בין כל המתיחויות והמלחמות שמתקיימות בימים אלה ברחבי העולם, ישנו סכסוך אחד שלא עולה לכותרות, אך ראוי בהחלט לתשומת לב רבה יותר מפני שעלול לטלטל את האזור כולו, שגם ככה לא בדיוק יציב. אפגניסטן של הטליבאן ופקיסטן נמצאות בדרך למלחמה ביניהן – סכסוך שמהווה המחשה חיה לביטוי "הגולם קם על יוצרו", ולסיכונים שבתמיכה בגורמים מופרעים ולא צפויים.
רק לפני שבוע, לפחות 46 אנשים נהרגו ושישה נפגעו במחוז פקטיקה שבמזרח אפגניסטן, כתוצאה מהתקפות אוויריות של פקיסטן. הממשל הטאליבני גינה את התקיפה, טען כי רוב הקורבנות היו פליטים מאזור ויזיריסטאן והבטיח נקמה. מנגד, בכירים ביטחוניים מפקיסטן שביקשו לשמור על אנונימיות אמרו לסוכנות הידיעות AP שהמבצע נועד לפרק מתקן אימונים ולחסל את המורדים במחוז.
מי שלא מכיר את ההיסטוריה המשותפת בין שתי המדינות, עלול לחשוב שהתקיפה המדוברת היא בסך הכול אירוע ביטחוני חריג ומבודד, אך המציאות שונה לחלוטין. למתיחות בין אפגניסטן לפקיסטן יש שורשים עמוקים, וההסלמה שאנו עדים לה בתקופה האחרונה היא רק קצה הקרחון של מאבק עתיק יותר שכולל שתי מדינות יריבות וגבול אחד שמפריד ביניהן.
🇵🇰🇦🇫 רוחות מלחמה נושבות, ואולי לא איפה שציפיתם…
אפגניסטן של הטליבאן ופקיסטן נמצאות בדרך למלחמה ביניהן, בעוד סכסוך שמתרחש באזור שלנו (בהגדרתו המרחיבה).
וסכסוך זה הוא המחשה חיה לביטוי ״הגולם קם על יוצרו״ – ולסיכונים שבתמיכה בגורמים מופרעים ולא צפויים.
מה קורה שם? שרשור⬇️🧵 pic.twitter.com/5Qj0tegaEN
— Eyal Hashkes | איל השקס (@EHashkes) January 1, 2025
"כדי להבין את סיבות הסכסוך, נתחיל מהגיאוגרפיה – הבסיס להכול", כותב בחשבון ה־X שלו איל השקס, מומחה לגיאופוליטיקה ולמזרח תיכון. "אפגניסטן ופקיסטן חולקות גבול עצום, באורך 2,640 קילומטרים. אזור הגבול הוא הררי ובית לשבטים רבים – ולכן קשה לכל גוף מדינתי לשלוט בו. בצד הפקיסטני של הגבול, לשבטים באזור יש אוטונומיה חלקית במה שמכונה 'האזור השבטי בניהול פדרלי'".
באשר לצד השני של הגבול, על מנת להבין מהו אופי המשטר, חשוב להבין קודם מיהם הטליבאן ומה כוחם במדינה. ובכן, מדובר במיליציה שנוצרה כאשר, בשנת 1994, קבוצת אנשי דת ותלמידי "מדרסות" (בתי ספר אסלאמיים) ניצלו את הכאוס ששרר אז באפגניסטן והתאגדו יחד. באופן הזה, הם הצליחו לנצל את המומנטום ועד 1996 – לכבוש את רוב המדינה.
"הטליבאן יושב על סנטימנט אסלאמי, לאומי ושבטי שבהחלט נוכח באפגניסטן, אך ספק אם היה מצליח בלי סיוע אקטיבי של פקיסטן", ממשיך השקס. "החל מהקמתו, פקיסטן העניקה לטליבאן סיוע רב, כולל שיירות של אמל"ח, כספים ומגויסים טריים". מדוע? פשוט. "הסיוע לטליבאן היה מיועד להוביל, בראיית פקיסטן, להחלשת יציבות אפגניסטן כדי שלא תהווה איום".
ובמילים פשוטות יותר: אפגניסטן חזקה ויציבה היוותה סיכון אסטרטגי עבור פקיסטן, מפני שאיימה להצטרף לברית עם אויבתה הגדולה ביותר של פקיסטן מדרום – הודו. כשהחליטה לתמוך בכוח הטליבאן, פקיסטן הייתה בטוחה שתחליש בכך את אפגניסטן. כאמור, בראייה היסטורית, זאת הייתה טעות. ברגע שהחליטה לחזק את הטליבאן, פקיסטן חיזקה בפועל את הארגון שלימים הפך לאויב של ממש.
לפני שנחזור לימינו אנו, ישנו עוד מעבר קריטי בסיפור שכולם כבר מכירים היטב, אך חשוב להזכיר: ב־2001, אחרי פיגועי ה־11 בספטמבר במגדלי התאומים ולנוכח המקלט שסיפק לאל־קאעידה, ארה"ב החליטה לשחרר את אפגניסטן ממלתעות הטליבאן על ידי סיוע ל"ברית הצפונית", קבוצת מיליציות שהיו באופוזיציה. כך, בעשרים השנים הבאות, נעשה ניסיון לבסס מדינה וצבא אפגניים ללא הטליבאן.
"גם בשנים אלו, פקיסטן סיפקה מקלט לטליבאן המובס", כותב איל השקס בחשבון ה־X שלו. "ידוע שאחד מהדברים שהכי מסייעים להתקוממות להצליח הוא מקלט, ואכן, בהדרגה, הטליבאן התחזק והשתלט מחדש על שטחים באפגניסטן. הנסיגה האמריקנית בשנת 2021 אפשרה לטליבאן להשתלט בקלות על יתר המדינה ולכונן בה משטר אסלאמי קיצוני – מהקיצוניים בעולם".
אם חשבתם שהטליבאן החדש הוא אותו ארגון שנוצר בסוף שנות התשעים, טעיתם ובגדול. "זהו הטליבאן הפקיסטני – קבוצה של מיליציות אסלאמיסטיות ללא קשר ארגוני עם הטליבאן האפגני", מחדד השקס. "בעוד הפוקוס של הטליבאן האפגני היה שליטה על אפגניסטן, הטליבאן הפקיסטני רוצה להפיל את המשטר בפקיסטן ולכונן בה שלטון אסלאמי קיצוני".
מאז שהטליבאן האפגני השתלט מחדש על אפגניסטן ב־2021, הוא לא הגביל את פעילות הטליבאן הפקיסטני כפי שפקיסטן הייתה מצפה. נהפוך הוא – הוא כנראה מספק לו נשק; שלל שנשאר לאחר הנסיגה האמריקנית. לכן, מאז 2021 ועד היום, פקיסטן סובלת מפיגועי טרור רבים בשטחה מצד הטליבאן הפקיסטני, במקביל להתקוממות במיעוט הבלוצ'י ולמשבר כלכלי חריף.
"מדובר באירוניה גדולה", מבקש לציין בציוצו המומחה. "פקיסטן נתנה לטליבאן האפגני מקלט כדי שיוכל להתחזק ולהשתלט על שטחים באפגניסטן – וכעת הטליבאן האפגני נותן מקלט לאויבת של פקיסטן, הטליבאן הפקיסטני". רק בעשרת החודשים האחרונים, מעל 1,500 איש נהרגו בפקיסטן מפיגועי טרור. כאמור – הגולם קם על יוצרו.
המתיחות הובילה לצעד דרסטי מצד פקיסטן: 4 מיליון הפליטים האפגנים שנמלטו מאפגניסטן בכל המלחמות שהיו מנת חלקה – מאז הפלישה הסובייטית בסוף 1979 ועד להשתלטות הטליבאן מחדש על המדינה, התבקשו לעזוב. כתוצאה מכך מעל 700 אלף פליטים אפגנים שלא היו רשומים בשטח פקיסטן, גורשו בפועל מהמדינה.
"פקיסטן אמנם האריכה בשנה לפליטים הרשומים את רשות השהייה, אך ההתנהלות מול הפליטים הלא רשומים הובילה לאחד מהמשברים ההומניטריים הגדולים בעולם", מסביר איל השקס. "פרשה זו החריפה את המתיחות בין המדינות, אך כעת הסכסוך הסלים לכדי לחימה ישירה". לחימה שמתקיימת הרחק מגבולות ישראל, אך שעלולה להשפיע לא רק מרכז אסיה, אלא גם על המזרח התיכון.
"אסיים בציטוט לתקשורת בריטית של בכיר בטליבאן שממחיש את רוח הדברים", כותב המומחה הגאופוליטי בסוף הציוץ המדובר. "'לא אכפת לנו אם יש לפקיסטן פצצת אטום – לנו יש אמונה, וידוע שאללה לצידנו'. ספק שזה מה שפקיסטן חשבו שיקרה כשהעלו את הטליבאן לגדולה". ואם יורשה לי להוסיף – כנראה שלא.
