שר המשפטים יריב לוין תוקף במילים חריפות במיוחד את פסיקת בג"ץ המחייבת אותו להשלים את בחירת נשיא בית המשפט העליון בתוך חמישה שבועות. "הצו הבלתי חוקי והמביש שהוציא היום בג"ץ, שבאורח פלא ניתן דקות אחדות אחרי הנאום המתלהם של השופט יצחק עמית, הוא תמצית אובדן הדרך, הניתוק, והרמיסה שקומץ קיצוני מרשה לעצמו רק משום שנדמה לו שהוא יכול".
לדבריו, "הדחתו בפועל של שר המשפטים הנבחר מתפקידו כיו״ר הוועדה לבחירת שופטים, והסיכול המכוון שעשו השופטים להצעה לשידור הדיונים לבחירת נשיא בית המשפט העליון, הם עדות למה שמתרחש כאן בשנים האחרונות. שופטי בית המשפט העליון לוקחים לעצמם את סמכויות הממשלה והכנסת, רומסים את בחירת העם, משליכים פעם אחר פעם לפח את קולם של מיליוני אזרחי ישראל, והופכים את עצמם לשליטים דיקטטורים, המתערבים וקובעים בכל דבר, במקום בחירתו של העם".
"שופטי בג"ץ, ביוהרה שאין למעלה ממנה, דחקו את כולנו לנקודה שבה אי אפשר יותר לברוח מההכרעה הנדרשת: האם למסור סופית את השליטה במדינה לידי קומץ השופטים הבוחרים את עצמם בחדרי חדרים, או להשיב את הדמוקרטיה באמצעות התייצבות ברורה וחד משמעית על הגנת סמכויותיהן של הכנסת ושל הממשלה. אזרחי ישראל זכאים לחיות במדינה דמוקרטית שיש לה מערכת משפט, ולא להיות משרתיהם של קומץ אדונים החושבים שבית המשפט הוא עליון על המדינה ועל אזרחיה", הוסיף השר.
מוקדם יותר הערב הורו שופטי בג"ץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין לשר המשפטים יריב לוין להשלים בתוך חמישה שבועות מהיום את בחירת נשיא בית המשפט העליון. "לנוכח האמור, ובהתחשב במשך הזמן הסביר הנדרש, להערכתנו, על-מנת לאפשר לוועדה לבחירת שופטים למצות את הדיונים בנושא, אנו מורים כי על שר המשפטים להעלות את בחירת הנשיא לבית המשפט העליון להצבעה על ידי חברי הוועדה לבחירת שופטים עד ליום 16.1.2025", נאמר בהחלטת השופטים. בכך אימצו השופטים את הצעת היועצת המשפטית לממשלה שהוצגה בדיון שנערך היום בבג"ץ על ידי מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן.
בהחלטתם הבהירו השופטים כי אינם מקבלים את בקשת הביזיון, אותה הגישה התנועה למען איכות השלטון, משום שפסק הדין הקודם לא היה חד משמעי, "כידוע, הליך לפי פקודת בזיון בית המשפט נועד להביא להוצאתה של החלטה שיפוטית מן הכוח אל הפועל, וככזה – מדובר בהליך הצופה פני עתיד. בצד זאת, הלכה ידועה ומבוססת היא כי 'הליך הביזיון נחשב הליך אכיפה קיצוני', השמור למקרי קצה, ואחד התנאים להפעלתו הוא ש'פסק-הדין או הצו שאת אכיפתו מבקשים צריך להיות ברור וחד-משמעי'. בהתאם לכך, 'אין אוכפים מכוח פקודת הבזיון אלא צווים והחלטות שמובנם ברור ושאינם מאפשרים יותר מפירוש אחד. צו שאינו ברור וחד-משמעי אין רואים בהפרתו משום ביזיון בית-משפט'. משכך הוא, בהינתן ששר המשפטים לא הפר את ההוראה האופרטיבית, לא מתקיימים בענייננו התנאים לשימוש בסמכות לפי פקודת בזיון בית המשפט, ועל כן דינה של הבקשה שלפנינו להידחות, בכפוף לאמור בפסקה 7 להלן".
"נעיר כי מסקנתנו זו מייתרת את הצורך להידרש לשאלה הנכבדה שטרם הוכרעה על-ידי בית משפט זה, והיא: האם ניתן לנקוט בהליכים לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט נגד המדינה על זרועותיה", ציינו השופטים עוד, "כמו כן, איננו נדרשים לסוגיה שהעלה שר המשפטים בדבר היחס שבין הטענה לבזיון בית המשפט שהעלו העותרים לבין סעיף 1(א) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951", ציינו השופטים.
"יחד עם זאת, בשים לב לכך שפועלו של שר המשפטים עד-כה אינו מגשים את הקביעה העקרונית שבפסק הדין – החובה להביא את בחירת נשיא בית המשפט העליון להצבעה על ידי חברי הוועדה לבחירת שופטים – אנו מוצאים לנכון להבהיר את הוראתו האופרטיבית של פסק הדין באופן שיסיר כל ספק ביחס לחובות שר המשפטים מכוחו", הוסיפו השופטים וקצבו כאמור חמישה שבועות לשר המשפטים על מנת להשלים את הליך הבחירה.
