האמריקנים מקשרים מידע כוזב עם פייסבוק ועם הדרכים שבהן השפיעה על הבחירות לנשיאות בארה"ב בשנת 2016. אך במדינות אחרות, זיופים עלולים להתפשט גם באמצעות שירותי הודעות פרטיוֹת, לעתים עם תוצאות קטלניות.
לפחות 24 בני אדם נהרגו במקרי לינץ' המוניים שהתרחשו בהודו מאז תחילת השנה. הגורם למותם היה שמועות שהופצו דרך וואטסאפ, שירות ההודעות שבבעלות פייסבוק. בברזיל, הודעות שרשרת שהועברו בוואטסאפ טענו כי החיסונים הממשלתיים נגד קדחת הם מסוכנים, והדבר גרם לאנשים רבים להימנע מהם. לפני הבחירות לנשיאות במקסיקו, מומחים שם קראו לוואטסאפ "הבטן המכוערת של החדשות במדינה", כלומר מקום שבו כתבות פוליטיות מטעות, ממים והודעות יכולים להתפשט ללא כל בדיקה.
בוואטסאפ, עם 1.5 מיליארד משתמשיה, מידע עשוי להפוך לוויראלי תוך דקות ספורות, כאשר אנשים מעבירים הודעות לחבריהם ולקבוצות, ללא כל דרך לקבוע את מוצאן. על פי דו"ח שפרסם מיזם התעמולה החישובית באוניברסיטת אוקספורד, יישומוני הודעות היו אחראים למסעות של דיס־אינפורמציה בעשר מדינות לפחות. בשבע מהמדינות הללו, ובהן ברזיל, הודו, פקיסטן, זימבבואה ומקסיקו, וואטסאפ הייתה האחראית המרכזית לכך. יישומוני הודעות אחרים שאירחו דיסאינפורמציה מכוונת הם טלגרם באיראן, וויצ'ט בסין וליין בתאילנד.
"בארה"ב, הדיונים בנוגע לדיסאינפורמציה מתמקדים בפייסבוק, אך בעולם, ההתמקדות היא ביישומוני הודעות סגורים", אמרה קלייר וורדל, מנהלת עמותת First Draft, המקדמת אוריינות חדשותית ובדיקת עובדות. טבעם הסגור של יישומוני ההודעות הופך את המאבק הקשה בשמועות ובשקרים למורכב אף יותר. בשונה מפורומים פתוחים כמו פייסבוק וטוויטר, אפליקציית וואטסאפ מאפשרת שיחות פרטיות בין קבוצות חברים. היא מוצפנת באופן שאף אחד – אפילו לא עובדי החברה – יוכל לקרוא הודעות שלא נועדו לו.
"במדינות רבות, שירותי ההודעות הם דרך הגישה המרכזית לאינטרנט", אמרה סמנתה ברדשו, ממחברות הדו"ח של הצוות באוניברסיטת אוקספורד. לדבריה, "הפלטפורמות הסגורות עלולות להיות מסוכנות יותר, מכיוון שהאינפורמציה עוברת בקבוצות אינטימיות של חברים ומשפחה – אנשים שאנו נוטים לבטוח בהם".
כמה חברים שנסעו לפיקניק בדרום־הודו מוקדם יותר השנה, עצרו את רכבם כדי להציע שוקולד לכמה ילדים מקומיים. זו הייתה טעות פטאלית. במהירות־בזק פרצו שמועות בוואטסאפ שהם חוטפי ילדים. בתגובה למסרים הללו, תקף אותם אספסוף מקומי. בסופו של האירוע, אחד ממשתתפי הפיקניק, מהנדס בשם מוחמד עזאם אחמד, בן 32, נמצא מת. "הם התחננו והתחננו, אבל איש לא הקשיב להם", אמר אחיו של הקורבן, מוחמד אכרם. "אחי נהרג בגלל חדשות מזויפות".
כעת וואטסאפ, תחת לחץ של מנהיגים פוליטיים ובדחיפתה של מנהיגות חדשה בחברה, נוקטת צעדים כדי לשרש את הפצת המידע השגוי. בכירים בחברה קיימו פגישות דחופות עם מנהיגים פוליטיים בהודו בעקבות האירוע, ועכשיו עובדים שם על טכנולוגיה חדשה שתקדם אוריינות חדשותית. זמן קצר לאחר מכן הכריזה החברה על שינוי משמעותי שיגביל את היכולת להעביר הודעות הלאה – תכונה שעל פי ההאשמות מאפשרת להפוך את המידע הכוזב לוויראלי.
כריס דניאלס, המנכ"ל החדש של וואטסאפ, שגדל כבכיר בחברה־האם הנוכחית שלה, פייסבוק, התחייב להעניק חשיבות מיוחדת לנושא הבטיחות. דניאלס מנסה ללכת בעקבות פייסבוק, שמאז הבחירות ב־2016 מקדישה משאבים אדירים למאבק בחדשות מזויפות ויראליות ובתוכן זדוני אחר שהופץ על ידי גורמים מפוקפקים, אידאולוגים ופעילים רוסים. תוצאות המאמץ הזה מעורבות. הובלת שינוי כזה בוואטסאפ תהיה קשה אף יותר, כיוון שאפליקציית הצ'אט נועדה להיות חור שחור.
ההצפנה של האפליקציה אינה מאפשרת לצוות האבטחה של וואטסאפ לקרוא הודעות, אלא אם משתמש מדווח על הודעה מסוימת כבעייתית. ומכיוון שהאפליקציה דורשת רק מספר טלפון כדי להירשם – בניגוד לפייסבוק, וואטסאפ אינה דורשת את כתובת המייל של משתמשיה או את שמם האמיתי – למהנדסים יש חשיפה מוגבלת בלבד לחבריהם של המשתמשים או לפרסומי העבר שלהם, וכך הם מנותקים מרמזים חשובים להתנהגות זדונית. וואטסאפ מאפשרת עד 256 חברים בקבוצה, אך בחברה אומרים כי בממוצע יש שישה משתמשים בכל קבוצה.
שיחות בפלטפורמות כאלה פחות חשופות לזרים, עיתונאים ובודקי עובדות, שלעיתים קרובות מביאים להכחשת מידע שגוי. בקולומביה, במקסיקו ובברזיל, ארגוני חדשות ובדיקת עובדות הקימו לאחרונה "קווים חמים" למשתמשי וואטסאפ, שאנשים יכולים להעביר אליהם תוכן מפוקפק כדי להפריך אותו. הארגונים שולחים בחזרה את הסיפור הנכון לאדם שדיווח עליו, בתקווה שהוא יחלוק אותו בקבוצות שהוא חבר בהן.
שילוב רעיל
בתקופה שלפני הבחירות במקסיקו, סרטון ערוך מלווה בטקסט החל להסתובב בוואטסאפ. הצילום, שאיכותו הייתה גרועה, הראה אדם שנשרף בעודו חי במדינת טבסקו, בזמן שההמון סביבו צעק "מורנה" – שמה של המפלגה שהקים אנדרס מנואל לופס אוברדור, שבסופו של דבר ניצח בבחירות. כך נרמז שהאדם עוּנה בשל דעותיו הפוליטיות. הטקסט הנלווה האשים את תומכיו של אוברדור, והשתמש במילת גנאי לשמאלנים. אזרחים רבים העבירו את התוכן לקו החם המקסיקני, ושאלו האם מדובר בסיפור אמיתי.
עיתונאים ובודקי עובדות שצפו בסרטון אמרו שהאיש הותקף משום שגנב אופנוע ולא בגלל הדעות הפוליטיות שלו, ושהגרסה המלאה והבלתי־ערוכה הראתה שהקהל צעק את שמותיהם של מועמדים פוליטיים שונים. קבוצת בודקי העובדות פרסמה כתבה עם העובדות כפי שהבינו אותם – בהסתמך על דיווחי חדשות מקומיים – ושלחה אותה בחזרה לכל האנשים שהעבירו את הדיון המקורי, תוך שהיא מבקשת מהם להפיץ אותו בקבוצות שלהם. הם אמרו שהם מכירים במגבלות האסטרטגיה הזו.
בברזיל, שביתה ארצית של נהגי משאיות שהתקיימה בחודש מאי אורגנה בוואטסאפ. כך דיווח דניאל ברמטי, מנהל Abraji, ארגון ברזילאי לעיתונות חוקרת, ומארגן "קו חם" לדיווחי וואטסאפ. לדבריו, סיפורים בדויים על מועמדים פוליטיים ועל הסכנות הטמונות בחיסונים התפשטו בכל המדינה. הסיפור על הסכנה שבסיכונים נגד קדחת הגיע למשתמשים רבים כל־כך, שהממשלה הפדרלית פרסמה אזהרה רשמית. מאז שהוקם הקו, מוסר ברמטי, הועברו אליו למעלה מ־17 אלף הודעות.
וואטסאפ מעניקה לארגוני חדשות ברזילאיים כלי־תוכנה המאפשרים להם לשלוח קישור לכתבה המאומתת למספר גדול של משתמשים בו־זמנית. הדבר יאפשר להם להפריך חדשות מזויפות ברמה המונית, לקראת הבחירות לנשיאות שיתקיימו במדינה באוקטובר. ברזיל, שבה כ־160 מיליון משתמשי וואטסאפ, סגרה את האפליקציה שלוש פעמים. הפעם האחרונה התרחשה ב-2016, בעקבות אי־הסכמה בין האתר לממשלה, שרצתה לקבל נתונים על משתמשים זדוניים ופליליים.
אולם המדינה שבה הצד האפל של מידע שגוי במסרונים הוא הבולט ביותר, היא הודו. למעלה מ-225 מיליון הודים משתמשים בוואטסאפ, מספר שקרוב לעקוף את 240 מיליון משתמשי פייסבוק במדינה. השילוב של משתמשים חסרי ניסיון וללא ידע דיגיטלי, יחד עם ההצפנה הגבוהה בוואטסאפ, הוכיח את עצמו כרעיל והוביל לפחד ולאי־הבנות, ובמקרים מסוימים לאלימות.
מלבד האירוע ב־13 ביולי, שגבה את חייו של אחמד, עוד עשרות אחרים נהרגו בחודשים האחרונים בתגרות אלימות, שהוצתו מכוח שמועות שהתפשטו בוואטסאפ על כנופיות חוטפי ילדים או קוצרי איברים. בעקבות זאת, הממשל ההודי התרה במנהלי וואטסאפ וקרא להם לעשות יותר כדי לתקן את חוסר היכולת לעקוב אחרי משתמשים באפליקציה, במטרה לעצור את הגאות של חדשות מזויפות. אחרת, נאמר בהודעת הממשל, החברה תעמוד בפני פעולות משפטיות.
תחנות משטרה ורשויות מקומיות רבות בהודו הגיבו בדרכים משלהן למשבר. חלקן פתחו בקמפיינים לחינוך הציבור, הכוללים מופעי רחוב או רכב מאובזר ברמקולים שנוסע מכפר לכפר ומזהיר את הציבור שלא להאמין לחדשות מזויפות. מומחי אינטרנט רבים אומרים שהממשלה ההודית הייתה איטית בתגובתה לבעיה, בין השאר מכיוון שהמפלגות הפוליטיות במדינה מרבות להשתמש באפליקציה, ולעתים קרובות מפיצות בעצמן מידע כוזב או מטעה.
בבחירות אזוריות שהתקיימו לאחרונה בהודו, ושנראו כהקדמה לבחירות הכלליות במדינה בשנת 2019, מצאו חוקרים שמפלגה פוליטית אחת – ששמה לא נמסר – השתמשה באפליקציה בצורה בלתי הולמת. פעילי המפלגה הקימו אלפי קבוצות, ובמקרים מסוימים הצליחו לשלוח זרם בלתי-פוסק של דואר זבל עם מסרים פוליטיים למשתמשים.
פרטיות מול בטיחות
שימוש לרעה בוואטסאפ משקף את האופן שבו כלים טכנולוגיים הפכו לנשק בשנים האחרונות, במיוחד בהקשר של מידע שגוי. קבלת מידע מועט ככל האפשר על משתמשים הייתה תמיד אחד מעקרונות החברה. מייסדי וואטסאפ, בריאן אקטון ויאן קום, היו ליברטריאנים שהאמינו עמוקות בחשיבות הפרטיות.
גם לאחר שפייסבוק רכשה את וואטסאפ תמורת 19 מיליארד דולר בשנת 2014, הרכישה הגדולה ביותר שלה אי־פעם, חברת ההודעות פעלה בנפרד מהחברה־האם שלה ולא הייתה מחוברת למאמציה של פייסבוק להיאבק במידע שגוי, כגון שכירת אלפי מנהלים ובניית תוכנות המבוססות על אינטליגנציה מלאכותית כדי לאתר פוסטים זדוניים. חוקרים אמרו כי העצמאות הזו מאפשרת לבעיות להתפשט, ומערערת את המשימה הארגונית של פייסבוק לקדם דמוקרטיה ברחבי העולם.
"המיקוד שלנו תמיד היה בסיוע לאנשים לשמור על בטיחות, וכן בשמירה על תקשורת פרטית בוואטסאפ", אמר דובר החברה, קרל ווג. "אנו מזהים את ההשלכות החמורות שעלולות לנבוע ממידע מוטעה ויראלי, ואנחנו עובדים עם אחרים כדי להתמודד עם האתגר הזה".
אקטון וקום הרבו להילחם עם פייסבוק בנושאי פרטיות המשתמש, גישה לנתונים וכיצד להפוך את ואטסאפ לרווחית, כך על פי שני אנשים שמכירים את הדיונים. אקטון עזב בסוף השנה שעברה. קום הודיע על התפטרותו השנה, לאחר שב'וושינגטון פוסט' פורסם כי הוא מתכוון לעזוב בעקבות העימותים המתמשכים עם פייסבוק. "הם היו עקשנים ועצמאיים מאוד כשהנושא היה פרטיות נתונים", אמר קווין לי, לשעבר המנהל העולמי של פיקוח על ספאם בפייסבוק.
וואטסאפ אינה רואה עצמה כרשת חברתית, משום שהתוכן שבה איננו מתפרסם בפומבי ואין לה אלגוריתמים המפיצים מידע באופן ויראלי. אבל גם ללא אלגוריתמים, היכולת של וואטסאפ להעביר הודעות הפכה אותה ליצור היברידי. בעבר מנהיגות החברה התנגדה לכל מאמץ להתערב ביכולתם של המשתמשים לשלוח הודעות.
על פי שני גורמים בחברה, הבחירות בברזיל והגידול בדואר־זבל מסחרי גרמו למשבר בתוך החברה, ופייסבוק החלה ליישם את שליטתה. היא שלחה מהנדסים ודחקה בוואטסאפ להעסיק לראשונה מומחים למדיניות, ובכך הכפילה את גודל החברה. המטה של ואטסאפ הועבר למנלו פארק, קליפורניה, שם שוכנת פייסבוק.
בחודשים האחרונים החלה החברה להכשיר עמותות בהודו כיצד לזהות חדשות מזויפות ו"לחשוב לפני שאתם חולקים מודעות", אמר ווג. וואטסאפ אף פרסמה כמה מודעות גדולות בעיתונים במדינה, שכללו 10 עצות לזיהוי מידע כוזב, ובהם "בִדקו מידע שנראה לא ייאמן" ו"השתמשו במקורות אחרים". החברה מעסיקה מהנדסים שיתמקדו באופן מובהק בדיסאינפורמציה בבחירות, והיא בונה טכנולוגיה חדשה שתציין אם הודעה הועברה ממקור אחר, אינדיקציה לכך שהאדם ששלח את ההודעה לא באמת כתב את הסיפור או יצר את התוכן הנידון.
בשבוע הראשון שלו כמנכ"ל בחודש מאי, כריס דניאלס, שסירב להתראיין, כינס את 300 עובדי החברה לדיון. על פי מנכ"ל שהשתתף בפגישה, דניאלס אמר לעובדיו שמחויבות החברה לפרטיות לא תשתנה, אך הסביר שמכאן ואילך השירות יתמקד גם בבטיחות – כלומר במניעת פרסומו של מידע שגוי ועצירת הנזק שהוא עלול לגרום. 
תרגום: אלחנן שפייזר
