הטיפול בפשיעה נתון אומנם לאחריותו של המשרד לביטחון הפנים, אך במשרד האוצר הבינו שהכוח המניע את העולם הזה הוא בראש ובראשונה כלכלי. במשרד החליטו לאחרונה לפעול במישורים מקבילים לפעילות המשטרה, במטרה לפגוע ביכולתם של מנגנוני הפשיעה לשלם ל"קופים" ו"חיילים", לקנות נשק גנוב ואפילו לתדלק כלי רכב.
"ניסינו לנתח מדוע בעשור האחרון הפשיעה הערבית הרימה פתאום ראש", אומר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "הבנו שזה מגיע ביחס ישיר להשקעה התקציבית של המדינה בחברה הערבית. ארגוני הפשיעה נלחמים על טריטוריה כלכלית. בעבר הטריטוריה הייתה מִחזוּר בקבוקים, היום הטריטוריה היא מיליארדים שהמדינה משקיעה בחברה הערבית – והשאלה היא מי זוכה במכרזים שמחלקים את התקציבים האלה, מכבישים ועד בתי ספר. ככה, לאט־לאט, הארגונים האלה נכנסים למכרזי השלטון המקומי ומכרזי המדינה. כשהארגונים מתפתחים מתחילות המלחמות ביניהם, והפשע מגיע לרחובות. כשנכנסתי לתפקיד שר האוצר הבנתי שהדרך להילחם בפשיעה היא הכסף. אפשר לחנוק את מקורות המימון של הארגונים הללו".
זה שנים שארגונים הפועלים בישראל, כולל אפילו משרדי ממשלה, נאלצים לשלם כסף לגורמים שקשורים לארגוני פשע. המדינה, באמצעות התקשרויות תקציביות שלה, מזינה במישרין או בעקיפין את גורמי הפשיעה. לדוגמה, חברת נתיבי ישראל משלמת דמי חסות במכרזים שלה במקטעים רבים כדי למנוע נזק לאתרי הבנייה. בניסיון להתמודד עם התופעה זו, במשרד האוצר עובדים כעת על גיבוש מאגר קבלנים מוסדר על בסיס מידע מודיעיני של המשטרה. הדבר יאפשר, למשל, למנוע מקבלנים שיש להם קשר לארגוני פשיעה לקבל רישיון ולהתקשר במכרזי מדינה. משרד האוצר, החשב הכללי, משרד המשפטים ופרקליטות המדינה כבר עצרו התקשרויות עם קבלנים ושישה תאגידים שידוע לגורמי האכיפה כי הם קשורים לארגוני פשע. מלבד זאת מתקיים שיח בין משרד האוצר, משרד הפנים, משטרת ישראל ומשרד המשפטים לקראת גיבוש מנגנון שיפסול תאגידים הקשורים לגורמי פשיעה מהתמודדות במכרזי המדינה.
משרד האוצר גם בוחן, עם משטרת ישראל ומשרד הפנים, דרכים להפעלת כלים רגולטוריים על רשויות מקומיות הנגועות בפשיעה. למשרדי המדינה ולארגוני הביטחון ידוע על שחיתות מעורבת בפשיעה בכל הנוגע למכרזי השלטון המקומי. לפי גורמים באוצר, במכרזים הללו יש מעט מאוד מנגנוני פיקוח ובקרה, ולכן כספים רבים זולגים לארגוני פשע. הבעיה בולטת במיוחד ברשויות הערביות. המעורים בפעילות נגד הפשיעה הזאת תולים בה תקוות גדולות, ומצפים ש"תייבש" את ארגוני הפשיעה מבחינה כלכלית. בשבוע שעבר נכתב תזכיר חוק שמאפשר לרשם התאגידים לפסול חברות מהתמודדות במכרזים בהתאם למודיעין שמתקבל מהמדינה. רשות מקומית שתוגדר "אדומה", למשל, לא תקבל תקציבי מדינה, והמיזמים המקומיים בה יופעלו דרך חברות משלתיות או מנגנונים ממשלתיים.
השר סמוטריץ' פיתח מנגנון נוסף לטיפול במיגור הפשיעה: מאבק בהון השחור. "זאת אחת משלוש תוכניות הדגל שלי בשנתיים שנשארו לי במשרד", הוא מסביר. "אחד מהנזקים של ההון השחור הוא מימון ארגוני הפשיעה – ואז אתה צריך להשקיע הרבה כסף במשטרה, בפרקליטות ובבתי כלא. המאבק בהון השחור טוב גם למיגור הפשיעה בחברה הערבית. אפשר לעשות פריצת דרך במאבק הזה כי עכשיו כולם מבינים, גם במערכת הפוליטית, גם בממשלה וגם במשרד המשפטים, שזה לא יכול להימשך".
השר שם את מבטחו בטכנולוגיה ככלי במאבק הזה. "עשינו עכשיו פיילוט של חצי שנה במאבק בחשבוניות הפיקטיביות תחת רפורמה שנקראת 'חשבוניות ישראל', ועצרנו 29 מיליארד שקל בחשבוניות פיקטיביות", אומר סמוטריץ'. "זאת אחת השיטות הכי גדולות של ההון השחור, וזה נמצא בעיקר בחברה הערבית. זו הדרך של ארגוני הפשיעה להלבין הכנסות. אני רוצה שכל מערכת המס במדינת ישראל תהיה דיגיטלית בתוך שנתיים. המשמעות היא שהכול נכנס ל'אמבטית מידע' ענקית, ועל זה אפשר להריץ אנליזות ואלגוריתמים של AI. כך אני יכול לתפוס הון שחור. אם אני רואה למשל מישהו שמתפרנס מתלוש של 15 אלף שקלים, ופתאום קנה מרצדס במיליון שקל או בית ב־4 מיליון, אז אני יודע שאני צריך ללכת לראות מה קרה עם הכסף שלו".
לסמוטריץ' חשוב גם לומר שמהלכי האוצר אינם פוטרים מאחריות את מערכת אכיפת החוק – המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט "חייבים להיות הרבה יותר מקצועיים. אנחנו שנה וחצי בתהליכי עבודה, בשנה הקרובה תהיה הבשלה של התהליכים, ובשנה הבאה נראה תוצאות במיגור ההון השחור ובהשפעה הדרמטית שתהיה לזה על הפשיעה בחברה הערבית".
הפשיעה הפושה מטרידה מאוד את הרשויות המקומיות. כ־140 ראשי רשויות יהודים וערבים פנו בשבוע שעבר במכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו, ודרשו ממנו לפעול בדחיפות נגד ארגוני הפשע והטרור הכלכלי. "האסון הכבד הבא של מדינת ישראל כבר התחיל, והוא מתרחש יום־יום בחברה הערבית, ומתפשט לכל רחבי המדינה באמצעות ארגוני הטרור הכלכלי, שהיעדר המשילות חיזקה אותם והפכה אותם לכול יכולים.
"הם מגייסים כלי נשק וחיילים יום־יום, מנהלים פרוטקשן וגביית חסות בכל העסקים ברשויות הערביות (וכבר בחלק מהעסקים ברשויות היהודיות) ורוכשים אמל"ח רב ומגוון, הכולל רובים, רימונים וטילים".
ראשי הרשויות התריעו שזהו איום קיומי של ממש על האזרחים. את המכתב הם חתמו בקריאה נחרצת: "זהו מצב חירום לאומי המחייב התייחסות מיידית וגיבוש תוכנית פעולה מקיפה. כל יום שעובר גובה מחיר כבד בחיי אדם ומחריף את המשבר החברתי. הגיע הזמן להחזיר את הביטחון לאזרחי ישראל ולהשיב את המשילות לכל חלקי המדינה".
