האופוזיציה השמרנית בספרד הודיעה כי תחרים את הטקסים הרשמיים לציון 50 שנה למותו של פרנסיסקו פרנקו, הדיקטטור הפשיסט, מה שמדגיש את השסע החברתי המתמשך שיצרה מורשתו. פרנקו, הגנרל שהצליח להפיל משטר דמוקרטי במלחמת אזרחים אכזרית שהרגה מאות אלפי אנשים, שלט ביד ברזל משנת 1939 ועד מותו ב-1975.
ראש הממשלה הסוציאליסט פדרו סנצ'ס הודיע על כ-100 אירועים בשנת 2025 שנועדו "להציג את השינוי הגדול שהושג" בחצי המאה מאז שהמדינה האירופית החלה במעבר למשטר דמוקרטי.
מוזיאון האמנות ריינה סופיה במדריד, שבו מוצגת היצירה "גרניקה" של פבלו פיקאסו, אחת מהיצירות האנטי-פרנקואיסטיות המפורסמות ביותר, יארח את הטקס הראשון ביום רביעי. סנצ'ס יוביל את הטקס, אך המלך פליפה השישי ומנהיג מפלגת העם השמרנית (PP), אלברטו נונייס פייחו, לא ישתתפו. פייחו מאמין שהיוזמה היא תכסיס אופורטוניסטי של ממשלת המיעוט השמאלית להסיט את תשומת הלב מהבעיות הפוליטיות והמשפטיות שלה.

חקירות שחיתות עדיין נמשכות נגד אשתו של סנצ'ס ובני בריתו הפוליטיים, בעוד שהסוציאליסטים נאלצים לנהל מו"מ מייגע עם מגוון מפלגות שוליים ומפלגות בדלניות על מנת להעביר חוקים. הטקסים המתוכננים בבתי ספר, אוניברסיטאות, מוזיאונים ורחובות הם פרי עבודתה של ממשלה אשר "בייאושה, פונה לעבר ללא הרף", אמר פייחו. הסוציאליסטים השיבו בטענה כי מפלגת העם (PP), שנוסדה בשנת 1989, היא יורשת של הברית העממית, אשר הוקמה ב-1976 על ידי שר לשעבר בממשלת פרנקו.
קורבנות מאוכזבים
מפלגת הימין הקיצוני "ווקס", הכוח השלישי בגודלו בפרלמנט, תחרים גם היא את הטקסים. אחד מחבריה בפרלמנט אמר לאחרונה כי שלטונו של פרנקו "לא היה תקופה של חושך, כפי שהממשלה הזאת טוענת, אלא שלב של בנייה מחדש, התקדמות ופיוס".
בקצה השני של המפה הפוליטית, מפלגת השמאל הקיצוני "פודמוס" כינתה את הטקסים "מסווה" שמטרתו להסתיר את הפיצויים המועטים שהוענקו לקורבנות הדיקטטורה. סנצ'ס העביר חוק "זיכרון דמוקרטי" בשנת 2022, שמטרתו להחיות את זיכרונם של הקורבנות, כולל יצירת מאגר של שמות הקורבנות והסרת סמלים פרנקואיסטיים.
אך החוק לא הביא למשפט או להרשעה של אף גורם לשעבר בממשלת פרנקו שהואשם בפשעים ונותר בחיים, משום שהם נהנים מחנינה שאושרה במהלך המעבר, לאכזבתם של הניצולים.

הזיכרון המפלג של המלחמה והדיקטטורה
הזיכרון המפלג של מלחמת האזרחים הספרדית (1936–1939) ושל שלטונו של פרנקו נובע מההתפרקות השקטה של משטרו, כך לפי חוקר ההיסטוריה העכשווית ג'ואן מריה תומאס מאוניברסיטת רובירה אי וירג'ילי. פרנקו, שהיה בן 82 ונאבק במחלה, נפטר בשקט בבית חולים, בניגוד לקריסות הדרמטיות של גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית במהלך מלחמת העולם השנייה או למהפכת הציפורנים שהפילה את הדיקטטורה הימנית בפורטוגל בשנת 1974.
לאחר מותו התקיימו בחירות דמוקרטיות בשנת 1977, והספרדים, שהפכו לבעלי זכות בחירה, אישרו חוקה חדשה במשאל עם בשנה שלאחר מכן. החוקה נחגגת כיום בחג לאומי ב-6 בדצמבר.

"צעד חיובי"
בספרד היה "הסכמה רחבה… להסתכל קדימה" מבלי לעסוק בעוולות העבר, אמר תומאס ל-AFP. אזכרת מותו של פרנקו היא "צעד חיובי" משום שספרד של היום "אינה מודעת לחשיבות שיקום המערכת הדמוקרטית בשנת 1977 ולהצלחתה של הדמוקרטיה", הוא הוסיף. אך "איננו יכולים להימנע… מזיכרון של אותו חלק במדינה שהיה בעד פרנקו, שהיה חלק משמעותי מאוד", הוא אמר.
נאמניו של פרנקו נהגו לכבד אותו במיסות ובביקורים בעמק הנופלים, מאוזוליאום ענק ליד מדריד שבו נקברה גופתו. ממשלתו הקודמת של סנצ'ס עשתה צעד היסטורי כאשר הסירה את שרידיו של פרנקו בשנת 2019 ושינתה את שם העמק, שנתפס בעבר כאתר ניצחון של פרנקו. בסקר שנערך בשנת 2018 על ידי מכון Sigma Dos עבור העיתון השמרני אל מונדו, עלה כי ישנם מעט יותר תומכים בתוכנית להסרת שרידיו של פרנקו מאשר מתנגדים.