האו"ם וזרועותיו האשימו את ישראל בדברים רבים, כולל "כיבוש", "אפרטהייד" ו"רצח עם". מוקדם יותר החודש, אחת מהסוכנויות שלו הוסיפה "דברי שטנה" לרשימת ה"עבירות" הישראליות .
"באמצעות פרסומת מסחרית הכוללת שלטי חוצות במספר ערים ברחבי העולם ומודעות Google בתשלום באתרים רבים, הגבירה ממשלת ישראל את מסע הדיסאינפורמציה שלה נגד אונר"א", הצהירה סוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים ב-4 בדצמבר. "מודעות אלו הן האחרונות בסדרה של קמפיין רחב יותר נגד אונר"א של ממשלת ישראל, שממשיכה לקרוא בפומבי לפרק את הסוכנות".
אונר"א הוסיפה כי "המאמץ הגלובלי האחרון של מדינה חברה באו"ם לתייג סוכנות של או"ם כארגון טרור עשוי להסתכם בדיבור שנאה באמצעות תאגידים שאמורים לקדם מוצרים מסחריים". עוד נאמר כי "קמפיין זה יוצר נזק מוניטין עצום לאונר"א, כיום הספק ההומניטרי הגדול ביותר לאנשים בעזה שחיים במלחמה קשה", וכי "מודעות אלו עלולות לסכן את חייהם של אנשי אונר"א".
"השפעה על בטיחות הצוות"
ג'ונתן פאולר, מנהל תקשורת בכיר באונר"א ודובר הסוכנות, אמר כי "כל קביעה רשמית" של דברי שטנה "תצטרך להיעשות על ידי רשות חוקית. אונר"א וצוותה קיבלו שוב ושוב מצג שווא ותויגו באופן גורף כ'ארגון טרור'". הוא הוסיף כי הטענות של ישראל שלפיהן לאנשי צוות אונר"א בעזה יש קשרים עם ארגוני טרור פלסטיניים וכי חלקם השתתפו בטבח חמאס ב-7 באוקטובר היא "בלתי מבוססת, מזלזלת, חסרת הבחנה ומסיתה".
ב-JNS שאלו את פאולר כיצד מסע הפרסום של ממשלת ישראל הוא "דברי שטנה". "זהו תחום מתפתח, ואני מדבר מניסיון במסגרות לא קשורות לחלוטין", ענה פאולר. "יש צורות מתפתחות של 'יצירת אחר' ותיוג המוני של אנשים וארגונים כקבוצות שיש להם מגוון של השפעות שליליות, עלול להיות כפופים לכך".
פאולר הוסיף כי אונר"א סייגה את הצהרתה בכך ש"ייתכן" שהקמפיין של ישראל הוא דברי שטנה, "דווקא בגלל שהאבולוציות הללו מובילות למגמות חדשות בניתוח ובפסיקה. אין זה בידינו לקבוע אם הצהרות מסוימות של פקידים על הסוכנות והצוות שלנו כקבוצה נופלות תחת ההגדרה הקלאסית, אבל התיוג הגורף וההסתה התכופים הם עניין של תיעוד ציבורי ונתון לניתוח מתמשך של גורמים שונים. להצהרות כאלה כבר הייתה השפעה על בטיחות הצוות".
ב-JNS שאלו את סטפן דוז'ריק, דוברו של אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם, אם ההאשמה כי ייתכן שישראל עסקה ב"דיבור שטנה" פותחת את הגוף העולמי לביקורת על כך שהוא עושה את אותו הדבר, בהתחשב בעובדה שכמה פקידים באו"ם, כולל פרנצ'סקה אלבניז, "הדווחת המיוחד למצב זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים הכבושים מאז 1967", הואשמה בהצהרות אנטישמיות נרחבות.
"יש ביקורת על עבודת האו"ם, כנראה מהיום שלאחר כניסת האמנה לתוקף. זה לא חדש", ענה דוז'ריק. "אני חושב שמה שאנחנו לא רוצים לראות הוא שפה שמביאה לדה-הומניזציה של עובדי האו"ם, שמשמיעה הצהרות רחבות שבהן עובדי האו"ם מצוירים כטרוריסטים כמו שראינו במודעות המופיעות על שלטי החוצות האלקטרוניים בניו יורק שמציבים את עובדינו בעמדת סכנה".
על ההצהרות האנטישמיות של אלבניז וגורמי או"ם אחרים, מה שהוא כינה "מומחים עצמאיים" של האו"ם, אמר דוזריק כי "אני חושב שהיינו מאוד ברורים באומרנו שאנחנו לא תומכים בהצהרות האלה, כלומר, מנקודת המבט של המזכ"ל.
כאשר הוא מציין את "המורכבות והגיוון של המערכת הנפלאה הזו שאנו מכנים האו"ם", דוז'ריק הוסיף שהוא יכול לדבר רק בשם גוטרש. "אני חושב שהוא היה מאוד ברור בהודעות שלו, הוא לא עשה דמוניזציה לאף אדם או מדינה חברה, ולא תמכנו בהצהרות שהלכו בכיוון הזה".
גוטרש הוקע באופן נרחב בשנה שעברה, כשאמר בפני מועצת הביטחון של האו"ם באוקטובר 2023 כי "חשוב להכיר גם שתקיפות חמאס (ב-7 באוקטובר) לא התרחשו בחלל ריק".
האסטרטגיה ותוכנית הפעולה של האו"ם בנושא דברי שטנה מגדירה "דברי שטנה" כ"כל סוג של תקשורת בדיבור, כתיבה או התנהגות, שתוקפת או משתמשת בשפה מזלזלת או מפלה בהתייחסות לאדם או לקבוצה על בסיס מי שהם – או במילים אחרות – מבוססות על דת, מוצא, לאום, גזע, צבע, מגדר או גורם זהות אחר".
הקמפיין של ממשלת ישראל, אותו כינתה אונר"א "דברי שטנה" פוטנציאליים, ציין את הקשרים בין סוכנות האו"ם לארגון הטרור חמאס. מודעה אחת, שהוצגה בטיימס סקוור וליד מטה האו"ם במנהטן, הראתה אדם רעול פנים אוחז בדגל חמאס ומתלבש בסרט ראש של אונר"א.
