עם סיום השנה האזרחית, בשירות הביטחון הכללי מפרסמים דו"ח שמסכם את 2024 בכל הזירות – מרצועת עזה, לבנון ויהודה ושומרון, דרך ערביי ישראל, האיום האיראני, הזירה הטכנולוגית ואבטחת סייבר בצל המלחמה.
רצועת עזה
השנה בעקבות המלחמה, השב"כ ביצע שינוי משמעותי בעבודת האיסוף המודיעיני והסיכול שלו – אחרי שבמשך שנים נמנע מעבודה פיזית בשטח רצועת עזה, עם התמרון בדרום שינה הארגון את תפיסת העבודה שלו, והחליט לפעול בשיטת "רגליים על הקרקע", כשרכזי ופעילי השב"כ מתלווים לפעולות צה"ל. הרכזים ואנשי השטח מגייסים ומפעילים סוכנים גם בזמן מלחמה, ומבצעים התאמות באופן ושיטות הפעולה בעבודה בלב רצועת עזה, דבר שלא קרה מאז ההתנתקות בשנת 2005.
פעילות רכזי ולוחמי השב"כ ברצועה הביאה ליותר מ-1,350 עצורים בנקזים, בהם כ-40 פעילים ומפקדים בכירים, כ-165 מקורבים לבכירים, כ-45 מעורבים בפשיטה, וכ-100 עם חשד למידע שנוגע לחטופים.
עם פרוץ המלחמה הוקמה מחלקת חוקרים חדשה בזירה הדרומית לטובת חקירות עצורים מהתמרון הקרקעי ברצועת עזה. מחלקת החוקרים טיפלה בכ-2,500 עצורים מרצועת עזה, בהם למעלה מ-650 הועברו לחקירת שב"כ, אשר במסגרתן התקבל מידע מציל חיים לתמרון הקרקעי והותקפו מאות יעדים של ארגוני הטרור ברצועה. הוקם מערך הבשלת מטרות – "מחקירה למטרה", ממידע מודיעיני המגיע מחקירות בזמן אמת, כאשר במהלך המלחמה הותקפו מאות יעדים שהגיעו מתוך חקירות שב"כ. במסגרת החקירות התקבל מידע מציל חיים לתמרון הקרקעי שהועבר לכוחות צה"ל בשטח, בהם התרעות על בתים ממולכדים, דרכי הפעולה של ארגון הטרור חמאס ועוד. התקבל מידע ערכי במסגרת החקירות, שהוביל לאיתור תשע גופות חטופים והן הובאו מרצועת עזה לקבורה בישראל. בנוסף, התקבל מידע מודיעיני על תוואי התת-קרקע של בכירי חמאס ברצועת עזה ומיפוי בית החולים שיפאא טרם פעילות צה"ל ושב"כ, דבר שהקל מאוד על הפעילות בכניסה המהירה.
חוסלו למעלה מ-30 בכירים בזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה – 6 מח"טים, כ-30 בדרג מג"ד, בעלי תפקידים בפיקוד והשליטה של ארגון הטרור חמאס ומאות בדרג מ"פ, כולם בעזרת מידע מודיעיני וחקירות. בהם מנהיגי הארגון – יחיא סינוואר ומוחמד דף, ובכירים נוספים כמו מרואן עיסא, רוחי מושתהא ועוד.
עם ההבנה של גודל הטבח, נפתח חפ"ק ניל"י, שייעודו סיכול המחבלים שפשטו לישראל ב-7 באוקטובר, מתוך הגדרה של סגירת המעגל כערך עליון. בשנה האחרונה ובשיתוף פעולה עם צה"ל חוסלו עשרות מהמחבלים שהשתתפו בפשיטות לישראל, בהם פושטים לישראל. הבכירים שבהם: ג'האד כחלות – פיקד והיה מעורב באופן ישיר על אירועי הטבח והחטיפה בעיקול מפלסים; מחמד אבו עטיוי שפיקד על הטבח והחטיפות מהמיגונית בכביש 232 באזור רעים; מגדי עקילאן – אחד ממפקדי הטבח בנחל עוז, ואחמד ואדיה שפשט באמצעות מצנח רחיפה לנתיב העשרה ופיקד על הטבח במושב.
לבנון
פעילות השב"כ בלבנון התעצמה ביתר שאת במלחמה, בכל הנוגע לאיסוף מודיעין וסיכול פעילות חמאס בלבנון, באמצעות חטיבה שהוקמה לפני כשנתיים לטיפול באיומים מקרב מפקדות החמאס בחו"ל. שב"כ פועל מול התבססות חמאס וארגוני טרור פלסטינים בלבנון, בחטיבה ייעודית שהוקמה לטובת סיכולי מאכוונים אשר פועלים נגד ישראל, לרבות גורמים שמניעים פעילות טרור, כולל ירי רקטות ופיגועים בתוך ישראל. בשנה החולפת חוסלו 25 בכירים ופעילים מארגוני הטרור הפלסטיניים בלבנון, בהם חמאס, אל-ג'מאעה אל-אסלאמיה והחזית העממית לשחרור פלסטין, בהם צלאח עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס ואחד מהאחראים למתקפת הפתע על ישראל, שחוסל ב-2 בינואר בדאחייה שבביירות.
יהודה, שומרון וירושלים
השנה סיכל שב"כ 1,040 פיגועים משמעותיים, מתוכם 689 פיגועי ירי, 326 פיגועי מטען, 13 פיגועי דקירה, 9 פיגועי דריסה, שני פיגועי התאבדות ואירוע חטיפה אחד. מול מספר הסיכולים העולה השנה הייתה ירידה של 40 אחוזים בפיגועים באיו״ש וירושלים.
בשנה החולפת בוצעו עשרות מבצעים מיוחדים של שב"כ, צה"ל וימ"מ ביהודה ושומרון. מתוכם ב-13 מהמבצעים בוצעו תקיפות מהאוויר לסיכול האיום ועשרה מבצעים מיוחדים למעצר או סיכול בשטח, בהם מבצעים רגישים של לוחמי היחידה המבצעית של השב"כ בבית החולים בג'נין, בשכם ובמבצע מיוחד שבוצע בלב מחנה הפליטים בטול כרם בסוף אוקטובר.
הזירה הפנימית
בשב"כ מציינים כי השנה האחרונה הייתה בסימן "מניעת התפרצות בזירת הפנים" כדי לשמור על עזה ולבנון כזירות העיקריות. השנה נחשפו וסוכלו 20 חוליות טרור מקרב ערביי ישראל שתכננו לבצע פיגועים, מתוכן חמש חוליות תכננו לבצע פיגוע מטען או פיגוע מכונית תופת. מתחילת השנה נחקרו כ-80 פרשיות מקרב ערביי ישראל, מתוכן תשע פרשיות הקשורות בפעילות אמל"ח בזירות איו"ש והגבולות, ו-26 פרשיות בהן נשבעו אמונים או תכננו לבצע פעילות טרור בהשראת ג'יהאד עולמי והמדינה האסלאמית (דאע"ש). בשנה החולפת נראתה מגמת עלייה בקרב קטינים אשר היו מעורבים בטרור, ולראשונה השנה בוצעו מעצרים מנהליים לסוחרי אמל"ח, וזאת מתוך רציונל ללחימה בתופעות פליליות שזולגות לאזור ביטחוני.
מבצעים מיוחדים
בשנה האחרונה הוקפץ "צוות טקילה", צוות הלוחמים המיוחד המשותף ללוחמי היחידה המבצעית בשב"כ ולוחמי הימ"מ, לסיכול פיגוע בטווח הזמן המיידי 32 פעמים.
מתחילת המלחמה תוכננו והובלו על ידי השב"כ, בשיתוף פעולה עם הימ"מ וצה"ל שלושה מבצעים לחילוץ חטופים חיים. 30 אוקטובר 2023 – "ראשית האור" חילוץ החיילת אורי מגידיש; 11 פברואר 2024 – "יד הזהב" חילוץ לואיס הר ופרננדו מלמן; 8 יוני 2024 – "מבצע ארנון" חילוץ שלומי זיו, אנדריי קוזלוב, נועה ארגמני, אלמוג ג'אן.
לצד מבצעי חילוץ חטופים חיים, ביצע שב"כ יחד עם צה"ל מבצעים ייעודיים לחילוץ והבאה לקבורה בישראל של גופות חטופים, מתוך מחויבות להשבת כלל החטופים, אלו שחיים ואלו שאינם בין החיים.
האיום האיראני
השנה התאפיינה במגמת התגברות הפעילות של היריב האיראני בשיטה רב-זירתית – ניסיונות להברחת אמצעי לחימה שוברי שוויון לאיו"ש, לצד ניסיונות לגיוס ישראלים לביצוע משימות ומתקפות סייבר על יעדים ישראלים.
נרשם שיא במספר העצורים המעורבים בפרשיות הנוגעות לריגול עבור האיראנים, כאשר הייתה עלייה של כ-400 אחוזים ממספר העצורים משנת 2023. במהלך השנה נחשפו וסוכלו 13 פרשיות ריגול חמורות של ישראלים עבור גורמי המודיעין האיראנים, במסגרתן טופלו על ידי השב"כ 37 ישראלים וכנגד 27 הוגשו כתבי אישום חמורים. חשיפת התשתיות הביא לסיכול ניסיונות לפעילות טרור, ריגול ואף למניעה של פיגועי התנקשות באישים. בשב"כ מעריכים כי עשרות ישראלים עמדו בקשר עם גורמי מודיעין איראניים במהלך המלחמה, וכי מאות ישראלים קיבלו פניות מאותם גורמים בניסיונות גיוס ושיתוף פעולה. בארגון אומרים כי חשיפת הפרשיות הביאה למודעות רחבה בקרב הציבור הישראלי והביאה לגדיעת צירים קיימים, מודעות וסיכול קשרים נוספים.
אבטחה בצל מלחמה
השב"כ ביצע מאות מבצעי אבטחה מורכבים באזורי סיכון לרבות אבטחת סמלי שלטון שנכנסו לסיורים ברצועת עזה, לבנון וסוריה. כמו כן, בוצעו עשרות מבצעי אבטחה מורכבים בחו"ל, בהם שני מבצעי אבטחה מיוחדים: אבטחת משלחת הספורט לאולימפיאדה בפריז ואבטחת המשלחת הישראלית לאירוויזיון בשוודיה.
מלחמה בזירה הטכנולוגית
מתחילת המלחמה כמות תקיפות הסייבר עלתה פי 5 משנים קודמות. בשנה האחרונה, במאמץ משותף של שב"כ, צה"ל ומערך הסייבר הלאומי סוכלו כ-700 תקיפות סייבר, מתוך אלפי ניסיונות של היריבים השונים.
66 אחוזים מהתקיפות בוצעו לצורך איסוף מידע/ריגול (CNE), 32 אחוזים מהתקיפות בוצעו לצורך גרימת נזק למחשב או רשת (CNA), ושני אחוזים בלבד מהתקיפות בוצעו לצורך השפעה שלרוב תכליתן יצירת חוסר ביטחון (CNI).
