נתוני פעילות המאבק בטרור ביהודה ושומרון מתחילת המלחמה שפורסמו בשבוע שעבר בפיקוד המרכז, היו מעודדים למדי. 770 מחבלים חוסלו מאז שבעה באוקטובר, כ־230 מהם ב־110 תקיפות אוויריות, כ־6,000 נעצרו ויותר מ־1,500 אמצעי לחימה נתפסו. כל זאת בזמן שהדרג המדיני מגדיר את הזירה הזאת משנית, אל מול הלחימה האינטנסיבית ברצועת עזה ובהמשך גם בדרום לבנון שהוגדרו ראשיות.
בצה"ל הסתכלו בסיפוק על הנתונים הנאים, ובצדק. זאת מטרה מאתגרת – לפעול ביד קשה מול הטרור ועם זאת לא להבעיר את יהודה ושומרון. ואז הגיע בוקר יום שני. חצי שעה אחרי שלוחמי גדוד המילואים עזבו את העמדה בכניסה לכפר פונדוק שליד קדומים, חוליית מחבלים מאומנת היטב פתחה באש מטווח אפס על כלי רכב ואוטובוס ישראליים שעברו בציר הראשי, ונמלטו. מהירי נרצחו שלושה ישראלים – אלעד וינקלשטיין תושב עין־הנצי"ב ועליזה רייז ורחל כהן מקדומים, ושמונה נפצעו. צה"ל הקפיץ כוחות רבים לגזרה ופתח במצוד אחרי המחבלים, שעד כתיבת שורות אלה טרם נתפסו, אך זהותם של שני חברי החוליה ידועה למערכת הביטחון. על פי ההערכות החוליה הגיעה לאזור מצפון השומרון. פלוגת לוחמים הובאה לגזרה כדי לתגבר את הציר העובר בפונדוק, ובמקביל החלו העבודות המשלימות לסלילת הציר העוקף של הכפר בעבור הנהגים הישראלים.
על רקע הפעולות המהירות של צה"ל, גורמי ביטחון אומרים לנו כי הצבא והמודיעין הופתעו מאוד מהפיגוע הרצחני. מהתזמון, היכולות, התוצאה הקשה וההימלטות של המחבלים, שנעלמו למערכת הביטחון כאילו בלעה אותם האדמה. "במקרים רבים שהיו עד היום, סגירות המעגל מתרחשות במהירות, שעות בודדות עד ימים ספורים", אומר גורם ביטחוני בכיר. "אנחנו מבהירים למנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית שנהפוך כל אבן כדי למצוא את המחבלים וזה יעלה להם בהרס רב של תשתיות, ואז הם ממהרים לעזור לנו בתפיסה או במסירת השמות והמיקומים".
בפיגוע הנוכחי לא נלכדו המפגעים, ולפי מערכת הביטחון יש לכך כמה סיבות. אחת מהן היא החשש מההסלמה במצב: "אנחנו מרגישים שיש גחלים בוערות מתחת לשטח שעלולות להתלקח לשרפה גדולה. מקווים שזה לא ילך למקום שאנחנו חוששים ממנו. בכל מקרה המחבלים האלה לא הגיעו ממחנה הפליטים בג'נין, אלא ממרחב צפון השומרון, שם צה"ל פועל – ולכן זה לא משליך אסטרטגית על העיר. זה לא שראינו את הפיגוע ואמרנו שחייבים להיכנס ולפעול שם, פעלנו במרחב הזה עוד קודם". עם זאת, יכול להיות שהפיגוע הזה יוביל לאירועים נוספים, וייתכן שתרחיש כזה יביא את צה"ל לבחון כניסה מחודשת לערי צפון השומרון, בעיקר ג'נין וטול־כרם.
"לפעולה צבאית נרחבת בג'נין יש כמה משמעויות", אומר בכיר בצה"ל ומסביר כי אחת מהן נובעת מהמבצע של הרשות הפלסטינית, "הגנה על המולדת", שנועד לאכוף את המשילות בערים ולתת תחושת ביטחון לתושבים. "המנגנונים בג'נין נמצאים בנקודת זמן קריטית בהקשרי המשילות הפנימיים שלהם. לראשונה מאז הסכמי אוסלו הם נכנסו לפעול בעצימות גדולה במחנה הפליטים בג'נין, ויש להם כבר שישה הרוגים וכמעט 30 פצועים". ארבעה חמושים מגדוד ג'נין נהרגו וכחמישים נפצעו, הושמדו כעשרים כלי רכב ממולכדים ונעצרו 170 פעילים. "זה מבצע משמעותי – הם משמידים תשתיות ופוגעים במחבלים. הרשות הציבה לעצמה את המבצע הזה כדי לחזק את המעמד שלה מול הציבור הפלסטיני, וכדי להראות לאנשים שלא כל אחד יכול להחזיק נשק. אם המנגנונים יפסידו בג'נין ותהיה תמונת ניצחון לחמושים שבצד השני, המשילות של הרשות הפלסטינית תקרוס מיד. כל אחד שחושב קצת אחרת ירים עליהם רובה ולא יפחד מהם".
השאלה העיקרית שנבחנת כעת בצה"ל היא מה יקרה כשישראל תחליט להיכנס לג'נין – אם זה יתבצע כמו המבצעים הקודמים, כשצה"ל מודיע לפני כן למנגנונים שעליהם לצאת מהמקום או להסתגר בתחנות המשטרה כדי שלא ייפגעו. "אם נעשה את זה עכשיו בג'נין", אומר הגורם הביטחוני, "החמושים יגידו שהרשות הפלסטינית פעלה בשביל 'לנקות לציונים את השטח' ושהם למעשה בובות של ממשלת ישראל. בנוסף הם יטענו שהרשות הפלסטינית בכלל לא שולטת, והיא צריכה את צה"ל בשביל זה. כמו כן, אחרי שצה"ל ייכנס בצורה אגרסיבית לג'נין ויצא, העיר תיראה כמו שג'באליה נראית. המנגנונים לא ינהלו שם חילופי אש עם מחבלים כשאין תשתיות, מים וחשמל וחצי מהמחנה הרוס. בסופו של דבר, במטרות המלחמה שהציב הקבינט הביטחוני, מוגדר להשאיר את יהודה ושומרון כזירה משנית וגם לשמר את הרשות הפלסטינית כגוף השלטוני ביו"ש, בעיקר בגלל התיאום הביטחוני והפעולות שהיא עושה וחוסכת לצה"ל הרבה חיילים. כל זה לא השתנה, ואת ההחלטות אנחנו מקבלים לפי הנחיות מלמעלה. אלו הסיבות שבגללן אנחנו חושבים הרבה מאוד בימים מאז הפיגוע אם ומתי להיכנס לג'נין".
למרות ההססנות ביציאה לפעולה נרחבת, לא מעט גורמים בצה"ל – כולל בפורום מטכ"ל ובמנהל האזרחי, שיהיה ממונה על הפלסטינים ביו"ש במקרה של קריסת הרשות – אומרים כי אין תמימות דעים בהערכות, וייתכן שיוחלט להיכנס לג'נין גם במחיר של קריסת הרש"פ. "המורכבות פה גדולה מאוד. החמושים שם ממשיכים להתנהל כרגיל, והם מפרסמים כל מיני דיווחים שמאיימים על אזרחי ישראל, חלקם גם שקריים כמו הטענה שהם גנבו טיל אר־פי־ג'י, שזה פייק גמור. בצה"ל רוצים להראות לציבור בישראל שהם עושים סדר במרחב. נראה שהפיגוע השבוע לא ישליך על הכניסה שלנו לג'נין, אבל יכולים להצטבר אירועים שאולי ישליכו על כך. כמו כן אין החלטה לתת לרש"פ עוד חודשיים של שקט – כל יום מנהלים הערכת מצב ולפי זה קובעים את הגישה".
ישראל גנץ, ראש מועצת יש"ע: "אני רואה בחומרה את ההכלה כלפי הרשות. מדובר בצבא לכל דבר, עם כלי נשק ועם משוריינים. כל אלה עלולים להיות מופנים נגדנו"
נשמע שלמחבלים משתלם להסתתר בג'נין כי צה"ל לא ייכנס לשם בגלל המנגנונים.
"העובדה שלא פועלים שם באופן גלוי לא אומרת שאין פעילות חסויה שם", רומז הגורם הביטחוני. "אנחנו יודעים להכניס כוחות למקומות גם בלי שידעו שזה צה"ל. בנוסף, לחוליית המחבלים יהיה קשה להיכנס לשם כרגע כי המנגנונים הטילו כתר על המקום, והם לא מעלימים עין, להפך".
מחבלים "פרילנסרים"
הפיגוע הקשה בפונדוק היה פתיחת שנה קשה במיוחד, אחרי ששנת 2024 הסתיימה בפיקוד המרכז בירידה משמעותית גם במספר מקרי הטרור – 254 לעומת 847 בשנה שקדמה לה. במערכת הביטחון מזהים כי אחרי המכות הקשות שספגו הזרועות האיראניות במזרח התיכון – חמאס וחיזבאללה, באיראן מאיצים את הניסיונות להבעיר את יהודה ושומרון. הברחות אמל"ח דרך הגבול המזרחי, מימון כספי והסתה ברשתות החברתיות, הם רק חלק מהניסיונות לחדור לאזור, ולא מעט מהם – אך לא כולם – מסוכלים בהצלחה על ידי ישראל.
בפיקוד המרכז רואים תהליך מיסוד והתארגנות של חוליות מחבלים המקבלות השראה, כסף ואמצעי לחימה מהאיראנים, בניגוד לתקופות אחרות שבהן עיקר הפעילות נע סביב טרור עממי ומאולתר. הפיגוע הזה, והתיעודים ממנו שכבר מופצים ברשת, מוכיחים שמדובר בחוליה מאומנת ומקצועית, שגם אם לא התאמנה בחו"ל קיבלה השראה ומימון מאיראן, וייתכן שגם את אמצעי הלחימה. "כל הזמן יש שיפור ביכולות של המחבלים, המנגנונים תפסו אר־פי־ג'י בג'נין, ולפני כחודשיים סיכל שב"כ משלוח נשק גדול שנחשב 'שובר שוויון' ומפר איזון; אם היה נופל לידי המחבלים, כל הערכת המצב בהגנה הייתה משתנה", אומרים בפיקוד המרכז.
לא סוד שהניסיונות האיראניים לפעול במרחב הולכים ומתגברים. "יש התמקדות משמעותית מול ציר ההברחות האיראני, דרך ירדן והבקעה לצפון השומרון, העברת כספי טרור וההסתה ברשתות. זה משפיע על כל המשתנים ביו"ש. אנחנו מאתרים אנשים שהצטלמו בהפגנות של חמאס או שמפרסמים סרטונים בטיקטוק ועוצרים אותם. גם כספי הטרור מגיעים לכאן בדרכים שונות, כולל מטבעות דיגיטליים. 'מדור סיכול' אצלנו בפיקוד פועל יום ולילה כדי לסכל את זה. המבצע החטיבתי בבקעת הירדן בימים אלה נועד לקטוע את הקשר ואת ציר ההברחות. זה לא פיגוע שמעיד על הכלל, אבל אנחנו כבר לא נחרצים, ולא נגיד שלא יהיו פיגועים כאלה. במוקדים מסוימים רף הטרור ירד באופן משמעותי לאחרונה בגלל הפעילות שלנו ושל הרשות, כמו רמאללה ושכם. בכל מקרה אנחנו לא מכירים עוד חוליות ברמה כזאת או נשק שובר שוויון ביו"ש, ואנחנו עוסקים בזה המון".
גורם ביטחוני אחר מוסיף בעניין הזה ומספר כי לאחרונה נוצרים תאי טרור מקומיים, "פרילנסרים", בלי שיוך ארגוני מובהק. "יכול להיות שנחסל מחבל שהיום ספציפית השיוך שלו היה לחמאס כי הוא קיבל כסף מחמאס לבצע פיגוע, אבל בשבוע שעבר השיוך שלו היה לג'יהאד האסלאמי ושבוע קודם הוא היה בגדודי חללי אל־אקצא".
עוד כביש עוקף?
ישראל גנץ, ראש המועצה האזורית בנימין ויו"ר מועצת יש"ע, מוטרד מאוד מהמצב ביהודה ושומרון. בראש השנה תשפ"ד, שלושה שבועות לפני שבעה באוקטובר 2023, הוא וחבריו למועצת יש"ע שבתו בכניסה למשרד ראש הממשלה כשהתרעותיהם על התחזקות הטרור ביו"ש לא התקבלו. "כמעט שלוש שנים אנחנו מתריעים שמתפתחת כאן ביהודה ושומרון זירה מרכזית של הטרור בהובלת איראן, אבל גם אחרי שבעה באוקטובר לא התחלף הדיסקט במערכת הביטחון ביחס לזירה החשובה הזו. אנחנו רואים נשק שובר שוויון, השטח מבעבע והתפיסה הנוכחית לא הולמת את האיומים האלה.
"היה לי קשה מאוד לשמוע את הרמטכ"ל אומר אחרי הפיגוע השבוע כי הוא יתפוס את המחבל הבודד ויסלול כביש עוקף", מוסיף גנץ. "כביש סוללים לצורך תחבורתי, ומי שסולל כביש לצורך ביטחוני מפספס את האירוע. גישה כזו רק מחריפה את הבעיה וזה עולה בדם יקר. יש לי הרבה הערכה לכוחות שפועלים קשה מאוד, אבל לא תחת תפיסה מתאימה והזירה הכי חשובה כעת לא מנוהלת נכון. הקונספציה עדיין כאן".
"אזור יו"ש עדיין שקט", עונה גורם בצה"ל. "הפיגוע בפונדוק היה נוראי אבל הוא לא מעיד על מגמה כי אנחנו לא רואים הצטברות של פיגועים. זה כן מעיד על עלייה באיכות המחבלים. אנחנו בעיניים פקוחות על ג'נין ועל מה שקורה שם. זה המבחן. אם המבצע שם יצליח, המנגנונים יכולים להמשיך לטול־כרם, אבל אם לא – אז זה יכול להתחיל תהליך של דומינו שיביא להתפרקות הרשות. כרגע החשש הזה לא נראה קרוב כי בינתיים המנגנונים די מצליחים. החשש הסביר יותר הוא שיש פלסטינים שנמאס להם מכל האירועים האלה, ומהצד השני יש פלסטינים שתומכים בחמושים, בחמאס ובכל המשך ההתנגדות האלימה. זה עלול להוביל ללחימה ברחובות בין תומכי המחבלים לאנשי הרשות. אם יתפתח מצב של אזרחים נגד אזרחים – זה עלול להפוך לאירוע מורכב, כי מי יתערב בזה? באיו"ש אתה לא יכול לשבת בצד כי הבלגן עלול לזלוג אלינו. המצב מאוד מאוד מתוח, מספיק ניצוץ אחד שישרוף את הכול".
בהתיישבות טוענים שצה"ל לא התקפי מספיק.
"בשנה האחרונה צה"ל פועל באיו"ש כמו שהוא לא פעל מעולם. רואים את זה במספר המחבלים ההרוגים, הפצועים והעצורים, ובנתוני התקיפות האוויריות. צה"ל התקפי מאוד, טעות לחשוב שאנחנו לא פועלים. אם רוצים שנכבוש את טול־כרם וג'נין – זה כבר ברמת החלטת הדרג המדיני".
השר סמוטריץ' מביע רצון שפונדוק ייראה כמו ג'באליה.
"השאלה אם זה מה שיתקבל בקבינט. לא בטוח שמערכת הביטחון מתנגדת לזה לחלוטין אבל צריך לזכור שצריך הרבה חיילים לדבר הזה וזה עניין של סדרי עדיפויות. ביקשנו מהדרג המדיני להגדיר את המטרה, ואז נגיד להם מה אפשר וצריך לעשות".
די להכלה
בעוד כחודש וחצי יחל חודש רמדאן, ולמרות המתיחות המסורתית שנרשמת מדי שנה בתקופה הזאת, בצה"ל דווקא מזהים הזדמנות: "בשנה שעברה הזירה הייתה שקטה. עכשיו כשרמת העצימות בעזה ובלבנון ירדה יחסית, יש בשטח רצון להצית את איו"ש. מבחינת צה"ל זאת אפשרות להיכנס בכל הכוח לשם. זה על הפרק. מתחילים לשים לב, מתריעים למעלה לדרגים הקובעים ומקבלים מהשטח התרעות", אומרים בפיקוד המרכז. במסגרת ההיערכות תעלה חטיבת הנח"ל לאזור אחרי שתסיים את משימותיה בצפון רצועת עזה. "ההכוונה האיראנית וציר ההברחות האיראני הם הדברים שמטרידים אותנו, ואנחנו עוסקים בהם יום ולילה".
גורם בצה"ל: "אם ניכנס לג'נין החמושים יגידו שהרשות הפלסטינית פעלה בשביל 'לנקות לציונים את השטח' ושהם למעשה בובות של ממשלת ישראל"
ביום שלישי נפגשו ראשי מועצת יש"ע, עם שר הביטחון ישראל כ"ץ, מפקד פיקוד המרכז אלוף אבי בלוט ומתאם פעולות הממשלה בשטחים אלוף רסאן עליאן. השר כ"ץ אמר כי "יהודה ושומרון הפכו לזירה מרכזית במפת האיומים על ישראל, ואנחנו נערכים כדי לתת מענה בהתאם. אנחנו רואים מאמצים גוברים לקידום הטרור הפלסטיני ביו"ש באמצעות הברחת אמצעי לחימה מתקדמים, מימון והכוונה – הן מצד הציר האיראני והן מצד ציר האסלאם הסוני הרדיקלי, שמחזק את אחיזתו באזור לאחר האירועים בסוריה. נמשיך לפעול בעוצמה מול גל הטרור, נכה במפגעים ובשולחיהם ובמי שנותן להם חסות – ונבטיח את ביטחון היישובים והמתיישבים. ישראל סומכת על צה"ל ורק על צה"ל בהבטחת הביטחון ולא על שום גורם אחר".
ראש מועצת יש"ע גנץ הצטרף להבהרה במשפטו האחרון של שר הביטחון, כי ישראל אינה סומכת על מנגנוני הרש"פ, ויצא נגד היחס של צה"ל לאבו־מאזן. "אני רואה בחומרה את ההכלה כלפי הרשות. מדובר בצבא לכל דבר, עם כלי נשק מתקדמים ועם משוריינים. די בשינוי קטן ולא צפוי – וכל אלה עלולים להיות מופנים נגדנו בבוקר בהיר אחד, וכל מרכז המדינה תחת איום שאינו רחוק בכלל ממה שקרה בעוטף עזה. ראינו בשנה האחרונה שצה"ל יודע לפעול כשהוא רוצה למגר טרור. הציפייה שלנו היא שצה"ל יפעל ביו"ש כמו שהוא פועל בעזה ובדרום לבנון. ככה מכריעים טרור. אנחנו מטילים את האחריות על הדרג המדיני ומצפים שהשינוי המתבקש הזה יבוא בהקדם".
בהתיישבות כאמור מותחים ביקורת על ההתנהלות של צה"ל, שלדבריהם אינה תואמת את המצב, למרות הנתונים המעודדים. "כרגע עסוקים בלרדוף אחרי יתושים ולא לייבש את הביצה", אומרים בכירים ביהודה ושומרון. "נכון שנכנסים יותר בקלות למחנות הפליטים אבל זה טיפה בים ולא תואם את האיום. אנחנו אומרים תודה על כל מעצר ועל כל פעילות, אבל זה לא האירוע. עסוקים בפלסטרים. התפיסה של הצבא שמניעה את תוכניות הפעולה לא תואמת את השטח, ולכן הפיגוע הבא הוא עניין של זמן. שמו פלוגה בפונדוק אחרי הפיגוע, אבל בסוף אי אפשר להעמיד חייל בכל מטר, וככה לא מנצחים במלחמה. אם התפיסה תשתנה אפשר להסתדר עם רבע מסדר הכוחות. אנחנו נמשיך להתריע".
