האם בתקופת כהונתו השנייה של דונלד טראמפ כנשיא ארצות הברית, שתחל בעוד פחות משלושה שבועות, ישראל תממש את הצעד ההיסטורי של החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון?
מוקדם לתת תשובה לתהייה הזו, אף שישנם כמה אפיקים פעילים, שגורמים שונים עמלים בהם כדי שזו תהיה המציאות. ואם המשפט האחרון נשמע מעורפל משהו, הסיבה היא שהעוסקים במלאכה הבינו שבינתיים עדיף כך. בשקט. מתחת לפני השטח.
ולא שלא נשמעו כמה הצהרות פומביות בעניין; למחרת ניצחונו של טראמפ כתב יו"ר מועצת יש"ע וראש מועצת בנימין ישראל גנץ ברשת X: "זמן ריבונות!". בישיבת הסיעה הראשונה של מפלגת הציונות הדתית לאחר זכייתו של טראמפ, הכריז שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כי נתן הוראה להיערך להחלת ריבונות. סמוטריץ', המשמש גם שר במשרד הביטחון, ייסד מנהלת לניהול החיים האזרחיים ביו"ש – שיועדה כבר עם הקמתה במהלך השנה החולפת לפעול עד להחלת ריבונות. ההערכה האופטימית הייתה כי הדבר יארך חמש שנים. סמוטריץ' בדבריו בנובמבר קיצר את לוח הזמנים המקוּוה, ואמר כי 2025 יכולה להיות שנת הריבונות.
לדברי שר האוצר באותה ישיבה, בקדנציה הקודמת של טראמפ "היינו כפסע מהחלת הריבונות על ההתיישבות ביהודה ושומרון", ולכן "עכשיו הגיע הזמן לעשות את זה. יש היום קונצנזוס רחב בקואליציה ובאופוזיציה מכל חלקי הבית של התנגדות להקמת מדינה פלסטינית שתסכן את קיומה של מדינת ישראל. הדרך היחידה להסיר את הסכנה הזו מעל סדר היום היא להחיל את הריבונות הישראלית על ההתיישבות ביהודה ושומרון. זוהי התשובה שלנו לסינוואר יימח שמו וזכרו, ולכל הנאצים לאורך כל הציר מאיראן, דרך חיזבאללה ותימן, ועד מה שנשאר מהמחבלים של חמאס בעזה והמחבלים ביהודה ושומרון".
אם תהיה עבודת מטה ישראלית שתציג את הבעייתיות ברשות הפלסטינית ואת יתרונות הריבונות, אומר גורם אמריקני, ישנה סבירות גבוהה שהממשל יסמוך ידיו עליה
ביחס להתנגדות הבינלאומית הצפויה אמר סמוטריץ' כי "גם אם בהתחלה יהיו כאלה שיתנגדו כלפי חוץ באמירות כאלה ואחרות, כולל ממדינות ערב, כבר הוכחנו בהסכמי אברהם שכשישראל עומדת על שלה ועל צדקת דרכה – בסופו של דבר היא זוכה לתמיכה והערכה מארה"ב וממדינות ערב השכנות. לכן צריך ללכת בכל הכוח על המהלך הזה. אין לי ספק שהנשיא טראמפ, שגילה אומץ ונחישות בהחלטות שלו בקדנציה הראשונה, יתמוך במדינת ישראל במהלך הזה".
לצד תוכניותיו של סמוטריץ', גם מועצת יש"ע קיימה בחודש שעבר כנס מיוחד עם ראשי מועצות ואנשי התיישבות, כדי לדון באפשרויות שעל הפרק. במועצה הקפידו שלא לתת לכנס כותרת של חתירה לריבונות, אלא של נטילת יוזמה: אם מאז הסכמי אוסלו מצדדי המדינה הפלסטינית הם שמעלים תוכניות ואילו בהתיישבות מפגינים ומוחים, הפעם ההצעות יגיעו מהצד הזה. אל מלון רמדה בירושלים הגיעו באותו ערב יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, השר סמוטריץ', וחברי הכנסת עמית הלוי, אוהד טל ואביחי בוארון.
ישראל גנץ אמר במהלך הערב כי "אנחנו כאן היום כדי לזהות הזדמנות. האחריות להצלחת המהלך הזה מונחת בראש ובראשונה על כתפי ממשלת ישראל, ואנחנו נעשה כל שביכולתנו כדי להבטיח שהיא תיקח יוזמה ותוביל שינוי משמעותי". מנכ"ל מועצת יש"ע עומר רחמים אמר כי "רק באמצעות עבודה משותפת וממוקדת נוכל להציב בפני ממשלת ישראל תוכנית ברורה ובת־ביצוע ליישום הריבונות בשטח. זהו צו השעה, ואנחנו כאן כדי לוודא שהוא יתממש". מלבד הערב רב־המשתתפים במלון רמדה, במועצת יש"ע קיימו אירוע נוסף, קטן יותר, בהשתתפות גורמים שעומדים בקשר ישיר עם בעלי תפקידים בממשל הנבחר. גם שם הכותרת הרשמית לא עסקה בריבונות, אבל ברור היה כי זה מה שעומד על הפרק.

הסברה נמרצת
ואולם במהלך השבועות האחרונים פסקו – ולא במקרה – ההצהרות הפומביות מכלל גורמי הימין שהשמיעו אותן. מסרים שהגיעו מארה"ב הבהירו כי הדברים עלולים להישמע כתכתיבים שבממשל החדש לא מעוניינים שייכפו עליו, וכי לא זו הדרך.
חשש נוסף המכרסם בקרב הגורמים העוסקים במלאכה הוא כי בזמן הקצר שנותר עד לתום ממשל ביידן, ייצא לפועל מהלך כזה או אחר שיצר את צעדיה של ההתיישבות. טראומת אי־הטלת הווטו של ממשל אובמה על החלטה 2334 במועצת הביטחון של האו"ם, חרוטה היטב. ההחלטה שאושרה ב־23 בדצמבר 2016, רגע לפני צאתו מהבית הלבן, קבעה שההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים אינה חוקית. אמנם יש בקואליציה שרים שטוענים כי מדובר בחשש שווא, אולם אחרים בטוחים כי מדובר במהלך אפשרי מאוד. לתפיסתם, גם החשש הזה גרם לשר האוצר להאריך את הערבות הישראלית לבנקים המתווכים, המאפשרים העברות כספים לרשות הפלסטינית.
ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, העומד בקשר קרוב עם בכירים במפלגה הרפובליקנית, סירב להתייחס השבוע לנושא הריבונות, וגם סירב להשיב אילו צעדים הוא מצפה שיתרחשו במהלך כהונת טראמפ.
בשנה וחצי האחרונות הושם דגש בעבודת ההסברה שמקיימת מועצת שומרון על חיזוק הקשרים עם בכירים מהאגף השמרני של המפלגה הרפובליקנית, כמו גם עם בכירים בקהילה האוונגליסטית, פסטורים וראשי ארגונים. בנוסף, בשומרון מחזקים קשרים עם גורמים משפיעים בקהילות היהודיות. רבים מאותם בכירים הוזמנו לסיורים, כדי לראות במו עיניהם את המציאות בשטח תחת ממשל ביידן, ואת השפעות העיצומים שהושתו בתקופת הנשיא היוצא על פעילים וגופי התיישבות. גם במהלך מערכת הבחירות לנשיאות בארה"ב ניסו במועצת שומרון למקסם את יכולת ההצבעה של בעלי אזרחות אמריקנית, לטובת הרפובליקנים.

דגן, העומד גם בראש קבוצה משמעותית במרכז הליכוד, אמר השבוע כי "בתור מי שפועל עמוק בזירה האמריקנית וגם הישראלית, אני קובע בצורה ברורה כי הכדור מעולם לא היה בוושינגטון. הוא היה, הווה ויהיה בירושלים. זה נכון לגבי כל ההחלטות הגדולות, החשובות והאסטרטגיות הקיומיות בישראל – החל בהקמת המדינה וכלה בבניית הכור האטומי, ובוודאי כל צעד בנושא ההתיישבות שנעשה לעיתים תוך גינויים חריפים של כלל הממשלים. מי שמצפה שממשל אמריקני יאמר למשל 'תבנו', בשל העובדה שהבייס שלו לעיתים יותר ימני מממשלת ישראל – טועה או מטעה. הכדור תמיד נמצא בירושלים".
בכהונתו הקודמת הציג טראמפ את "עסקת המאה", שגובשה על ידי צוות מטעמו לאחר אינספור פגישות ברחבי המזרח התיכון. ממש לאחר טקס הצגת העסקה בבית הלבן אמר נתניהו בשיחה חגיגית עם עיתונאים בוושינגטון, כי ריבונות תוחל בהקדם. "דין איתמר כדין תל־אביב", הצהיר. החשש מסנקציות שיוטלו על ישראל במועצת הביטחון של האו"ם בעקבות צעד של החלת החוק הישראלי, אמר ראש הממשלה, מתפוגג לאור ההכרה האמריקנית. נתניהו קיווה להחלת ריבונות בשתי פעימות: תחילה על בקעת הירדן, צפון ים המלח ויישובי יו"ש, ובהמשך גם על שטחים נוספים. אולם אז התברר כי ממשל טראמפ עצמו פירש את הדברים קצת אחרת, וכי לפני מעשה בשטח נדרשת עבודת מטה רחבה הכוללת שרטוט מפות. הצוות הישראלי־אמריקני שהוקם ישב על המדוכה וגם יצא אל השטח, אולם רצף נסיבות שכלל מעצורים פוליטיים פנימיים בישראל ובארה"ב במהלך השעות והחודשים שאחרי אותה חגיגה ראשונית, הוביל לכך שבסופו של דבר החליט נתניהו להעדיף את ההצעה האמירותית להסכמי אברהם, תמורת הסכמה שלא להחיל ריבונות במשך כמה שנים.
ח"כ עמית הלוי אמר השבוע כי "החלת ריבונות ישראל בשטחי יהודה ושומרון בעידן טראמפ היא משימה ראשונה במעלה. היא מגלמת את הניצחון המוחלט על האסלאם הרדיקלי, שתובע בעלות על חבלי המולדת שלנו כ'אדמת ואקף', זאת כחלק מחזונו הטוטליטרי והברברי להשליט את בעלותו על העולם כולו. החלת הריבונות תבסס את ערכי התנ"ך כתשתית האמיתית והראויה של עמי האזור והעולם כולו".

סוף לעיצומים
חלק מהעבודה הנעשית בירושלים היא עיצוב מרחב פוליטי מתאים. בשבוע שעבר יזמה שדולת ארץ ישראל בכנסת דיון בוועדת חוקה על תיקון "חוק יסוד משאל עם", הקובע כיום כי נדרש משאל עם או רוב של 80 חברי כנסת להעברת שטח ריבוני של מדינת ישראל למדינה אחרת. תיקון החוק יחיל את החוק גם על יהודה ושומרון ועל המים הטריטוריאליים של ישראל. כלומר, כל הסדר מדיני שכולל ויתור על שטח ידרוש מנגנון של חוק משאל עם. זאת כצעד לקראת הסכם עתידי עם סעודיה, שהנשיא הנבחר טראמפ רוצה לקדם וראש הממשלה נתניהו מעוניין בו מאוד – הסכם שבמסגרתו עלולה ממשלת ישראל להיעתר לצעדים לטובת הפלסטינים. גורמים המעורבים בחקיקה אינם מסתירים כי היא נועדה "לסנדל" את האפשרות לתת לפלסטינים סמכויות מדינתיות מסוימות.
מעבר לים, צוותים של הממשל החדש, בטוחים בניצחונם, החלו לגבש תוכניות עבודה ולרקום מינויים כבר בחודשי הקיץ, עוד לפני הבחירות. השגריר הראשון שמונה למדינה כלשהי הוא השגריר לישראל, מייק האקבי, בעל קשר עמוק להתיישבות. עם זאת, מי שמנהל בפועל את המגעים מטעם ישראל עם נציגי הממשל הנכנס הוא השר רון דרמר. קשה לומר שריבונות היא אחד הנושאים הראשונים ברשימת הדיונים שהוא מנהל; לחץ גדול בנושא החטופים, והנחתת מכה אנושה על תוכנית הגרעין האיראנית, תופסים מקום גבוה יותר.
נושא משמעותי אחר בהקשר של ההתיישבות הוא כאמור הסנקציות שהטיל הממשל היוצא. ההערכה המבוססת בדרג המדיני היא כי המדיניות הזו תיפסק, והעיצומים שכבר הוטלו ומגבילים את חייהן של עשרות משפחות יבוטלו זמן קצר לאחר כניסת טראמפ לתפקיד.
גורם אמריקני מחזק השבוע את ההבנה של גורמי התיישבות בישראל כי עדיף שלא לשאת הצהרות בומבסטיות, וכמעט מנסה להנמיך ציפיות. ישראל צריכה להבהיר מה היא רוצה ואיך היא רוצה לקדם את המטרות שאליהן היא שואפת, הוא אומר, אבל לא יכולה לצפות שטראמפ יתמוך בכל הצעה. נקודת המוצא היא שטראמפ מעוניין בבעלות ברית חזקות שמסוגלות לפעול למען עצמן. אם תהיה עבודת מטה ישראלית משמעותית שתגדיר את הבעייתיות ברשות הפלסטינית ותציג את היתרונות הביטחוניים והאזוריים של ריבונות, כמו גם הסכמה ותמיכה פנים־ישראלית במהלך, ישנה סבירות גבוהה שממשל טראמפ יסמוך ידיו עליה. אך בכל מקרה, אומר גם הוא, הכדור יהיה בידיה של ישראל. הצגת ריבונות כצעד בעייתי שבתקופת הממשל החדש יהיה אפשר "להחליק" אותו, תהיה טעות. החלת החוק הישראלי על חבלי ארץ היסטוריים שבהם מתגוררים אזרחים ישראלים רבים היא צעד שישראל צריכה להחליט עליו, ועליה להבהיר לבנות בריתה ובראשן ארה"ב ברצינות וביסודיות מדוע לאחר שבעה באוקטובר זו האפשרות שבה היא בוחרת.