2024 הייתה אחת השנים הביטחוניות המורכבות ביותר לא רק עבור תושבי הדרום והצפון. יישובי קו התפר, בינהם כפר סבא, תל-מונד, לב השרון ושער אפרים, שמונים יחדיו כ-150,000 תושבים, התמודדו אף הם עם שורה של איומים ואירועים חריגים. בין האירועים הבולטים ניתן למנות עשרות מקרים של ניסיונות חדירה, ירי, הנחת מטענים ושימוש ברחפנים שאיימו על שלומם של התושבים והדגישו את הצורך במענה מערכתי ומיידי. השנה האחרונה סימנה עלייה דרמטית באירועי הביטחון בקו התפר, עם אינספור מקרים שאיימו על חיי התושבים והדגישו את הצורך הדחוף בפתרונות מידיים.
- מטענים בצפון השומרון: ינואר ופברואר הביאו עימם זעזוע עם איתור מטענים על גדר המערכת שעלולים היו לגרום לפגיעה בחיי אדם רבים.
- חילופי אש בג’נין וטול כרם: בחודשים מרץ-מאי, נאלצו כוחות צה"ל להתמודד עם קרבות שגרמו לפגיעות בנפש וברכוש.
- רחפנים – איומי העתיד: ביולי- אוגוסט, זוהו רחפנים על בסיס שבועי ליד הגדר, תוך חשש לשימוש באיסוף מודיעין או הכוונת פיגועים.
- מטול RPG בג’נין: בדצמבר, התגלה נשק המסמן עלייה מסוכנת באיכות התחמשות האויב.
רפי סער, ראש עיריית כפר סבא ויו”ר פורום רשויות קו התפר, התייחס לאירועים ואמר: “יישובי קו התפר ניצבים כיום תחת איום מיידי ויומיומי, ולא ניתן להישאר אדישים כפי שהיה בעבר. האירועים האחרונים, כמו תפיסת מטול RPG בג’נין, מדגישים עד כמה האיום מוחשי וחמור. המדינה חייבת לקחת אחריות ולפעול במיידי כדי להבטיח את שלומם של התושבים״.
לדבריו, הרשויות המקומיות נאלצות להתמודד בעצמן עם הגידול הדרמטי בהוצאות הביטחון: “עיריית כפר סבא, לדוגמה, הגדילה השנה את תקציב הביטחון ב-8 מיליון ש”ח, והשקענו 30 מיליון ש”ח נוספים לאיוש צוותי תגובה, הכשרת כיתות כוננות ותגבור האבטחה במוסדות החינוך. אך ללא סיוע משמעותי מהממשלה, לא ניתן יהיה להמשיך לנהל את המאבק הזה לאורך זמן״.
אלי אטון, ראש מועצת לב השרון וחבר פורום רשויות קו התפר, הוסיף “עד כה, הרשויות המקומיות הן אלו שנשאו בנטל הביטחוני בעצמן. אנו משקיעים כל מאמץ כדי להבטיח את שלומם של התושבים, אך המצב הנוכחי פשוט אינו יכול להימשך. מדינת ישראל חייבת להוביל את ההתמודדות הזו, לספק פתרונות ולהעביר את התקציבים הנדרשים להגנה על אזורי קו התפר״.
לדברי ראשי הרשויות, הגברת הפעילות הצבאית היא צעד חשוב, אך לא מספק. בעקבות פניות פורום רשויות קו התפר, צה”ל תגבר את כוחותיו בגזרה, כולל הקפצת פלוגות מפיקוד העורף ומגדוד אריות הירדן. מטרת הכוחות היא עיבוי מעגלי האבטחה בתוך היישובים, כהפקת לקחים מאירועי 7 באוקטובר. “אנו שמחים שגורמי הצבא מבינים את הצורך להיות יותר התקפיים, אך חשוב להבין שצעדים אלו לא יכולים להיות זמניים בלבד. נדרש פתרון ארוך טווח שיעניק ביטחון אמיתי לתושבים״, אמר סער.
“לא ייתכן שהמדינה תמשיך למשוך זמן בעוד תושבי קו התפר מתמודדים עם סכנות יומיומיות,” מסכם אלי אטון. “על הממשלה להבטיח את התקציבים הנדרשים וליישם את התוכניות שנועדו להגן על היישובים. הביטחון אינו יכול להישען על הרשויות המקומיות לבדן״.
