופוזיציה. עכשיו לשר הביטחון יש עמדה אחרת. אם נדחוף אצבע בעין רק ניכשל. יש פה מהלך היסטורי שחייב להצליח. אני לא יודע מה יהיה בחוק ואם יהיו בו סנקציות אישיות, אבל כדי שהוא יצליח צריך שיתוף פעולה עם החרדים. בנוסף, הצבא צריך לוודא שיש לו מסגרות מתאימות בשבילם. יש כרגע שיח רציני ואמיתי, ואני לא מוכן לחיות במציאות שהציבור החרדי לא נושא בנטל".
התקציב שלכם יטיל גזירות על כל הציבור, אבל הוא לא כולל צעדים מיוחדים נגד מי שלא מתגייס.
"אישרנו השבוע בממשלה 6 מיליארד למען מילואימניקים".
אבל זה למען מתגייסים ולא מעניש משתמטים.
"ביצעתי מהלך של העדפה מתקנת באוניברסיטאות למשרתי מילואים, ונעביר גם את חוק הוקרת השירות. יהיו סנקציות בחוק הגיוס. לא יהיה עולם ישן, אנחנו הולכים לעולם של הוקרת המשרתים. יש גם בעיה שלא מדברים עליה והיא אנשי הקבע, שלא קיבלו תגמול משמעותי על השנה הקשה הזאת. אנחנו חייבים לחזק את משרתי ה
למה בעצם השר חיים ביטון מש"ס צריך להיות שר במשרד החינוך?
"תמיד היה סגן שר, עכשיו זה שר, זה לא משנה. אנחנו עובדים טוב ובשיתוף פעולה. העולם החרדי הוא מורכב והוא עושה בו עבודה טובה".
אז צריך גם שר לחינוך הערבי ושר לחינוך הדתי.
"יש חוקים והתאמות לכל אוכלוסייה. אני לא מספיק מכיר את העולם החרדי ואנחנו מובילים את השינוי יחד, כמו בגיוס כך גם בלימודי הליבה. כדי להצליח צריך לפעול יחד".
בכאן 11 פורסם שנפתחה חקירה פלילית נגד ביטון בחשד שבתקופת כהונתו כמנכ"ל רשת החינוך של ש"ס, כספים שנועדו לה הגיעו למימון העיתון המפלגתי. אתה יכול להתחייב שכספים למען תלמידים לא זולגים?
"אני לא יודע מה הסיפור הזה, אף אחד לא פנה אליי או למשרד. הכול ברמת שמועות, ואני לא רוצה על בסיס שמועות לפגוע בשמו הטוב של אדם. המשרד עובד בצורה מסודרת, יש נהלים של החשבת שלנו כיצד מוציאים כספים, ואנחנו פועלים על פי הנהלים".
בבוקר שבו אנחנו משוחחים עם קיש, ראש הממשלה נתניהו עלה לראשונה להעיד במשפט שמתנהל נגדו. להפתעת רבים, פחות מחצי מחברי הליכוד התייצבו לצד נתניהו בבוקר המשפט. קיש עצמו התייצב שם למחרת. בתחילת השבוע הוא קרא לשופטים ולפרקליטות לשקול מחדש את דחיית התייצבותו נתניהו בבית המשפט בשלושה חודשים. "אנחנו באירוע משמעותי, מגדל הקלפים השיעי קורס לנגד עינינו – חמאס, חיזבאללה וסוריה נפלו, היעד הבא שלנו הוא איראן כך שהיא לא תאיים עלינו גרעינית, נקודה. אין בן אדם שמתאים לתפקיד הזה יותר מבנימין נתניהו, בטח עם ממשל טראמפ. אהיה מאוכזב מעצמי אם בזמן שלטון טראמפ לא נוביל לכך שאיראן לא תהווה איום על ישראל. לכן כל האירוע הזה של המשפט – מגוחך. שוחד אין שם, הסיגרים והשמפניות זה שטויות. יש פה מוטיבציה לפגוע בממשלת ימין, ואני רואה את זה אפילו באופן שבו עצרו את נציב שב"ס. הגענו למקום רע. אני מסתכל על מדינת ישראל, ולכן ביקשתי לדחות את משפט נתניהו בשלושה חודשים לנוכח המציאות בסוריה".
"כל אלה שמאיימים לפרוש מהממשלה אם עסקת חטופים לא תהיה לרוחם – שיפרשו, אנחנו נוביל את המהלכים הנכונים גם במחיר של פרישה שלהם מהקואליציה"
בעוד שלושה חודשים אולי תהיה חזית חדשה.
"לא בטוח. אם לא ההתפתחות בסוריה לא הייתי מבקש את הדחייה. ההתעלמות הברורה של בית המשפט מהבקשה הזאת היא לא עניינית".
אם יחליף אותו בראשות הממשלה בכיר אחר בליכוד, לפחות באופן זמני, ראש הממשלה לא יצטרך לנהל משפט ומלחמה במקביל.
"היו בחירות והעם בחר בנתניהו. אם אחרים רוצים, שיתמודדו בפעם הבא".
גם אתה תתמודד?
"אני תומך בנתניהו באופן מלא ואיתו בכל הכוח. כשיגיע היום שאחרי, נדבר".
אילו שינויים עברו עליך מאז שבעה באוקטובר?
"מה שהכי קשה לי הוא הקרע הפנימי בינינו. אני משוכנע שאם נהיה ביחד נוכל לכל אויבינו. כשאנחנו רבים בתוך העם, וכשלצערי הקיצונים משני הצדדים לוקחים את השיח, נעשה נזק עצום. האויבים שלנו הם מבחוץ ולא מבפנים. אני משתדל לזכור את זה, ומנסה להעביר את המסר הזה גם במערכת החינוך".
גם בקואליציה?
"כן, אני מעיר לחברים שלי בכנסת כשאני שומע התבטאויות לא ראויות, עשיתי את זה לא מעט וזה קורה גם בצד של האופוזיציה. כשאני רואה איך צועקים על יולי אדלשטיין בדרך לבית הכנסת, זה קורע אותי. גם כשיצאתי מהלוויה של חלל צה"ל מישהו צעק לי 'מה אתה עושה פה'. כמה שנאה יש לאנשים. זה מפריע לי, משני הצדדים".
