מודל שפותח במרכז הרפואי רמב״ם בחיפה, במימון מענק מחקר של משרד ההגנה האמריקני, הוביל ליכולת לחזות בדיוק של 83% ורגישות של 92% מתי חבלות ראש קלות של חיילים או של מי שעברו טראומות כמו תאונות דרכים, יכולות להפוך לכאב חריף כרוני עתידי. "ראינו שכאב חריף בצוואר ובעורף וכאב במספר אזורים בגוף מיד אחרי תאונה מעלים את הסיכוי לפתח כאבי ראש כרוניים בעוד שככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, הסיכוי לפתח כאב כרוני יורד. המודל, שפיתחנו המבוסס על בינה מלאכותית, משכלל את כל הפרמטרים ומצליח לנבא ברמת דיוק גבוהה מי נמצא בסיכון לפתח כאבי ראש כרוניים", מסביר ד"ר שחר שלי, מנהל המחלקה הנוירולוגית ברמב"ם.
אחד הפרמטרים המעניינים שמצאו החוקרים הוא שישנו קשר הדוק בין רמת ההשכלה ובין כאבי ראש כרוניים. "אנשים משכילים יותר מיישמים טיפולים באופן יעיל יותר, מאמצים שינויים באורח החיים, יוזמים פניה לטיפול רפואי בזמן ועוקבים אחר תוכניות טיפול, דבר שמפחית את הסיכון להפיכת כאבי הראש לכרוניים. השכלה מעודדת פיתוח חשיבה ביקורתית ויכולות פתרון בעיות, שמסייעות בהתמודדות עם לחץ וכאב. יחד עם שיעורים נמוכים יותר של דכאון", אומר ד"ר שלי.
נתונים עולמיים מראים כי מדי שנה כ-69 מיליון בני אדם סובלים מחבלות ראש, כאשר 90% מהן מוגדרות כקלות. בין 29% ל-58% מהנפגעים מפתחים כאב כרוני. "היכולת לזהות מראש מי עלול לפתח כאב כרוני היא פריצת דרך משמעותית. המודל שפיתחנו מציג רמת דיוק גבוהה במיוחד", אומר ד"ר שלי.
חבלה בראש עלולה לגרום לשינויים רבים, הן בתחום הגופני הבאים לידי ביטוי בכאבי ראש, סחרחורת, עייפות, קשיי שינה ובחילות, הן בתחום החשיבה, עם בעיות בזיכרון ובריכוז והן בתחום הרגשי לרבות מצבי רוח משתנים, חוסר עניין, דיכאון, בלבול והתנהגות חריגה. אצל חלק מהנפגעים מתפתחים כאבי ראש כרוניים העלולים לגרום לקשיים ביכולת התפקוד היומיומית ובניהול היחסים הבינאישיים ומכאן החשיבות באבחון וטיפול מהר ככל האפשר.
על מנת לאבחן במהירות, לטפל בנפגעי ראש ולעזור בשיקומם, החוקרים עקבו במשך שנה אחר 203 מטופלים שסבלו מחבלת ראש קלה בעקבות תאונת דרכים. מתוכם, 89 מטופלים (כ-44%) פיתחו כאב כרוני בראש או בצוואר, בעוד 114 (כ-56%) החלימו והציגו רמות כאב נמוכות. "המחקר שלנו מראה שעל ידי שימוש בהדמיה מוחית ב 3 ימים הראשונים לאחר הפגיעה ניתן לזהות כבר ב-72 השעות הראשונות לאחר הפציעה מי נמצא בסיכון גבוה לפתח כאב כרוני," מסביר ד"ר שלי ומוסיף כי המחקר "פותח חלון הזדמנויות קריטי להתערבות מוקדמת ומניעת סבל מתמשך".
לצורך פיתוח המודל, החוקרים התבססו על מחקר ראשון ברשות פרופ' דוד ירניצקי, ראש המערך הנוירולוגי ברמב"ם, שקיבל את מימון מהפנטגון לפני מספר שנים והתבקש לבחון כיצד ניתן לחזות ולטפל בחיילים הסובלים מכאבי ראש כרוניים בעקבות חבלות. הם שאסף נתונים על רמות כאב בחולים לאחר תאונות דרכים שהגיעו למלר"ד של בית החולים. שם החוקרים אספו וניתחו את כל הנתונים הקליניים של המטופל, גיל, רקע רפואי ונוירולוגי ונטילת תרופות באופן קבוע. לנתונים הקליניים הוסיפו החוקרים נתונים של שלושה פרמטרים עיקריים: חומרת הכאב בצוואר, מספר אזורי הכאב בגוף ושנות ההשכלה של המטופל.
רמת ההשכלה משפיעה על הכאב
החוקרים גילו שמודעות לכאב, כלומר מודעות לתחושות הגוף מסייעת בהפחתת עוצמת הכאב ותדירותו. "כאשר אנחנו לומדים להתבונן בכאב בצורה מודעת ומקבלת, אנחנו משנים את האופן שבו המוח מעבד את אותות הכאב. כלומר גם הגישה הפסיכולוגית לכאב משפיעה פיזיולוגית על התפתחות של כאב ראש כרוני".
"סולם הניקוד יאפשר לנו לאתר את כל החולים העלולים לפתח כאבי ראש כרוניים וככל שנאתר אותם מוקדם כך נוכל לתת להם טיפול מוקדם, למשל תרופות שמפחיתות כאבים מרכזיים כמו תרופות לכאבים נורותפיים או תרופות ממשפחת גאבה-פנטינואידים", אומר ד"ר שלי ומוסיף כי בעקבות תוצאות המחקר נפתח אפליקציה שתאפשר לנו לאתר כבר בחדר המיון את הסובלים מחבלות ראש שעלולים לפתח כאב כרוני. המחקר הזה גם מניח את היסודות למחקרי המשך שמטרתם למנוע ככל האפשר כאב כרוני וזאת מוקדם ככל האפשר.
החוקרים מקווים שהממצאים יסייעו לצוותים הרפואיים להעניק טיפול ממוקד ומותאם אישית למטופלים בסיכון גבוה, ובכך למנוע התפתחות של כאב כרוני והשלכותיו ארוכות הטווח.
