מערכת הבחירות לראשות עיריית ירושלים לא יצאה לחופש בחול המועד סוכות. בתוך שלושה ימים בלבד הודיע המועמד החרדי יוסי דייטש שהוא כאן להישאר; ח"כ רחל עזריה פרשה מהתמודדות על כל תפקיד שהוא בעירייה, והצהירה על תמיכה בשר זאב אלקין; ואתמול הוגשו הרשימות. הזעזוע הגדול הוא ההחלטה של דייטש שלא יפרוש, אף שציפו ממנו שיעזוב את המרוץ.
במסיבת עיתונאים ביום שלישי הדף דייטש את הביקורת על סיכוייו הדלים נוכח היעדר תמיכה חרדית גורפת, ובריאיון למקור ראשון אתמול הוא קובע – ספק באופטימיות מוגזמת, ספק בנחרצות אמיצה – ש"עדיין לא נאמרה המילה האחרונה".
הוא בן 50, נשוי, אב לשישה ילדים וסב לנכדים, דור שביעי בירושלים. על העובדה הזו הוא חוזר עוד ועוד, בהתחשב בסטטוס של יריביו – אלקין תושב כפר אלדד שאך זה עבר לעיר, ומשה ליאון איש גבעתיים, שעלה לבירה לפני חמש שנים. ב־12 השנים האחרונות מכהן דייטש כחבר מועצת העיר, ובקדנציה האחרונה הוא גם סגן ראש העיר מטעם סיעת שלומי אמונים של אגודת ישראל. לכאורה הוא אמור להיות מועמד מוסכם על הסיעות החרדיות, ועם מעט תמיכה מהציבור הכללי לזכות בכל הקופה. אך במוצאי יום כיפור הודיעה סיעת דגל התורה שלא תתמוך בדייטש, וכך גם ש"ס. הקרקע נשמטה מתחת רגליו.
ביום רביעי ראינו שוב איך מפת הבחירות מצטמצמת עם פרישתה של עזריה מהמרוץ. מדוע אתה לא פרשת, נוכח ההתפתחויות?
"רחל עזריה הייתה קוריוז. לא היו לה 30 או 20 אחוזי תמיכה. היא הייתה מועמדת עם אחוזים בודדים. זה ממש לא מצבי, ואף אחד לא ציפה ממני בשבוע שעבר להצטרף לאלקין. ממש לא. לגבי דגל התורה, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. הבחירות הן ב־30 באוקטובר, ועד שזה לא נגמר זה לא נגמר. אני עושה הכול, הכול, כדי שתהיה אחדות במחנה החרדי, כולל בשעות אלה.
"אבל אני חייב לומר לך שאני מקבל תמיכה רחבה מאוד גם בציונות הדתית וגם בציבור הכללי בירושלים. אני עורך מפגשים וחוגי בית בכל יום. הייתי השבוע בפסטיבל בקעה, וסיירתי שם כשעה וחצי. אמרו לי: 'אתה מדבר דברי טעם', 'שמענו עליך', 'אנחנו תומכים בך'. הציבור שאני מביא הוא לא רק מהבית החרדי. בעזרת השם אתמודד, ואתמודד עד הסוף, ויהיו גם הפתעות".
תוכל לפרט מה אתה עושה כדי לשמור על אחדות המחנה החרדי?
"אני מכבד את השותפים שאני מתעסק איתם, ולא מקיים משא ומתן מעל דפי העיתון. אני ממעט לישון בימים אלו ועוסק בכך שהאחדות תהיה מלאה. לא כל מה שנראה עכשיו הוא מה שיהיה בסוף. יש לנו עוד למעלה מ־30 יום עד לבחירות, זה הרבה מאוד זמן".
בעבר הסברת והסבירו בסביבתך שללא גב חרדי רחב ומוצק לא תרוץ, פשוט כי אין לך יכולת לנצח בלעדיו. מה השתנה?
"עדיין יש לי גב חרדי רחב. הבית שלי באגודת ישראל מביא איתו 35 אלף קולות, וכפי שאמרתי לך אני עושה הכול כדי להביא את דגל התורה ואת ש"ס. בעזרת השם גם אצליח".
העובדה שהוא חרדי אינה חשובה לירושלמים, לדעתו, והם בוחנים אותו לפי מעשיו בלבד. "אדם לא נשפט לפי חזותו. זו טעות. אני רואה איך הירושלמים שופטים אותי ומתייחסים אליי. הם מניחים את הסטיגמות בצד, ובודקים אותי לפי ההיסטוריה והרזומה האישיים שלי. הם רואים שיש מולם אדם שהיה 12 שנים במערכת העירונית, ואני אומר לך שאני מכיר את המערכת העירונית טוב מכל המועמדים האחרים. אפשר לראות עד כמה עזרתי והועלתי ועד כמה הייתי גורם מחבר ולא מפריד. אני לא הולך להיות ראש עיר סקטוריאלי. אם אני סקטוריאלי, אז גם עופר ברקוביץ' סקטוריאלי וליאון ואלקין סקטוריאליים. חזותי לא גורעת מיכולתי להיות ראש עיר של כלל תושבי ירושלים".
איך תתמודד עם החלטות על הרחבת פתיחת עסקים בשבת? עם קיום מצעד הגאווה בעיר?
"יש סטטוס־קוו בירושלים. גם בקדנציה הנוכחית המועמדים האחרים חתמו על הסטטוס־קוו תוך התחייבות לשמר אותו. גם רחל עזריה חתמה על זה בזמנו. כתוב מה מותר ומה אסור – עם כל הצער והכאב, ויש לי כאב גדול כשאני רואה עסקים פתוחים בשבת, כי זה נוגד את אמונתי והשקפתי. רוב הירושלמים חושבים שהשבת בירושלים צריכה להיות שונה מאשר במקומות אחרים, כי בכל זאת ירושלים היא בירת העם היהודי. אף אחד לא מצפה שירושלים תהיה תל־אביב או ניו־יורק. אנחנו חייבים לשמור על ירושלים שתהיה מה שהיא".
שאלת זהותו הדתית אינה חשובה, הוא אומר, בעיקר כי העימות החילוני־דתי בעיר הוא לטענתו נושא אזוטרי. "גם אם חושבים שזה הכי מעניין, הציבור הירושלמי מתעסק בבעיות הקיומיות של העיר – תשתיות ודיור וחינוך", הוא מוחה. "98 אחוז מהזמן ראש העיר אמור להתעסק בנושאים החשובים ולא בנושא הזה, שאנחנו מקדישים לו כבר עשר דקות".
הבנייה בירושלים, או הקפאת הבנייה, היא לב הקמפיין של דייטש. מאז הכרזתו שיתמודד על ראשות העיר החליט דייטש להעמיד את עצמו ראש בראש מול אלקין, וקבע במאמרים ובראיונות שלא ייכנע ללחץ של ראש הממשלה – תוך רמיזה שאלקין נשלח על ידי נתניהו ולכן ייענה לדרישותיו להימנע מבנייה בבירה, בעוד דייטש, לעומתו, יבנה בהיקפים רחבים.
כחבר עירייה למעלה מ־12 שנה וממלא מקום יו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, ברור לך שהלחצים מגיעים מהזירה הבינלאומית. אתה בעצם מבטיח הבטחות שלא תוכל לקיים.
"ישבתי בוועדה לתכנון ובנייה ואני יודע איך זה פועל, ולכן אני אומר לך שיש קשר ישיר ללחץ של הממשלה. בכל פעם שהיו פרסומים בתקשורת על הקפאה, היו לחצים על הוועדה לשחרר בנייה ברחבי העיר. כשהבנייה בראש סדר היום הציבורי, הפקק משתחרר. אחרי כל פרסום כזה הוועדה הייתה מקבלת טלפון מלשכת רה"מ שמבקשת מהר־מהר לשחרר בנייה. אם בלשכת ראש העיר יתעסקו בשחרור הפקק הזה – שלא מפריע רק לדיור אלא גם לתעסוקה ועוד – הפקק ישתחרר. את זה אעשה.
"כשלא בונים שכונות חדשות בירושלים למעלה מ־20 שנה ולא מתכננים שכונה לציבור החרדי למעלה מ־25 שנה, אז מתלוננים על כך שהחרדים נכנסים לקריית-יובל ושכונות נוספות. אבל מה הם רוצים? מה יעשה אדם שרוצה להמשיך לגור בירושלים בכל מחיר? אותו הדבר עם הציבור הדתי־לאומי, שאין לו יכולת לקנות פה דיור במחיר שווה לכל נפש, וצעיריו עוזבים את ירושלים".
דיור, תעסוקה, חינוך, תשתיות, תחבורה – על כל אלה מוסיף דייטש את נושא הניקיון העירוני, שלדבריו חשוב לא פחות ואולי אף יותר בדרך לשיפור החיים בעיר. כשהיה ילד, הוא מספר, ראה את ראש העיר טדי קולק רץ בחמש לפנות בוקר אחרי משאיות זבל ובודק אם רחובות העיר נקיים. הוא מבטיח שכך יעשה גם הוא: "אם נטפל בזה, שאר הבעיות יהיו זניחות. אם כשתיכנס השבת העיר תהיה נקייה ויפה כמו שירושלים צריכה להיות, האווירה תשתנה. הצעירים יישארו לבלות פה ולגור כאן, והכול ייראה אחרת".
בשבוע שעבר, לאחר הכרזת דגל התורה על תמיכה בליאון, הודיעו שרי הבית היהודי על תמיכה בזאב אלקין במקום בך. אתה חושב שהם יעבירו את התמיכה אליך, אם תצליח להשיב אליך את תמיכת החרדים?
"יש לי מערכת יחסים טובה עם נפתלי בנט ואנשי לשכתו, והיו לנו יחסי עבודה קרובים מאוד בשנים האחרונות. אני יודע שנפתלי עשה הכול כדי לראות אם אני מקבל את התמיכה מבית, ובסופו של דבר הוא היה צריך לעשות את השיקולים שלו אחרי ההודעה של 'דגל'. אין בי שום כעס, ואני מודה לו על ההמתנה. אני מאמין שאמשיך להיות בקשר עם השר ואנשי הבית היהודי. העבודה שלי עם אנשי הבית היהודי במהלך הקדנציה הייתה טובה מאוד. הם היו אורחי קבע אצלי בלשכה, ועשינו עבודה פורייה ביחד. אני בטוח שהקשר הזה ימשיך הלאה, על אחת כמה וכמה כשאכנס ללשכת ראש העיר".
אף ששניים מהמועמדים הם בני הציונות הדתית – ליאון ואלקין – דייטש מאמין שיזכה בקולות דתיים־לאומיים רבים, בעיקר מהזרם החרד"לי. "אין טבעי ממועמד כמוני לציבור החרד"לי. אנחנו מדברים אותה שפה, במאה אחוז, והשוני הוא רק בלבוש שלנו. בהשקפה אני מחובר אליהם יותר מהמועמדים האחרים. אני רואה את זה במפגש עם אנשי הר המור וציבורים אחרים: אני מדבר על אותם נושאים שכואבים להם. כשהם באים לשכונות המעורבות יוצאים גם נגדם".
אתה כועס על ליאון, שלוקח לך קולות חרדיים?
"אני במערכת יחסים טובה גם איתו. בפעם הקודמת עבדתי בשבילו כי עוד לא הייתי בשל להתמודד בעצמי. היום אני חושב שאני מתאים הרבה יותר ממנו לתפקיד. עשיתי כמעט הכול בשנים האחרונות כסגן ראש עיר, למדתי רבות. זכותו של משה ליאון – שהגיע לפני חמש שנים לעיר – להתמודד, אבל אני חושב שיש לו עוד הרבה מה ללמוד, ואני לא אומר את זה בזלזול".
