המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה פרסמה הבוקר (ה'), ממצאי בחינה כלכלית שערך הכלכלן דוד בדל, בנושא כניסת רכבים חשמליים לשוק הרכב בישראל. בחינה זו מציגה לראשונה תמונה כלכלית מקיפה של העלויות והתועלות כתוצאה מהמעבר מרכבי בנזין לרכבים חשמליים, בדגש על נקודת המבט של המשק – תוך התחשבות בעלויות ותועלות ישירות (בנטרול השפעות מיסוי), ובהשפעות חיצוניות (פליטות מזהמים וכו').
על פי המחקר, רכבים חשמליים פרטיים נמכרים כיום בישראל בשיעור הולך וגדל – משיעור מסירות אפסי לפני מספר שנים, עד שבמהלך שנת 2024 כרבע מהמסירות של רכבים פרטים היו של רכבים חשמליים. בשנת 2024 השימוש ברכב חשמלי משפחתי מייצר עבור הצרכן הפרטי חיסכון של כ-3,700 ש"ח בשנה לעומת רכב בנזין, הודות למדיניות המיסוי הנוכחית, אך עבור המשק הישראלי הוא מייצר דווקא עלות גבוהה בכ-740 ש"ח בשנה.
מחירי רכישת רכבים חשמליים משפחתיים בראייה משקית יהיו גבוהים מאלו של מחירי רכבי הבנזין מאותה קטגוריה לאורך העשור הקרוב. אך לפי תחזית בלומברג, צפויה ירידה מתמשכת במחירי הרכבים החשמליים אל מול יציבות במחירי רכבי הבנזין, וכך הפער בין עלויות הרכבים יצטמצם בהדרגה עד שבעוד עשור רכב חשמלי צפוי לעלות כמעט כמו רכב בנזין. על פי התחזית העולה מהדו"ח, בשנת 2034 רכב חשמלי משפחתי יחסוך למשק כ-1,600 ש"ח לשנה בהשוואה לרכב בנזין. על בסיס מתווה המס הנוכחי, וללא מס נסועה – הצרכן הפרטי צפוי ליהנות מחיסכון של כ-3,500 ש"ח בשנה.
מהמחקר עולה כי התועלת החיובית למשק מהמעבר לרכבים חשמליים נובעת מצמצום פליטות גזי חממה. ההערכה היא שעמידה ביעדי הממשלה לכניסת רכבים חשמליים לשוק, תביא לתועלת משקית של כ-2.1 מיליארד ש"ח בהשוואה לתרחיש הבסיס ללא יעדים.
המועצה מדגישה כי תוצאות הניתוח רגישות לשינויים של מספר פרמטרים מרכזיים בעתיד, ביניהם מחירי הרכבים החשמליים, עלויות הדלקים וקצב ההתפתחות הטכנולוגית בתחום.
