המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, שיגרה היום (א') חוות דעת לשר המשפטים יריב לוין, המתנגדת בחריפות להצעת החוק של ח"כ טלי גוטליב לשינוי דרך בחירת נשיא בית המשפט העליון. על פי ההצעה של חברת הכנסת טלי גוטליב הצפויה לעלות לדיון בוועדת השרים לחקיקה, נשיא בית המשפט העליון, העומד בראש הרשות השופטת, ייבחר בידי רוב רגיל בכנסת, בהצבעה חשאית. עוד מציעה גוטליב במסגרת הצעת החוק לקצוב את כהונת הנשיא לחמש שנים וכן לאפשר במקרים מסוימים בחירה של נשיא בית המשפט העליון שלא מקרב שופטי בית המשפט העליון.
בדברי ההסבר נטען כי מדובר בהסדר דומה לאופן שבו נבחרים שופטים בבתי משפט במדינות שונות בעולם, וכי הוא נועד לבטא את הייצוגיות של הכנסת והממשלה, לשקף את רצון הציבור, להחזיר את האיזון בין הרשויות ולהגביר את אמון הציבור בבית המשפט אשר נמצא בירידה.
לטענתה של סומפולינסקי, המייצגת את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בערכים דמוקרטיים משטריים גרעיניים ואינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות – הן מבחינת תחולתו המידית של ההסדר המהווה 'שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק' ושימוש לרעה בסמכות המכוננת, והן משום שההסדר לגופו מפר את האיזון בין הרשויות ויביא לפגיעה קשה בעצמאות של הרשות השופטת".
סומפולינסקי מזכירה בחוות הדעת כי הליך מינוי נשיא בית המשפט העליון מצוי בימים אלה בעיצומו, ואף ניתן בגינו צו של בית המשפט המורה להשלימו עד ליום 16.1.2025. לאור זאת היא מציינת כי שינוי יסודי של אופן בחירת נשיא בית המשפט העליון בשלב זה עולה לכדי 'שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק', ומאחר שמדובר בתיקון לחוק יסוד, מדובר גם ב'שימוש לרעה בסמכות מכוננת'.
עם זאת, המשנה ליועמ"שית לא מסתפקת בטענות פרוצדורליות, ותוקפת את ההצעה גם לגופה. "משמעות ההסדר המוצע היא שינוי במבנה המשטרי בישראל שיביא לפוליטיזציה של הליך מינוי נשיא בית המשפט העליון, ראש הרשות השופטת, באופן המפר קשות את האיזונים בין הרשויות, במצב שבו ממילא לרשות המבצעת (ולמעשה לקואליציה) כוח עודף משמעותי".
"הענקת סמכות מוחלטת לרוב הקואליציוני בכנסת בבחירת נשיא בית המשפט העליון, תביא לפגיעה קשה בעצמאות של הרשות השופטת, שהיא אבן יסוד במשטר דמוקרטי. זאת, גם בשים לב לסמכויות הנתונות לנשיא בכל הנוגע למינוי, בחירה, השעיה והדחת שופטים, אשר מחייבות את עצמאותו במילוי סמכויות אלה, ואי תלותו בגורמים פוליטיים. הדברים נכונים ביתר שאת ביחס לאפשרות המוצעת לאפשר לרוב קואליציוני בכנסת למנות לנשיא מי שכלל אינו מכהן כשופט בבית המשפט העליון", מוסיפה סומפולינסקי.
סומפולינסקי מפנה לחוות דעת היועצת המשפטית לממשלה בנוגע להצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, במסגרתה נטען כי קיים "קושי מהותי" במינוי פוליטי של שופטים על-ידי הכנסת, ללא קביעת ערובות שיבטיחו את האיזון בין הרשויות ואת עצמאות הרשות השופטת. "כעת בהצעה הנוכחית, מבוקש שראש הרשות השופטת עצמו ימונה באופן פוליטי, תוך פגיעה בעצמאות הרשות השופטת. יצוין, כי בחוות הדעת יש גם התייחסות השוואתית לדרכי מינוי של שופטים במדינות שונות בעולם, ממנה עולה כי התשתית ההשוואתית עליה מבוססת הצעת החוק, כנטען בדברי ההסבר, שגויה. מעבר לכך, הצעת החוק נמנעת מהשוואה יסודית בין פרטי המנגנונים הקבועים בעולם לבין זו הישראלית, ובין מערכת האיזונים והבלמים הכוללות הקבועות בכל אחת מאותן מדינות".
"אשר על כן, מהטעמים שפורטו לעיל, הצעת החוק פוגעת באופן קשה בערכים דמוקרטיים משטריים גרעיניים, אינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות, ולכן יש מניעה מלקדמה", מסכמת סומפולינסקי.
