ארי רוזנפלד, זהו שמו של הנגד במילואים נגדו הוגש כתב אישום בפרשת הדלפת המסמכים יחד עם יועץ התקשורת אליעזר (אלי) פלדשטיין. אמש קיבל שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עלאא מסארווה, את בקשת הנגד לאפשר את פרסום שמו, "בענייננו, מבקש ההסרה הוא הנאשם עצמו, והדבר בהכרח מסיט את נקודת האיזון, שכן במקרה זה, ואל מול האינטרס הציבורי בפרסום וזכות הנאשם כפי שמשתקפת בעמדתו העדכנית, נותר חלק מהאינטרס הציבורי שעניינו החשש המסוים לפגיעה בביטחון המדינה".
"אל מול אינטרס זה, עליו עמדה התביעה, אשר, מטעמים ברורים, לא ניתן לפרטו בהרחבה, עומדים השיקולים הבאים: ראשית, זכותו של הנאשם לקדם את הגנתו במישורים השונים. כנגזרת מזכותו זו של הנאשם, זכותו להתייצג בשמו ובפרטיו. שנית, זכותו זו של המשיב 2 מצטרפת לזכות הציבור לדעת שמו ופרטיו. שלישית, נטען לפניי שפרטים רבים לגבי המשיב 2 פורסמו, לרבות פרטי זוגתו, קרובי משפחתו, ועוד נטען כי שמו ופרטיו המלאים פורסמו בהרחבה ברשתות החברתיות. הוצגו אסמכתאות רבות לעניין, ולמעשה מדובר בנתון שאיננו שנוי במחלוקת בין הצדדים", ציין השופט.
"אני מודע לכך שלפי הפסיקה, ניתן לייחס לשיקול בדבר 'הסוסים שברחו מן האורווה' משקל מוגבל בלבד, וודאי שאין מדובר בשיקול מכריע, אחרת, יצאו חוטאים נשכרים. ואולם, כאשר זוהי בקשת המשיב עצמו, ואל מול בקשה זו עומד השיקול של פגיעה, בהיתכנות מסוימת, בביטחון המדינה, שיקול זה איננו זניח עוד", קבע השופט וסיכם, "לאור כל האמור, את מתיר פרסום שמו ופרטיו של המשיב 2 תוך שנאסר פרסום מידע לגבי דרגתו, ותפקידו במובן זה שייאסר פרסום לגבי תחומי הפעילות והזירות בהן עסק או התמחה במהלך שירותו הצבאי".
בבקשה שהגישו עורכי הדין נכתב, "חשיפת זהותו מהווה זכות אלמנטרית במאבקו על חפותו, להתמודד עם ההליך המשפטי כששמו גלוי וזהותו המלאה ידועה. הסתרת זהותו משמשת ככלי להשחרתו בדיון הציבורי סביב הפרשה".
כזכור, בית המשפט המחוזי החליט לשחרר את הנגד א' ממעצר, אך שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין הפך את ההחלטה תוך שהוא מוסיף לדבריו קביעות קשות נגד א'. "הנטל להוכיח היעדרו של סיכון להעברת המידע הסודי רובץ על שכמו של הנגד. כך קובעת חזקת המסוכנות אשר חלה על עניינו, ובכגון דא אין די בהצהרת הנאשם על כוונותיו הטובות. הצהרה זו והעובדה שהנגד נכשל לראשונה במסירה אסורה של מידע סודי יכולות, לכל היותר, להפחית את ההסתברות לביצועו של מעשה דומה בעתיד. בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי, סבורני כי הסתברות זו אינה זניחה, ובוודאי שאינה אפסית. לצדה של הסתברות זו, נמוכה ככל שתהיה, ניצבת פגיעה משמעותית ביותר בביטחון המדינה – במיוחד בתקופה המלחמה בה אנו חיים, ובשים לב להיקף ולטיב המידע המוחזק בידי הנגד. אשר על כן, בפנינו תוחלת נזק רבה", כתב השופט.
"האם הנגד הרים בעניין זה את נטל ההוכחה שעבר אליו מכוחה של חזקת המסוכנות תשובתי לשאלה זו היא לאו מוחלט", הוסיף שטיין. "אחרי שידענו את ההסבר שהנגד נתן למעשיו נושא כתב-האישום, לא יכולתי אלא להגיע למסקנה כי הלה ראה – ומוסיף לראות – את עצמו כמעין vigilante של חיל המודיעין, "קבלן עצמאי" שבשעת הצורך רשאי ליטול לידיו את המושכות ולהקים ערוצי תקשורת ישירים בינו לבין הגורמים הממשלתיים בדרכים שימצא לנכון ותוך ביטול מוחלט של שרשרת הפיקוד הצה"לית ונהלי ביטחון המידע. פגיעה בביטחון המדינה אשר עלולה להיגרם בהתממשותו של תרחיש זה – מי ישורנה? את הסיכון הביטחוני שנשקף מהנגד לא נוכל להרשות לעצמנו בעת המלחמה, כפי שטוענת המדינה. לא נותר לי, על-כן, אלא לקבוע כי הנגד יישאר במעצרו, מאחורי סורג ובריח, עד לסיום ההליך העיקרי – זאת, בכפוף לשינוי בנסיבות, לרבות שינוי בנסיבות הקשורות למצב המלחמה הנוכחית".
