סקר חדש שערכה המועצה האירופית ליחסי חוץ (ECFR) בשיתוף פעולה עם YouGov ו־Datapraxis, מראה כיצד אזרחי הממלכה מעדיפים את האיחוד האירופי על פני הקרבה לארצות הברית של דונלד טראמפ. ובאופן מפתיע, על פי הממצאים, רוב הבריטים שתמכו בפרישה, היום תומכים בהצטרפות המחודשת לאיחוד – בעיקר מתוך רצון לנוע באופן חופשי בין המדינות.
כזכור, פרישתה של הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי (מכונה גם "ברקזיט" – שילוב בין המילים Britain ו־Exit) יצאה לפועל ב־31 בינואר 2020 בשעה 23:00 והביאה לסיומן של 47 שנות חברות הממלכה המאוחדת במוסדות האירופיים. ההחלטה על היציאה מהאיחוד התקבלה במשאל עם שנערך ב־23 ביוני 2016, בו הצביעו 51.9% מהציבור בעד הפרישה, לעומת 48.1% שביקשו להישאר באיחוד.
"הפלישה של רוסיה לאוקראינה ובחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב שינו באופן יסודי את ההקשר של יחסי האיחוד האירופי-בריטניה", נכתב בדו"ח של המועצה האירופית ליחסי חוץ. "יש הסכמה יוצאת דופן גם בקרב תושבי בריטניה וגם בקרב תושבי שאר מדינות אירופה שהגיע הזמן להערכה מחודשת של היחסים שנותקו ב־2020".
בהתבסס על הסקר שערך ECFR ושבו השתתפו יותר מ־9,000 אנשים ברחבי בריטניה ובחמשת המדינות המאוכלסות ביותר באיחוד האירופי – גרמניה, צרפת, איטליה, ספרד ופולין – בשבועות שלאחר ניצחונו של המועמד הרפובליקני במירוץ לבית הלבן, העם הבריטי הפגין התלהבות חסרת תקדים באשר לחידוש הקשרים עם מדינות אירופה.
מדוע? אחת הסיבות לכך קשורה ככל הנראה לאמירות הקשות של הנשיא הנבחר נגד האיחוד האירופי לאורך כל קמפיין הבחירות שלו. "האיחוד הזה נראה כל כך חמוד, כל כך מקסים. כל הכפרים האירופיים היפים האלה מתאחדים יחד… לא? לא, כי בפועל הם גונבים מאתנו", אמר טראמפ באחד מנאומיו המוכרים בפנסילבניה. "הם לא קונים את הרכבים שלנו ואת מוצרינו החקלאים – הם הפכו להיות סין קטנה".
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ביקשה להזכיר למועמד הרפובליקני כי ארה"ב והאיחוד האירופי הן "יותר מבעלות ברית פשוטות" ולאחר ניצחונו הגדול פרסמה ציוץ בחשבון ה־X שלה ובו כתבה: "אנחנו קשורים לשותפות אמיתית לטובת העמים שלנו – בואו נעבוד יחד ונקדם אג'נדה טרנסאטלנטית חזקה מתמיד".
גם ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר התייחס לזכייתו של טראמפ וכינה אותו "ניצחון היסטורי". בחשבון ה־X שלו, סטארמר עוד כתב כי הוא מוכן לעבוד "זה לצד זה" עם ממשל טראמפ "בהגנה על הערכים המשותפים שלנו של חופש, דמוקרטיה ויזמות". ראש ממשלת בריטניה גם הזכיר את "היחסים המיוחדים" בין לונדון לוושינגטון ואמר שהוא מקווה שימשיכו "לשגשג במשך שנים רבות".
קולות של שמחה מלאים בחשש כנראה חלחלו לעם וגרמו לכך שהוא יעדיף את הקרבה של מדינות אירופה מאשר את קרבתה של ארה"ב. עם זאת, הממצא הבולט ביותר בסקר קשור דווקא לרצון העז של רוב תושבי הממלכה לנוע בחופש מוחלט בתוך האיחוד וליהנות משוק יחיד עם רגולציה יחידה. המספרים לא משאירים מקום לספק: העם הבריטי רוצה שינוי.
ובכן, לשאלה של המועצה האירופית ליחסי חוץ "האם היית רוצה שאזרחי בריטניה יוכלו לנוע בחופשיות בכל מדינות אירופה ושאזרחי אירופה יוכלו לנוע בחופשיות בבריטניה?", 68% מהנשאלים השיבו בחיוב, 14% השיבו כי הם לא יודעים ו־18% השיבו כי הם נגד חופש התנועה בין המדינות. נתונים שלא מזכירים בשום אופן את נתוני משאל העם שנערך בממלכה ב־2016.
רבים מהנשאלים האירופאים הסכימו עם הנשאלים האנגלים: 45% מהגרמנים אמרו שהם רוצים יותר יחסים עם בריטניה, כמו כן גם 44% מהפולנים, 41% מהספרדים, 40% מהאיטלקים ו־34% מהצרפתים. כידוע, סקרים לא משנים מציאות ולעיתים גם לא באמת משקפים אותה. עם זאת, אי אפשר להתעלם מאפשרות שממשלת בריטניה תחליט לשנות שוב את יחסי הכוחות ביבשה. אולי גם מחוצה לה.
