בעקבות תלונה שהגישה קרן הינד רג'אב (HRF) הפלסטינית, העוסקת בזכויות אדם ובחקר פשעי מלחמה, ביום שישי האחרון חששם של לוחמי צה"ל רבים התממש כאשר בית משפט בברזיל הורה לעצור ולחקור חייל ישראלי בחשד לפשעים בעזה. הבוקר (א') נודע כי החייל המדובר, שבשעה באוקטובר ניצל מטבח החמאס במסיבת הנובה, הצליח לצאת מהמדינה.
"זה לא אירוע שקשור לסוגיה משפטית, אלא אירוע פוליטי לחלוטין", מסביר בריאיון למקור ראשון פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', ראש מחלקת משפט בינלאומי בפורות קהלת. "המדינות שמקשות על חיילי צה"ל לא באמת חוקרות את מעשיהם במלחמה, אלא פועלות לטובת חמאס ויוצרות בהתאם משברים דיפלומטיים בינלאומיים".
לדבריו של פרופסור, זוהי תוצאה ישירה של קמפיין הסתה שנעשה על ידי ארגונים פרו פלסטיניים ושנקודת המפתח שלו הוא הענישה של לוחמי צה"ל. ובכן, מדוע חייל ישראלי יכול להיעצר בחו"ל? כיצד ניתן למנוע זאת? והכי חשוב, מה עליו לעשות אם זה קורה? כדי לעשות לכם סדר בנושא המורכב, ניסחנו עבורכם את המדריך המלא ללוחם שמטייל ברחבי העולם.
"ההמלצה הראשונה היא לא לפרסם ברשתות החברתיות תמונות מהשטח או כל פרט שקשור לשירות הצבאי", מסביר פרופ' קונטורוביץ'. "לא כדי להסתיר איזשהו פשע, אלא מפני שבעיניי הארגונים הבינלאומיים הללו – כל מה שצה"ל עושה הוא פשע מלחמה. אם אתם רוצים שהחברים שלכם יהיו מעודכנים על חייכם, תכתבו להם באופן פרטי. נדמה לי כי לא מדובר בהקרבה גדולה מדי.
המלצתו של המומחה למשפט הבינלאומי מתכתבת בהחלט עם ההמלצות שפרסם משרד החוץ לפיהן אין לפרסם תמונות במדים, אין להעלות לרשתות תיעודים מפעילות מבצעית, יש לשמור על דיסקרטיות בשיחה עם אנשים זרים בחו"ל וברשתות לגבי הרקע הצבאי, ואין לשתף מיקום בזמן אמת בעת טיול בחו"ל – עדיף לפרסם תמונות מטיולים רק לאחר החזרה לארץ.
על פי הנחיות משרד החוץ עוד מומלץ להגדיר את החשבונות ברשתות כפרטיים, לסנן את רשימת העוקבים לאנשים מוכרים בלבד, להגביל את האפשרות של חשבונות שאינם עוקבים אחריך לתייג אותך בפוסטים ולפני שטסים לחו"ל – לפנות לפרקליטות הצבאית, שתבצע הערכת סיכונים ותבדוק אם המצב במדינה מאפשר את הטיול. על חיילי סדיר לעבור גם תדרוך ביטחון מידע לפני הטיסה.
"כל מי ששירת לאחרונה בלבנון או בעזה", ממשיך פרופ' יוג'ין קונטורוביץ', "שינסה להימנע מטיסות למדינות עוינות כלפי ישראל, או שההנהגה שלהן מובילה מדיניות אנטי ישראלית מוצהרת. אני הייתי מוותר כרגע על מדינות כמו ברזיל, אירלנד, ספרד, דרום אפריקה וטס במקומן למדינות אחרות לא פחות מופלאות כמו ארגנטינה, אנגליה, הונגריה, גרמניה. גם זאת לא נראית לי הקרבה גדולה מדי".
על פי הדעה הרווחת, 125 המדינות שחתומות על אמנת רומא לא אמורות להוות איום של ממש עבור חיילי צה"ל. עם זאת, ישנן מדינות שאכן חתומות על האמנה אך לא מקיימות יחסים דיפלומטיים רשמים עם ישראל. ביניהן: קולומביה, פרו, בוליביה וצ'ילה. לפני השבעה באוקטובר, אלה היו יעדים אטרקטיביים ביותר עבור התייר הישראלי, אך כעת מומלץ שלא לבקר בהם בשל הסכנה להליך משפטי.
ארצות הברית נחשבת עדיין למקום הבטוח ביותר עבור אותם הלוחמים המשוחררים שרוצים לטייל בבטחה. גם כל 27 מדינות אירופה נחשבות לדי בטוחות, פרט לאותן המדינות שמאופיינות בממשלות שמתנגדות לישראל בפומפיות כמו אירלנד וספרד. ביבשת אסיה, שני היעדים הפופולריים בקרב התיירים הישראלים, הודו ותאילנד, לא שינו את מדיניותם ונחשבות עדיין לבטוחות ביותר.
אם בכל זאת לוחם משוחרר נעצר בכניסתו למדינה הזרה, אל דאגה – לפי הנחיות משרד החוץ, כל עצור ישראלי זכאי לסיוע קונסולרי. אזרח או חייל שנעצר בחו"ל, חייב לדרוש מהרשויות המקומיות ביקור מיידי של הקונסול הישראלי וחובתה של הרשות המקומית להיענות לבקשתו.
ואם תהיתם מדוע לוחמי צה"ל זוכים בכלל לקבלת פנים כזו, התשובה פשוטה ומקוממת – ארגונים פרו פלסטינים כמו הינד רג'אב אוספים תמונות ברשת של חיילים שבעבר נלחמו ושכעת מטילים, ומוסרים אותן לרשויות. תזכורת כואבת לכך שהמערכה לא מסכמת בגבולות המדינה, אלא פוגשת אותנו גם מעבר לים.
