ביום ו' שעבר העניק מנסור עבאס, ריאיון לרשת סקיי בערבית, בו סיפק מספר אמירות מסקרנות. בראיון שזכה לסיקור דל בישראל, התייחס ראש מפלגת רע"מ למיקומה של מפלגתו בשדה הפוליטי בישראל ולהישגים הפוליטיים שלה, כיצד הוא רואה את רה"מ נתניהו והפתרון שלו לתקיעות בין נתניהו למתנגדי וגם: התכנון שלו לקבוע עובדות בשטח בדרך להקמת מדינה פלסטינית באופן מידי.
"הצלחנו ליצור קרע בין המפלגות היהודיות; אנחנו רוצים להיות לשון המאזניים שוב"
"הצלחנו להגיע להישגים רבים לזכות הציבור הערבי, הכרה בכפרים לא מוכרים, תקציבים שהוקצו, חקיקה שנועדה להוריד את הגזענות כלפי הציבור הערבי", אמר עבאס ביחס לשאלה על ביצועי מפלגתו כחברה בממשלה הקודמת. "בנוסף, ממשלת השינוי פתחה מחדש את ערוץ ההתקשרות עם הרשות הפלסטינית. חברות בכנסת, בקואליציה ובממשלה – לא רק שאינן בגידה בסוגיה הפלסטינית, בקול הערבי או בזכויות הערבים, להפך – המשמעות היא העצמת הקהילה הערבית בתוך ישראל ולהגדיל את הסיכויים לשלום ולהשגת הזכות של העם הפלסטיני לסיים את הכיבוש ולהקים מדינה פלסטינית".
"אם אנחנו כפלסטינים-ערבים אזרחי ישראל נוכל ליצור מודל לשותפות יהודית-ערבית, זה ישפיע באופן חיובי על העמדה הפוליטית הכללית ביחס לכלל הפלסטינים והסכסוך. לכן, אני לא מהסס כאשר אני אומר: 'כן, אנחנו רוצים להיות חברים בקואליציה ובממשלה שוב ולהיות שוב לשון המאזניים שתקבע מי ירכיב את הממשלה הבאה: האם זה הימין או המרכז והשמאל?".
"ההישג שלנו הוא שהצלחנו להגיע להבנות עם יותר מצד אחד. המפלגה שלנו קיימה מו"מ עם שלושת הטוענים לכתר: בנימין נתניהו, יאיר לפיד ונפתלי בנט. המו"מ שלנו מול שלושת הצדדים היה שקוף לצדדים האחרים, המפלגות ידעו מתי אנחנו נפגשים אחת עם השנייה, זאת מפני שרע"מ בנתה אסטרטגיה שמטרתה למצב אותנו במחדש במקום אחר בתוך הזירה הפוליטית הישראלית. תמיד היינו בכיס של השמאל, וכך המעמד שלך חלש ואתה לא נלקח בחשבון במו"מ להקמת קואליציה ואף אין לך לגיטימציה לעשות זאת. רע"מ בעצם פתחה את עצמה בפני כל הכוחות בכנסת ובכך יצרה לעצמה אפשרות כבירה לגרום לקרע בין המפלגות היהודיות המתחרות על ראשות הממשלה והרכבתה".
"פניתי לגנץ ולפיד וביקשתי מהם שייכנסו לממשלת נתניהו"
"כדי לנהל את המשא-ומתן אתה צריך להתנהל בצורה ריאליסטית", אמר ראש מפלגת רע"מ בהתייחסו להתנהלות מפלגתו מול הכוחות הפוליטיים השונים בישראל. "אתה לא יכול לומר שאתה רוצה לקיים משא-ומתן ואז להציב דרישות בלתי-אפשריות, אתה מוכרח לקחת בחשבון את האופי של המפלגות הספציפיות שעמן אתה מדבר. אתה חייב לפעול באופן הדרגתי מפני שלא תצליח לשנות את המציאות שהתגבשה במשך למעלה מ-70 שנה בתוך מספר חודשים או במהלך קדנציה אחת בממשלה. החברות בממשלה האחרונה הייתה חשובה עבורנו כדי להפוך לשותפים אופציונליים בשדה הפוליטי הישראלי ולקבל את הלגיטימיות לכך".
"הציבור הערבי נתפס כגיס חמישי, ככזה שחותר לערער את היציבות של מדינת ישראל. במובן הזה, כאשר רע"מ ניהלה משא-ומתן מול הימין, המרכז והשמאל היא בעצם הרוויחה לגיטימיות [עבור הציבור הערבי]. בנוסף, השיח שלנו לא עסק רק בערבים-ישראלים, אלא גם בחברה הישראלית בצורה רציונלית וריאליסטית ובשפה הומאנית – מה שהעניק לנו את המומנטום שאפשר לנו לקבל מעמד פוליטי משמעותי".
כאן עבר המראיין לשאול אותו על רה"מ נתניהו.
"הסיפור שלו מורכב. נתניהו הוא אדם שאפשר לשאת ולתת עמו ולהגיע להבנות, הבעיה היא בקואליציה שמקיפה אותו. לדוגמה, כל בכירי הצבא בישראל אומרים כבר זמן רב שהמלחמה בעזה צריכה להסתיים. אז למה נתניהו לא מסיים אותה? כי הוא מאוים בידי הימין הקיצוני בממשלה שלו, שר האוצר סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי בן-גביר שאומרים לו שאם הוא יסיים את המלחמה – לא תהיה לו ממשלה. לכן, כדי להתדיין עם נתניהו, צריך להסתכל על הממד האישי שלו, האינטרסים האישיים… זה גם מה שגרם לו לשבת לאיתי למשא-ומתן לפני שלוש שנים".
"בשלב מסוים, כאשר ראיתי שאין אופק לסיום המלחמה בעזה, פניתי למנהיגי מפלגות המרכז יאיר לפיד ובני גנץ, וביקשתי מהם: 'תיכנסו לממשלה. אולי הכניסה שלכם תתקן את הכיוון הנוכחי'. בהתייחסו לגורמים פוליטיים שלא מוכנים לשבת עם נתניהו אמר: "לדעתי הם עשו טעות שכתוצאה ממנה החברה הישראלית כולה והאזור בכלל – סובלים. אילו רע"מ, יש עתיד והמחנה הממלכתי היו חברות בממשלה עם בנימין נתניהו המצב היה הרבה יותר טוב בכל המישורים".
"בעיה נוספת היא שנתניהו לא סומך עליהם (גנץ ולפיד), הוא אומר: 'אם אנטוש את השותפים הטבעיים שלי, מי מבטיח לי כהונה מלאה של ארבע שנים?'. לפיכך, הצעתי בטוחות לכך שהממשלה בהרכב הזה תמשיך לכהן לתקופה של ארבע שנים. נתניהו הוא מוכשר, בעל יכולות, טקטיקן ואסטרטג מהשורה הראשונה. אם ראשות הממשלה תובטח לו ולא יהיה לו ממה לפחד, הוא יעדיף לנהל ממשלה שכוללת גורמים רציונליים שמתחשבים בעולם, בקשר של ישראל עם מדינות ערב ובמצב הפנימי במדינה".
ביחס למלחמה בעזה אמר עבאס: "סיום המלחמה מצריך מציאת פתרונות רחבים יותר מאשר עסקת חילופי שבויים. זה מצריך להעלות את הנושא הפלסטיני, בדגש על רצועת עזה, לסדר היום. מחד, ישראל לא רוצה לסיים את המלחמה כאשר חמאס ממשיך לשלוט ברצועה ומאידך – וזה פרדוקס – היא לא רוצה שהרשות הפלסטינית תחזור לשלוט בה".
"צריך לקבוע עובדות בשטח וליצור ישות שנקראת מדינת פלסטין"
תדמיתו של עבאס התקבעה אומנם ככזה שממעט לעסוק ברבדים הפלסטיניים הלאומיים והעדיף להתמקד בנושאים אזרחיים, אך מאז תחילת המלחמה התבטא מספר פעמים בנושא ואמר שיש להקים מדינה פלסטינית. במהלך הריאיון בסקיי הוא הציג את תוכניתו בנושא:
"כל השיח הפוליטי שלנו מתמקד בהשגת הסדר מדיני במסגרת פתרון שתי המדינות, להביא שלום לעם הפלסטיני ומדינה עצמאית בעזה, בגדה המערבית ובירושלים. הנכבה החדשה שחווה העם הפלסטיני מצריך הקמת פרויקט של 'הצלת הפלסטינים'. המשימה הראשונה של הפרויקט תהיה לסיים את החלוקה בתוך הציבור הפלסטיני. שנית, להקים ממשלה קונצנזואלית שלא תשתייך לפלג מסוים כמו הפת"ח, החזית העממית או חמאס, כך שהיא תתקבל בעולם. שלישית, הממשלה הזו צריכה לנהל את רצועת עזה. ארבע, אני מאמין בפירוק אש"ף והרשות הפלסטינית, כך שההנהגה הפלסטינית וניהול ענייניה יהיה בידי מדינת פלסטין שתוכרז".
"אנחנו חייבים ללמוד מישראל כיצד ליישם את המדיניות של קביעת עובדות בשטח וליצור ישות שנקראת מדינת פלסטין שחתומה על כל המסמכים. מי שרוצה לדבר עם מחמוד עבאס (אבו מאזן) – ידבר איתו לא כראש הרשות הפלסטינית, אלא כראש מדינת פלסטין. ההתנהלות עם נציגות העם הפלסטיני לא תהיה מול הפלגים השונים, אלא עם הממשלה שתקום. בין אם אתה מגיע מפת"ח, החזית העממית, חמאס או הג'יהאד האסלאמי, אתה חייב להסכים לליבת הפרויקט – פתרון שתי המדינות".
כדי לתאר את המדיניות הישראלית, לדבריו, של קביעת עובדות בשטח השתמש עבאס במושג "אל-אמר אל-וָאקֵע". מדובר במונח מקובל בעולם הערבי, בפרט ביחס לישראל, בו השתמשו רבים כדי לתאר את הקמת מדינת ישראל. דוגמה מהשנים האחרונות ניתן למצוא בדבריו נשיא תוניסיה לשעבר, אל באג'י א-סבסי, שתיאר באופן הזה את המדיניות הישראלית ברמת-הגולן ("הגולן הוא שטח ערבי כבוש ומדינות ערב דוחות את מדיניות העובדה המוגמרת [של ישראל] ביחס אליו").
"לנו הערבים הישראלים יהיה תפקיד חשוב הנוגע ליוזמה הזו", המשיך עבאס בתיאור התוכנית להקמת מדינה פלסטינית, "אנחנו נהיה גשר בין העמדות השונות ונמלא את חלקנו הן כאזרחים והן כפלסטינים. כך, לפלסטינים בתוך שטחי 48' (ישראל) תהיה השפעה ישירה על דעת הקהל הישראלית והבינלאומית וגם על זו הפלסטינית. כל האלמנטים הללו יחד יוצרים את יוזמת ההצלה הפלסטינית. המדינה הפלסטינית (אותה עבאס מבקש ליצור) אינה רק הצהרתית, מדובר על מוסדות, שלטון, עקרונות של אזרחות, צדק, זכויות אדם, הפרדת רשויות, מלחמה בשחיתות החותרת מתחת היסודות של כל אומה".
"אוסיף שלמדינה צריך להיות מונופול על הנשק, ישויות פוליטיות שונות שמחזיקות נשק יהרסו את המדינה הזו, שים לב לכך שכל מדינה ערבית באזור שבה למדינה לא הייתה שליטה בלעדית בנשק זה הוביל להתפוררות המדינה. לכן, ההכרה במדינה הפלסטינית הזו צריכה לבוא קודם כל מצד הפלסטינים ורק אז מצד ישראל. אנחנו, הפלסטינים, נכיר במדינתנו הפלסטינית, ועלינו לאחד את הנשקים ולאחד את שלטון החוק".
