ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיבלו היום (ב') את המלצות ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ובניין הכוח בלשכת ראש הממשלה בירושלים. בדיון השתתפו חברי הוועדה, המשקיפים בה ובכירי משרד האוצר ומשרד הביטחון.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר עם הגשת הדו"ח: "אני רוצה להודות לחברות וחברי הוועדה, ולך יעקב נגל, שעשיתם עבודה גדולה מאוד וחשובה מאוד לביטחון ישראל. אנחנו נמצאים בשינוי מצב יסודי במזרח-התיכון. אנחנו ידענו במשך שנים שאיראן זה האיום הגדול ביותר עלינו, גם באופן ישיר וגם באמצעות שלוחיה. אנחנו דאגנו כמובן לפגוע בציר הזה, פגיעה קשה מאוד. אבל אנחנו עדים לכך ש-א' – הוא עדיין קיים, ו-ב' – שכוחות נוספים נכנסים לשטח, ואנחנו צריכים להיות תמיד ערוכים לקראת הבאות".
"העבודה שעשיתם מכינה אותנו לקראת הבאות; מעגל קרוב, מעגל רחוק, וכל מה שבאמצע. גם בסוגי החימוש ושאלת עצמאות החימוש של ישראל. ההתארגנות הפנימית שלנו; שאלת התת-קרקע; שאלות רבות אחרות שמופרטות כאן בדו"ח. אנחנו נלמד אותו, ואנחנו גם נביא אותו להחלטות", אמר נתניהו.
הוועדה החלה את עבודתה בתחילת אוגוסט, במטרה להמליץ על הכיוונים המרכזיים לבניין הכוח לעשור הקרוב, תקציב הביטחון הנגזר מכך, והמשמעויות הכלכליות הנלוות להחלטות שיתקבלו. לוועדה הוצגו צרכי מערכת הביטחון ודגשי משרד האוצר ובנק ישראל.
יו"ר הוועדה תא"ל (מיל') יעקב נגל הציג מספר דגשים עם הגשת הדו"ח עב הכרס. הגדלת ותמרוץ כוח האדם המשרת בחובה, בקבע ובמילואים. איראן מוגדרת בדו"ח כאיום המרכזי של ישראל ומולה נדרש להשקיע את עיקר בניין הכוח וההיערכות. הנושאים המרכזיים בעבודת הוועדה והמלצותיה עוסקים ביכולות ההתקפיות במעגל שלישי, ההגנה האווירית, ההגנה בגבולות, התאמת הכוח הצה"לי לתפניות אפשריות, המוכנות ההגנתית בתת-קרקע ובניית עצמאות חימושית.
בנוסף הדגישה הוועדה כי בעקבות אסון ה-7 באוקטובר על מדינת ישראל לעבור "מתפישת 'הכלה' והגנה לתפישה של 'מניעה' ומוכנות, לצד בניית יכולות לתגובה מיידית ולעתים אף לא פרופורציונלית. בנוסף, אמר נגל כי "מתקפת מנע זאת לא מילה גסה".
התובנות המרכזיות בהמלצות הוועדה עוסקות במספר נושאים:
תפיסת הביטחון הלאומית
1. הוועדה שמה דגש על חשיבותה של כלכלה חזקה כבסיס לתמיכה בביטחון הלאומי.
2. התייחסות לאיום המרכזי מאיראן וחשיבות ההיערכות למלחמה מתמשכת מולה.
3. הדגשה של איזון בין צרכי ההגנה וההתקפה והיערכות לשינויים במזרח התיכון.
חיזוק צה"ל ומשאביו
1. המלצה להגדלת סד"כ צה"ל ולשיפור תנאי השירות לחיילים, בעיקר ללוחמים.
2. הדגש על הצורך במוכנות גבוהה של כוח האדם, תוך שיקום משבר משאבי האנוש, "אנחנו בדקה ה-90, רגע לפני נקודת האל-חזור", אמר נגל במסיבת העיתונאים.
3. הגדלת המשאבים לטובת מערך המילואים ושיפור תנאי ההעסקה של אנשי הקבע.
בניין כוח ותשתיות טכנולוגיות
1. חיזוק עליונות טכנולוגית, עצמאות חימושית ושיפור תשתיות קריטיות.
2. פיתוח יכולות התקפיות והגנתיות רב-שכבתיות, כולל בגבולות המדינה.
3. דגש על מעגל שלישי, "חיל טילים" והקמת תשתיות שיהיו רלוונטיות לזירת החלל.
התאמת מבנה צה"ל ופעילותו
1. המלצות על שינויים ארגוניים במבנה צה"ל להתמודדות עם האתגרים המשתנים.
2. הדגשת הצורך בחיזוק מערך התמרון הקרקעי וחיזוק היכולות הרב-ממדיות.
שיפור תהליכי בקרה ושקיפות
1. המלצות לייעול תהליכי תקצוב, בקרה ושקיפות בנוגע להוצאות הביטחון.
2. קריאה לשיתוף פעולה בין משרדי הממשלה הרלוונטיים למען יישום המלצות הוועדה.
מוכנות לאתגרים אזוריים ובינלאומיים
1. ניתוח השלכות השינויים במזרח התיכון, כולל חיזוק השפעת איראן ותפקידה של טורקיה.
2. הדגשת הצורך בשיתופי פעולה בינלאומיים, תוך הפחתת תלות ארוכת-טווח במעצמות חיצוניות.
