ברקע הפרסום של תכנית "60 דקות" האמריקנית אליה התראיינו גורמים מהמוסד וסיפרו על תכנון וביצוע מתקפת הביפרים, כעת ניתן לפרסם פרטים נוספים על האירוע שהביא לשינוי מקצה לקצה של הזירה הצפונית מול חיזבאללה.
המבצע התפתח בעשור האחרון כפרויקט משותף למוסד וצה"ל והוקם במימון משותף של שני הגורמים, מתוך הבנה של התפקיד החשוב בהפתעה כזו בניצחון על האויב. מתחילת המלחמה, הליווי המודיעיני של אמ"ן העלה הילוך, ולצורך כך הוקם בחטיבת ההפעלה באמ״ן תחום מיוחד שעסק בחיבור הנקודות המחקריות, האיסופיות והמבצעיות, שעבד על המשימה הרגישה באופן ייעודי ובראשם מספר מומחים של אמ״ן בבסיס איסוף סודי בצפון הארץ.
צה"ל המליץ להשתמש במבצע החשאי רק כחלק מהפיכת הגזרה הצפונית לזירה ראשית ומלחמה עם חיזבאללה, ולא לפני המעבר למתקפה בזירה הצפונית. זאת הסיבה העיקרית לכך שגם בפעמים שהאפשרות להפעיל את המתקפה בתחילת המלחמה, הוחלט שלא לעשות זאת, מתוך הבנה שהזירה העיקרית היא עדיין ברצועת עזה. מתוך כך, גם התזמון שנבחר להפעלת המתקפה, ייתכן שנבע מחשש לחשיפתו המוקדמת, אך ייתכן וגם לכך שממילא ישראל העבירה את המוקד צפונה והפכה את הלחימה בלבנון לזירה הצפונית.
השלב המודיעיני-מבצעי התחיל במוסד עם הרעיון היצירתי של הטמנת חומרי הנפץ בזימוניות והקמת חברות הקש שימכרו אותן לחיזבאללה, כפי שפורסם, המשיך במפקדים בצה"ל שדחפו למימוש עם המוסד ובמודיעין איכותי של אמ״ן לליווי המבצע וחשוב מכל – להבנה מתי נכון להפעיל אותו.
המבצע יצא לדרך ב-17 בספטמבר עם פיצוץ הזימוניות והמשיך למחרת עם מכשירי הקשר. יומיים לאחר מכן חוסל איברהאים עקיל ראש מערך המבצעים של חיזבאללה, שבעצמו נפצע במתקפת הביפרים, יחד עם צמרת כוח רדואן. זה הוביל לרצון לדחוף יותר ולהוצאת מבצע "גדיד תמרים" אל הפועל ב-23 בחודש, מ-6 וחצי בבוקר ועד למחרת באותה השעה.
"גדיד תמרים" הוא השם של מתקפת הפתיחה של מבצע "חיצי הצפון" שהתמקדה בפגיעה של יכולות הטמ"ר – טילים, מעופפים ורקטות, של חיזבאללה, במסגרתה הותקפו מטרות רבות של מערך האש של חיזבאללה שנחקרו באמ״ן במשך שנים, ביניהן רקטות לטווח בינוני וקצר, משגרים חמושים מוכנים לירי, טילים מדויקים, אמל״ח מתקדם ועוד. ביממה אחת חיל האוויר תקף אלפי מטרות ביותר מ-1,900 חימושים, ב-94 אחוזי ודאות.
ארבעה ימים לאחר מכן הונחתה המכה המשמעותית ביותר, שנאספה מודיעינית במשך שנים – חיסול מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה. כל הגורמים בצה"ל היו בעד החיסול. שלושה ימים לאחר מכן החל התמרון הקרקעי.