טוואנה לוני תרמה כליה לאמה בשנת 1999, אך הכליה הנותרת שלה קרסה מספר שנים לאחר מכן בעקבות סיבוכים בהיריון. כעת, האישה בת ה-53 מאלבמה הפכה למקבלת האחרונה של כליה מחזיר שעבר שינוי גנטי – והיא כיום האדם החי היחיד עם איבר שהושתל מבעל חיים – כך הודיע היום (שלישי) בית חולים בניו יורק.
"זו ברכה", אמרה לוני בהצהרה לתקשורת, שפורסמה שלושה שבועות לאחר ההליך בבית החולים NYU Langone.
תחום השתלות האיברים מבעלי חיים (קסנוטרנספלנטציה), שהיה במשך שנים יעד חמקמק למדע, חווה מומנטום מחודש הודות להתקדמות בעריכה גנטית ובניהול המערכת החיסונית, שמקרבת את האפשרות שהייתה פעם רחוקה, למציאות. תומכי השיטה מקווים שהיא תעזור להתמודד עם משבר המחסור באיברים להשתלה, כאשר מעל 100,000 אמריקנים ממתינים לאיבר, כולל מעל 90,000 הזקוקים לכליה.
בשיטה זו, החזיר המהונדס גנטית עובר שינוי גנטי אחד בלבד להסרת חלבון שהמערכת החיסונית האנושית נוטה לתקוף מיד לאחר ניתוח ההשתלה. במסגרת תהליך ההנדוס מוצא מהחזיר בשלב ההפריה גן שהוגדר "בעייתי" המקודד לייצור מולקולה פחמימנית שמכונה 'אלפא ג'ל'. מאחר ובני אדם אינם מפרישים חומר זה, הוא נוטה להוביל לייצור נוגדנים רבים על ידי המערכת החיסונית האנושית, ובעבר הוא זוהה כמחסום מרכזי להשתלות של איברי בעלי חיים בבני אדם. בשיטות של הנדסה גנטית ניתן כיום להסיר לחלוטין את הגן המוביל לייצור החלבון מעוברי חזירים מהונדסים בתהליך ההפריה.
לוני הייתה תלויה בדיאליזה מאז דצמבר 2016 – שמונה שנים ארוכות – לאחר שלחץ דם גבוה שנבע מסיבוך הריוני פגע בכליה הנותרת שלה. למרות שלתורמי כליה חיים יש עדיפות ברשימות ההמתנה, מציאת התאמה מתאימה התבררה כבלתי אפשרית עבורה בגלל רמות גבוהות במיוחד של נוגדנים מזיקים שהפכו את הסיכון לדחיית ההשתלה לגבוה מאוד. במקביל, גופה של לוני איבד בהדרגה את כלי הדם הזמינים שתומכים בדיאליזה, מה שהותיר אותה במצב בריאותי שברירי.
הניתוח של לוני הוא הפעם השלישית שבה כליה מחזיר שעבר עריכה גנטית מושתלת באדם חי. הראשון, ריק סליימן בן ה-62, נפטר במאי האחרון, חודשיים לאחר הניתוח החלוצי שלו בבית החולים מסצ'וסטס ג'נרל. השנייה, ליסה פזאנו, סבתא שקיבלה את ההשתלה ב-NYU Langone יחד עם משאבת לב. למרות שהראתה סימני התאוששות ראשוניים, היא נאלצה לשוב לדיאליזה לאחר 47 ימים ונפטרה ביולי.
למרות האתגרים הללו, החוקרים נשארים אופטימיים בעוד הם משכללים את הטכניקות, עובדים עם כליות חזירים משופרות גנטית ובוחרים מטופלים שמצבם פחות קריטי.
"ללא הנדיבות והאלטרואיזם של אלו שהשתתפו במחקר עד כה, השלב הבא בתחום הקסנוטרנספלנטציה לא היה אפשרי", אמר רוברט מונטגומרי, שהוביל את הניתוח בן שבע השעות ב-25 בנובמבר. "המקרה של טוואנה הוא שלב מקדים לניסויים קליניים פוטנציאליים, תחת פיקוח ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני), כדי לקבוע האם האיברים הללו בטוחים כמקור חדש ובר-קיימא להשתלות עבור אלו שזקוקים להם".
הניתוח היה ההשתלה השביעית של איבר מבעל חיים באדם שביצע מונטגומרי, שביצע גם את ההשתלה הראשונה בעולם של איבר מחזיר שעבר עריכה גנטית באדם שנמצא במוות מוחי, ב-25 בספטמבר 2021. לוני שוחררה ב-6 בדצמבר לדירה בניו יורק, אם כי בבית החולים NYU Langone ציינו שבשל רמות הנוגדנים המזיקים בגופה, "היא עשויה לעבור מעת לעת טיפול תרופתי תוך-אשפוזי בעוד המערכת החיסונית שלה מסתגלת לאיבר החדש".
