גורמי ביטחון בישראל חוששים כי ארגוני הטרור הפלסטיניים בסוריה מתעצמים צבאית ומגבירים את פעילותם, בתמיכת איראן ובחסות הכאוס המתמשך שם אחרי נפילת משטרו של בשאר אסד. החשש הוא כי חמאס ובעיקר הג'יהאד האסלאמי יתחמשו ויגייסו כוח אדם.
מנהיג היאת תחריר א־שאם, אחמד א־שרע (אבו־מוחמד אל־ג'ולאני), מתמקד בעת הזאת בביסוס שלטונו החדש בסוריה, ולפיכך אינו פועל לעצור את מאמצי ההתעצמות של הארגונים הפלסטיניים. זאת בניגוד לגישה שנקט משטר אסד.
איראן מנצלת את החולשה של השלטון הסורי החדש, ופועלת לעודד ולהעצים את ארגוני הטרור. בישראל משערים כי בתוך זמן קצר יוכלו ארגוני הטרור הפלסטיניים לאיים בפלישה לישראל או לתקוף אותה בדרכים אחרות. לפי ההערכות, לג'יהאד האסלאמי בסוריה יש פעילים רבים, שכוחם נאמד בסדר גודל של חטיבה.
שר החוץ גדעון סער ביקר אתמול בגבול סוריה, והתייחס לאיום המתהווה מעבר לגבול. "איננו יודעים איך ומתי תתייצב המציאות בסוריה", הוא אמר. "פעילות כוחותינו בגבול חשובה להגנת יישובינו ולמניעת התבססות של גורמים עוינים סמוך לגבול".
סער נועד עם מפקד אוגדת הבשן (210) תא"ל יאיר פלאי ועם קצינים נוספים, וקיבל מהם סקירה ביטחונית על הנעשה באזור. במעבר קוניטרה נפגש שר החוץ עם לוחמי גדוד 202 של הצנחנים המשתתפים במבצע חץ הבשן, ושוחח עמם על הפעילות המבצעית בגזרה.
באופן נדיר הוא גם התארח במפקדת כוח שמירת השלום של האו"ם בגולן, אונדו"ף, ישב עם ראשי הכוח, ושמע מהם על שיתוף הפעולה עם צה"ל ועל פעולתם מאז הסכם הפרדת הכוחות ב־1974.
חוששים מטראמפ: איראן מאותתת שתסכים למו"מ על הגרעין
במקביל, נציגי איראן ושלוש המעצמות האירופיות – גרמניה, צרפת ובריטניה – ייפגשו בז'נבה ב-13 בינואר כדי לדון בתוכנית הגרעין של טהרן, כך נמסר השבוע מפי סגן שר החוץ האיראני. במקביל, מאותתת איראן על נכונותה לקיים משא ומתן עם האמריקנים, בניסיון להפחית מעליה את הלחץ בעניין הגרעין.
המפגש עם האירופיות יהיה סבב השיחות האחרון של הצדדים בעידן ממשל ביידן, אחרי שסבב קודם של השיחות כשל בנובמבר. הצדדים מנהלים את המגעים על רקע החשש המתגבר ברפובליקה האסלאמית מתקיפה ישראלית על מתקני הגרעין, ולקראת כניסתו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ לכהונה נוספת בבית הלבן.
בטהרן חוששים מקמפיין "הלחץ המרבי" שלפי הדיווחים טראמפ מתכנן, ועל כן מנסים להקדים תרופה למכה. בריאיון לסוכנות ידיעות מקומית אמר שלשום שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י, שאינו נמנה על הזרם השמרני קיצוני באיראן, כי ארצו מוכנה להשתתף בשיחות על תוכנית הגרעין והסרת העיצומים מעליה אם ינהגו בה בכבוד, מבלי שציין מול מי יתנהלו מגעים כאלה. בה בעת, הזהיר השר כי כל מדיניות לעומתית תיענה בתגובה הולמת של האיראנים.
עיקר החשש בטהרן הוא ממהלך שיאיץ עוד יותר את הידרדרות הכלכלה במדינה. בשבוע האחרון רשם שוב הריאל האיראני שפל של כל הזמנים בסחר אל מול הדולר, והעמקת המשבר הכלכלי עלולה להוביל את ההמונים לצאת לרחובות – אחד התרחישים שראשי המשטר בטהרן מנסים למנוע. בהקשר זה, הסכם גרעין יכול להוות תעודת ביטוח מפני התפוצצות של המשבר הכלכלי, ובמקביל גם יקשה על ישראל לממש תקיפה על מתקני הגרעין שלה.
במהלך קמפיין הבחירות שלו בספטמבר הצהיר הנשיא הנבחר טראמפ כי "אנו מוכרחים להגיע לעסקה עם איראן", והזהיר מפני השלכות כישלון לעשות זאת. עם זאת, הממשל הנכנס יתמודד עם "האצה דרמטית" בהעשרת האורניום באיראן, שעליה דיווח יו"ר סבא"א רפאל גרוסי בחודש שעבר, וכן עם החשש שבטהרן ינסו לפרוץ עוד לפני תום הדיונים לפצצה באופן חשאי.
בשבוע שעבר אמר שר החוץ האיראני כי 2025 תהיה "שנה חשובה" לתוכנית הגרעין של ארצו, מבלי שהרחיב על כוונתו. בינתיים, עיני כל הצדדים נשואות לאוקטובר 2025, התאריך האחרון להפעלת מנגנון ה"סנאפבק" בהסכם הגרעין מ-2015, שבמסגרתו יוחזרו כל העיצומים שהופעלו על איראן ערב ההסכם.
