השמועה על נסיעת נתניהו לקהיר: איך נתמודד עם פייק ניוז?

היה קשה להתעלם מהשמועות השבוע, שנעו מסיפור החזרת גופתו של המרגל אלי כהן ועד לנסיעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לקהיר. אפילו גדי עזרא, מנהל מטה ההסברה הלאומי לשעבר, שמעיד כי הוא נוטה לצרוך בספקנות חדשות שמגיעות ממקורות לא רשמיים, התפתה להאמין להן. "כישראלי וכיהודי, החדשות האלה נגעו בנימים העמוקים ביותר שאפשר להעלות על הדעת. אבל איזשהו מנגנון זהירות שהוטבע בי לאורך השנים ביקש להחיל איפוק על המצב. לצערי, המנגנון הזה צדק".

בניגוד לשמועות אחרות שהופצו במהלך המלחמה, אלה שעסקו בהשבת גופתו של כהן לכאורה "טובות", אך עזרא מסביר שהמניע להפצתן אינו שונה. "פייק ניוז יכול לבשר על אירוע שלילי או חיובי, אבל תמיד מנסה לפרוט על נימי הרגש העמוקים ולהניע אותנו לפעולה. כך למשל, פייק ניוז שמדווח על טרגדיה נועד לעורר בנו את הצורך לשתף כדי להרגיש שעוד אנשים חולקים את המעמסה הרגשית או כדי להצטייר כיודעי דבר. ההשלכה הישירה של זה, שלפעמים היא גם המטרה האמיתית של המפיץ, היא לערער את הרגש הציבורי, הלכידות החברתית והחוסן הלאומי.

"אבל גם אם המניע של מי שמציף את החדשה תמים וחיובי – הוא רוצה לשתף באושר שלו, ולבשר שמשהו נפלא קורה – הוא עלול לייצר הרבה מאוד נזק. לפעמים זה נועד לסכן את המאמצים למימוש אותה בשורה".

ד"ר יניב לויתן, מומחה ללוחמת מידע מאוניברסיטת חיפה, מסביר את הרקע לתופעות כאלה. "אנחנו נמצאים במציאות של מתח בין רצון הציבור לדעת לבין הצורך של המדינה לשמור על סודיות. מצד אחד אנחנו יודעים שמתגבשת עסקה, מצד שני אין לנו מושג מה קורה במסגרתה; מצד אחד אנחנו יודעים שסוריה מתפוררת, ומצד שני אנחנו לא יודעים מה המשמעויות של המצב הזה. אם יש משהו שקשה לנו להתמודד איתו זה חוסר הוודאות, ולתוך זה נכנסים שחקנים שיש להם אינטרס להפיץ שמועות".

כמו עזרא, גם ד"ר לויתן סבור כי "העובדה שמדובר לכאורה בבשורות טובות לא יכולה להבטיח שמדובר בגורם חיובי שמפיץ אותן, כי בסיום אנחנו נשארנו קצת מבולבלים. הרי לא החזירו את הגופה של אלי כהן, ואנחנו לא באמת יודעים מה קורה בנושא של החטופים – כך שהשמועות רק העצימו את תחושת חוסר הוודאות שלנו, ואולי במידה מסוימת גם את התסכול".

לדברי לויתן, התופעות הללו אינן חדשות, ומקורן אינו ברשתות החברתיות. "שמועה הייתה מאז ומעולם כלי נשק אדיר בארסנל של הלוחמה הפסיכולוגית. לאורך ההיסטוריה ראינו אינסוף דוגמאות לכך, וכלי זה רק הפך יעיל בהרבה בעידן הרשתות חברתיות והתקשורת המהירה. השבוע הזה לא יוצא דופן, כי שמועות איומות יש לנו מהרגע הראשון של 7 באוקטובר".

יכול להיות שהפצה של הידיעה על עסקת חטופים והנסיעה של נתניהו לקהיר נועדה להכשיל את העסקה?

עזרא: "בהחלט יכול להיות. אנחנו מכירים פרסומים כאלה לפני הסכמים רגישים שעדיין לא בשלו, והצדדים לא די בטוחים כדי לפרסם את הקשר הזה ברבים. לתזמון יש משמעות, והוא יכול להוות רמז למניע של המפרסם".

לויתן אומר שיש סיכוי כי יותר מגורם אחד שיש לו אינטרס להפצת שמועות מעין אלה. "השחקן הראשון הוא אויבים, שמפיצים את השמועות דרך קבע במטרה לפגוע במורל ובתהליך קבלת ההחלטות. ראינו שהאיראנים וכל בעלי הברית שלהם משתמשים בלוחמת מידע מול ישראל באמצעות סייבר וגיוס של ישראלים. השחקן השני, עד כמה שזה נשמע מוזר, הוא אנשים משועממים. הם לא מתכוונים בהכרח להרע למדינת ישראל אלא סתם רוצים לייצר עניין. הם לא תמיד מבינים את ההשלכות החמורות של מעשיהם".

מה גורם לאנשים כאלה לעשות את זה?

"אחת המוטיבציות היא לזכות בלייקים ובאהדת העוקבים שלהם. אין להם בעיה להפיץ מידע שפוגע בביטחון או במשפחות החטופים והנופלים, כי הם לא לוקחים אחריות וקל מאוד להפיץ מידע – אתה רק לוחץ על כפתור 'שלח'".

לויתן מציין כי גם כשמוכיחים לאותם אנשים שהפרסום שקרי, הם לא מוחקים אותו בדרך כלל. "אנחנו חיים במציאות שבה הקו בין אמת לשקר מטושטש מאוד. הלייק חשוב יותר מהאמת".

ראינו חרושת שמועות במלחמה גם סביב אירועים קשים כמו אסון המילואימניקים. אנשים פרסמו שמות לפני שהמשפחות ידעו.

עזרא: "כאזרחים יש לנו לפעמים תיעוד או מידע שאנחנו רוצים מאוד לשתף, אבל אנחנו לא תמיד מבינים את המשמעות של הפומביות שלו. לכן עדיף לא לשתף שמועות. ראינו דוגמה כואבת לזה אחרי אחד המבצעים שבהם החזירו גופות של חטופים לארץ, שהיה מילואימניק שהצטלם עם הגופות. הרצון שלו היה טוב, אבל הנזק שגרם היה גדול".

מהמוח אל הלב

אם בכל זאת רוצים לשתף מידע, עזרא ממליץ על נקיטת כמה פעולות. "חשוב להעניק הקשר לדברים, כך שהפרשנות תהיה ברורה. מה שלנו כישראלים שחיים פה נראה הגיוני או חיובי, יכול להתפרש בעולם אחרת לחלוטין.

"בנוסף, חשוב לזכור שהסברה יעילה מכוונת מהמוח ללב, ולא להפך. לא כדאי לרוץ אחרי האינסטינקט הרגשי, אלא לחשוב איך להגיע ללב של מי שבצד השני של המסך. אם מבינים שזה לא פוגע באף אחד, שיש הקשר, שאין מידע מסווג שנחשף או סיכון לכוחות בשטח – רק אז אפשר לשקול לפרסם".

ד"ר לויתן מסביר מה ניתן לעשות כאשר אנו מגלים שהשתתפנו בהפצת מידע כוזב. "קודם כול לפרסם שטעית, ולבקש להעביר את המידע הלאה. ככה תיעצר המשך השרשרת. אבל בכלל, צריכה להיות לנו במוח נצרה שגורמת לנו להמתין לפני שאנחנו שולחים הלאה מידע".

היו קריאות השבוע להעמיד לדין את אלה שמפיצים פייק ניוז, לחוקק משהו בעניין. זה רלוונטי לדעתך?

"תלוי מאוד אם מדובר בחוסר תשומת לב או בזדון. באופן כללי, כשמדברים על מדיניות אכיפה אפשר לעמוד בה, כי אנחנו בעידן דיגיטלי. עם זאת, אין תחליף לחינוך, והוא צריך להגיע מגיל בית ספר. הילדים כיום גדלים ‫בעולם דיגיטלי. אנשים צריכים לפתח לעצמם אחריות אישית. מי שמניח שהמדינה ‫יכולה למנוע את כל תחלואי החברה – ‫זו נאיביות. צריך שהציבור ידע שהוא חלק מהמערכה, ושכל הפצה של ידיעה עוזרת לאויב".

בעידן הבינה המלאכותית יהיה מורכב מאוד להבחין בין אמת לשקר. איזה עצה יש לך ‫לאזרח הפשוט?

"בקרוב לאדם הפשוט יהיה בלתי אפשרי כמעט להבחין בין אמת לשקר. ככל שהידיעה סנסציונית יותר, כך צריך להיזהר ממנה".

עזרא מדגיש היבט נוסף בניסיון להבחין בין אמת לשקר. "המורכבות ‫היא לא רק בתוכן. לפי סטטיסטיקות שונות, ‫חלק ניכר מהמשתמשים ‫ברשתות החברתיות ‫אינם בני אדם אמיתיים. ‫כשאנחנו משתפים תוכן, ‫אנחנו צריכים לחשוב ‫כמה פעמים, ‫בטח אם יש בו קישורים. ‫‫כשמזהים משהו כזה חשוב לדווח, ומפעילות הרשתות החברתיות ‫נוטות לטפל ‫במקרים האלו". והוא מציע: "תבדקו אם התוכן קיבל תימוכין בתקשורת הממוסדת".

‫יש אפשרות להתמודד עם הפייק ניוז נגד ישראל?‫

"אנחנו מתמודדים מול מכונה ‫משומנת מאוד של פייק ניוז נגד מדינת ישראל. ‫היא החלה לפעול הרבה ‫לפני 7 באוקטובר, ‫ואחת ממטרותיה הייתה לייצר ‫את הרגש שמאפשר ‫את ההתנהגות הבעייתית והאנטישמית ‫שראינו ‫בקמפוסים ברחבי העולם. ‫

"אגב, הם פועלים ‫לא רק ברשת. יש מכוני מחקר בעלי חזות אובייקטיבית, ‫אך מוטה לחלוטין. ‫הדרך להתמודד עם זה ‫מתחילה בהכרה שזו בעיה אסטרטגית אמיתית ‫של מדינת ישראל, שההתמודדות איתה היא רכיב ליבה בתפיסת ‫הביטחון הלאומי שלנו.

"זה לא יוכל להיות פתרון נקודתי נגד כל חדשה כוזבת, ‫כי אחרת נגלה שאנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו. צריך לבנות תוכנית הגנה ‫ומדיניות אסטרטגית מול אותם פרסומים, אבל לצאת גם להתקפה, להדהד את הנרטיב שלנו".

עד שהמדינה תבנה תוכנית כזאת, הרשתות החברתיות ישתנו מאוד.

"הגופים השונים עושים עבודה טובה ‫בחלקות הא־לוהים שלהם, ‫אבל הם צריכים ראייה לאומית רחבה ‫שתתעל את סך העבודה הזאת לעשייה מדינתית סדורה. ‫בצד זה, צריך להכיר גם בחשיבות ‫של החברה האזרחית, ‫לא כתחליף לעבודה הממסדית ‫אלא כמכפיל כוח, ‫כפי שראינו במלחמה האחרונה".

לויתן מוסיף את ההיבט שלו: "מדינת ישראל היא אחד מסיפורי הכישלון הגדולים בהיסטוריה בנושא ההסברה. העליבות בנושא של לוחמת מידע תלווה אותנו עוד שנים רבות. אפשרנו לאויבים שלנו פעילות אבסולוטית בשדה הזה. לא היה מי שהגן על המדינה ועל הציבור. היחס אלינו בעולם כרגע, והעובדה שהגורמים הניטרליים בוחרים לתמוך בחמאס ולא בנו, הם עדות לאזלת ידה של המדינה. צריך להבין שזה נושא קיומי, לא פחות מכך".