הימלטותו של לוחם צה"ל יובל וגדני מברזיל הסתיימה בשלום עם הגעתו ארצה בשבוע שעבר, אך המקרה הדרמטי כבר הדליק נורה אדומה בוהקת אצל מקבלי ההחלטות במדינת ישראל. ראשיתו במידע שהגיע לאנשי השגרירות הישראלית על החלטה של בית משפט פדרלי בברזיל להורות למשטרה לפתוח בחקירה נגד לוחם ישראלי השוהה במדינה הדרום־אמריקנית.
את התלונה נגד החייל הגיש ארגון פרו־פלסטיני בשם "קרן הינד רג'ב", הפועל בחודשים האחרונים כדי להעמיד לדין לוחמים ישראלים ברחבי העולם. מדובר בחייל ניצול הטבח בנובה, שהשתתף בהמשך בלחימה בעזה. התלונה שהוגשה נגדו כללה קטעי וידאו, נתוני מיקום גיאוגרפי ותצלומים, המציגים אותו מטמין חומרי נפץ ומשתתף בהרס "שכונות שלמות" בעזה, שעל פי הנטען שימשו כמחסה לפלסטינים שנעקרו מבתיהם.
בניגוד למקרים דומים בשבועות האחרונים, שבהם שמו של החייל פורסם וניתן היה לפעול במהירות כדי להוציא אותו מאותה מדינה, במקרה הזה השם לא היה ידוע. בסיוע צה"ל ומשרד הביטחון הצליחו במשרד החוץ להבין מי החייל, לאתר אותו ולהמליץ לו לצאת מברזיל באופן מיידי. אף שהיה ספק אם החקירה אכן תיפתח באופן מיידי, נוכח היחסים המתוחים עם ברזיל בתקופה האחרונה החליטו במשרד שלא לקחת סיכון.
המקרה של וגדני הסתיים בטוב נכון לעכשיו, אך במשרד החוץ מודאגים מהתופעה המתרחבת של הגשת תלונות נגד חיילי צה"ל במדינות שונות. "משרד החוץ מסב את תשומת ליבם של ישראלים ביחס לפרסומים מטעמם ברשתות חברתיות בנוגע לשירותם הצבאי, ולכך שגורמים אנטי־ישראלים עלולים לנצל פרסומים אלו כדי לקדם כנגדם הליכי סרק משפטיים", נאמר בהודעה שפורסמה השבוע. במשרד החלו בעבודת מטה נרחבת, במטרה למפות את הסיכונים ולגבש דרך פעולה, במקביל להדרכת לוחמי צה"ל כיצד להקטין את הסיכון לעצמם ביציאה לחו"ל.לאחר הערכת מצב אצל הרמטכ"ל, פורסמו שלשום נהלים חדשים לסיקור תקשורתי של חיילים וקצינים: חיילים בסדיר ובמילואים עד דרגת תת־אלוף יוצגו בטשטוש פנים ועם שמם הפרטי או האות הראשונה של שמם בלבד; לפני כל ריאיון ייערך תדרוך עם נציג דבל"א (הדין הבינלאומי); כל צילום בשטח לחימה יותנה באישור מחלקת ביטחון מידע; וכל חייל בעל אזרחות זרה יתראיין בעילום שם וטשטוש פנים.
אמריקה כן, אפריקה לא
גורם משפטי מותח ביקורת חריפה על הרמה הנמוכה של המשמעת המבצעית בצה"ל, שהחמירה מאוד את היקף הבעיה. "גול עצמי", הוא מכנה את הסרטונים הרבים שחיילים העלו מתוך עזה, מבלי שהדרג הפיקודי נלחם בתופעה הזו בזמן אמת בכלים המשמעתיים שבידיו. "למרבה הצער", אומר הגורם, "בחודשים הראשונים של המלחמה הייתה נטייה לזלזל בכל המלצה של הדרגים המשפטיים, אף שהעצות האלו נועדו לסייע, לא לפגוע באף אחד. לפעמים אתה רואה פעולות שנעשו כדין, אבל האופן שבו צולמו וההתבטאויות המתרברבות סביבן נתנו להן הקשר שגוי. נניח סרטון של פיצוץ מבנה ששימש את חמאס כמתקן צבאי, ואז אתה שומע התרברבות כמו 'תראו איך פוצצנו להם את הבית ספר'. אחר כך לך תוכיח שאין לך אחות. לצערי, מהרגע הראשון הטיפול בנושא הזה בצה"ל לא היה ראוי. בסוף זה עניין של משמעת, ואלה דרישות שהמטרה שלהן היא להגן על החיילים".
לדברי אותו גורם, החייל שנמלט מברזיל ניצל אומנם בטווח הזמן המיידי ממעצר ואולי גם מהעמדה לדין, אך התסבוכת שהוא נקלע אליה רחוקה מסיום. "כל חייו מכאן והלאה יעמדו בצל העניין הזה. בכל פעם שהוא ירצה לצאת מגבולות הארץ הוא יצטרך לחשוש, כי השם שלו כבר בחוץ. אם הוא ירצה להתקבל ללימודים בחו"ל הוא ימצא את עצמו בבעיה, וספק רב אם יוכל לעשות את זה. אם ירצה לעשות עסקים עם חו"ל, שותפים פוטנציאליים שיעלו על זהותו עלולים להסתייג ממנו. אפילו עבודה בחברות טכנולוגיה בינלאומיות שיש להן בסיב ישראלי עלולה להיחסם בפניו. וכל זה למה? בגלל איזו שטות, סרטון שפורסם ברגע של חוסר מחשבה. היום חיילים כבר מבינים את זה יותר. צלמים שנכנסים לעזה מספרים לי שחיילים כבר לא מוכנים להצטלם בפנים גלויות. אבל בשביל חיילים רבים, הסוסים כבר ברחו מהאורווה. הסרטונים פורסמו והמידע כבר נאסף בידי אותם ארגונים.
"גם המתקפות של גורמים פוליטיים על כל החלטה לפתוח בחקירה נגד חיילים שנחשדים בביצוע מעשים בעייתיים לא עוזרות", מוסיף הגורם. "אחת מטענות ההגנה המרכזיות שסייעו בעבר לסגור תיקים שנפתחו בחו"ל הייתה שלמדינת ישראל יש מערכת חקירה ותביעה עצמאיות, ושהמערכת הפוליטית מכבדת אותן. אם יוצרים רושם שלא כך הדבר, זה פוגע בלוחמים עצמם".
עו"ד רועי שיינדורף: "לא צריך להכניס להיסטריה את כל הלוחמים, אבל אם אתה מופיע בסרטון שמתעד פעילות מבצעית ועלה לרשת, לפחות עכשיו אחרי שהשתחררת ואתה מחליט לאן לטוס, תהיה יותר זהיר ואל תגיד 'לא מעניין אותי'"
ימש במשך כעשור כמשנה ליועמ"ש לענייני משפט בינלאומי, סבור שיש למדינה הרבה מה לעשות בנושא, אך קורא גם ללוחמים עצמם שלא לעצום עיניים. "כמובן שההנחיה הכי נכונה לכל חייל, ללא קשר לשום דבר אחר, היא לפעול בהתאם לפקודות, לא לעשות מה שאסור וגם לא להעלות סרטונים המתעדים פעילות מבצעית. אבל נניח שחייל טעה והעלה סרטון כזה, או מופיע בסרטון שחבר שלו צילם והעלה לרשת – לא נכון להתעלם מהסיכון שנוצר. יש במדינה מנגנונים שמאפשרים לחיילים לפנות ולקבל ייעוץ לגבי הסיכון שנשקף לכל אחד מהם. ברור שנוכח ההיקף הגדול של האתגר, צריך לתגבר את המנגנונים הללו".
ומה החייל עצמו יכול לעשות אחרי שהוא משתחרר ורוצה להחליט לאן לטוס?
"יש מה לעשות כדי להעריך את רמת הסיכון שכל חייל ניצב בפניה. הוא יכול לבדוק אם השם שלו פורסם ואם הוא מופיע ברשימות של הארגונים האלו. אם אתה רוצה לטוס לארצות הברית, אין בעיה. אתה לא חייב לטוס דווקא עכשיו לדרום אפריקה, מדינה בסיכון גבוה; אפשר לחכות עם הטיסה לשם לימים טובים יותר. אבל מה שחשוב הוא להתייעץ. לא נכון שכל אחד יעשה לעצמו את הערכת הסיכונים, כי אין לו הכלים הדרושים לשם כך. יש אנשים שמומחים לכך, והמדינה השקיעה הרבה כדי שיהיו לנו חוות דעת משפטיות על המצב בכל מדינה. יש צוותים של משרד המשפטים, משרד החוץ, המל"ל וצה"ל שיכולים וצריכים לתת את ההערכה".
כל חייל ששירת בעזה או בלבנון צריך לחשוש?
"לא צריך להכניס להיסטריה את כל הלוחמים, אבל אם אתה מופיע בסרטון שמתעד פעילות מבצעית ועלה לרשת, לא נכון לטמון את הראש בחול. לפחות עכשיו אחרי שהשתחררת ואתה מחליט איך ולאן לטוס, תהיה זהיר ואל תגיד 'לא מעניין אותי'. ברגע מסוים אתה עלול למצוא את עצמך במרכז אירוע דיפלומטי מורכב, שהיכולת של מדינת ישראל להושיע אותך ממנו תהיה מוגבלת. אנחנו רואים את היקף הניסיונות שנעשים. הסיפור בברזיל לא חריג. לאחרונה יש בכל שבוע לפחות ניסיון אחד, לפעמים יותר, להניע מהלך כזה במדינה מסוימת. בסוף יגיע החייל הלא זהיר שייתפס ברשת של הארגונים הללו".
שבחים לפיגועי התאומים
הפעילות להעמדה לדין של קציני ולוחמי צה"ל במדינות שונות בעולם, בטענות לביצוע פשעי מלחמה, היא רק אחד מאפיקי הלוחמה המשפטית נגד ישראל. במכון המחקר "NGO מוניטור", המנהל מעקב אחרי ארגונים ועמותות הפועלים נגד ישראל ברחבי העולם, מצביעים על שני ארגונים בולטים המובילים את המאמצים הללו: קרן הינד רג'ב, וארגון DAWN.
קרן הינד רג'ב, העומדת מאחורי הניסיון להביא להעמדתו לדין של החייל שנאלץ להימלט מברזיל, וניסיונות דומים שנעשו במדינות נוספות בשבועות האחרונים, נרשמה בבלגיה בספטמבר האחרון. הקרן נושאת את שמה של ילדה עזתית שלפי תחקיר הוושינגטון פוסט נהרגה מירי צה"ל, ושסיפורה עורר תשומת לב עולמית. בראשה עומדים שני פעילים אנטי־ישראלים ותיקים: היו"ר, דיאב אבו־ג'הג'ה, והמזכיר קרים חסון.
אבו־ג'הג'ה הוא תומך ותיק של חיזבאללה. בריאיון לניו יורק טיימס ב־2003 אף הצהיר שהצטרף בעצמו לארגון ועבר אימונים. התבטאויותיו כוללות התייחסות לפיגועי 11 בספטמבר כ"נקמה מתוקה", וטענות כי אירופה הפכה את "פולחן השואה והערצת היהודים לדת חלופית", ואף הטלת ספק בקיומם של תאי הגזים. ב־2008 הצטרף ל"איחוד הבינלאומי של פרלמנטרים למען פלסטין" שבניהול איראני, ושימש כמנהלו. לאחר חיסול סינוואר פרסם אבו־ג'הג'ה הצהרות המהללות את "מנהיגי ההתנגדות" ומנבאות את סיום "שלטונם" של מתנגדיהם.
עד כה הגישה הקרן תביעות נגד לפחות 28 חיילי צה"ל, בשמונה מדינות שונות. באוקטובר הודיעה הקרן כי הגישה תלונה לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג, בדרישה להוציא צווי מעצר נגד 1,000 חיילים ישראלים. התלונה כוללת חיילים בעלי אזרחות כפולה ממדינות כמו צרפת, ארצות הברית, קנדה, בריטניה והולנד.
שמו המלא של DAWN, הארגון השני המוביל את המאמצים הללו, "Democracy for the Arab World Now", עשוי לרמוז שמטרתו היא קידום דמוקרטיה בעולם הערבי. בפועל מדובר בארגון המוביל קמפיינים של לוחמה משפטית נגד ישראל. כבר ב־9 באוקטובר 2023, יומיים לאחר הטבח ביישובי הנגב המערבי וזמן רב לפני הכניסה הקרקעית לרצועה, קרא הארגון לתובע הראשי בהאג להזכיר לכל הצדדים שהחקירה על פשעי מלחמה בשטחים הפלסטיניים נמשכת, ולשלוח צוות חקירה לעזה. בדצמבר 2023 העביר הארגון רשימה של 40 מפקדים ישראלים בכירים לתובע קארים חאן, בדרישה לחקור אותם על "תכנון, הוראה וביצוע של הפצצות בלתי מובחנות, הרס חסר הבחנה והריגת אזרחים בעזה".
עוד לפני כן, באוקטובר 2022, הגיש הארגון, שמקום מושבו בארצות הברית, בקשה למחלקת המדינה האמריקאית להפעיל את "חוק ליהי", סדרת תקנות האוסרות על מחלקת המדינה ומחלקת ההגנה של ארצות הברית לספק סיוע צבאי למדינות, צבאות או יחידות המפרות את זכויות האדם, ולהטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה, בטענה להפרות של זכויות אדם. באפריל 2023 קרא הארגון להטיל סנקציות על שופט צבאי ישראלי בגין מעצרו של אזרח אמריקאי. בינואר 2024 קיים DAWN שולחן עגול עם מומחים, שקראו למדינות לתמוך בתביעה של דרום אפריקה ב־ICJ (בית הדין הבינלאומי לצדק, היושב גם הוא בהאג), המאשימה את ישראל ברצח עם. כמה בכירים ב־DAWN, כולל חברי הנהלה, מקושרים לארגון האחים המוסלמים, וחלקם הביעו בעבר תמיכה פומבית בחמאס.
ועדת חקירה עם מנדט חלקי
ד"ר גל לברטוב, לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות, סבור שהדרך הנכונה להגן על חיילי צה"ל מפני תביעות בעולם ואף להביא לסגירתן של תביעות כאלו, עוברת דרך הקמת ועדת חקירה ממלכתית. "כששימשתי בתפקיד עסקנו בהגנה על קצינים ישראלים בכירים, טייסים וכדומה, מפני מה שכינינו 'הליכים משפטיים עוינים'. נפגשנו עם גורמים משפטיים במדינות הללו, ועצרנו את ההליכים באמצעות מה שנקרא 'עקרון המשלימות'. על חלק מהמקרים אני לא יכול לספר כי הם לא פורסמו, אבל כן פורסמו הפגישות שניהלנו למשל באנגליה ובספרד. כזכור, באנגליה רצו לעצור את האלוף דורון אלמוג כשהוא הגיע לאסוף כסף לכפר השיקומי שהוא הקים, ואמרנו לו לא לרדת מהמטוס".
איך ידעתם להגיד לו את זה?
"בוא נאמר שלפחות אז היה לנו שיתוף פעולה טוב מאוד עם הרבה גורמים בחו"ל. אבל היעד הוא לא למלט את החייל או הקצין, כמו שעשו עכשיו בברזיל, אלא לסגור את התיקים הללו, ולשם כך נדרש עקרון המשלימות, שהוא אבן יסוד במשפט הבינלאומי. לפי העיקרון הזה, במקום שבו למדינה הרלוונטית יש גופים עצמאיים שמטרתם לחקור ולהעמיד לדין, אין מקום שמדינות אחרות יפעילו את הסמכות האוניברסלית ויעמידו לדין בשטחן אזרחים ישראלים. כדי להראות את זה באנו עם דוגמאות, הן של ועדות חקירה ממלכתיות שקמו בישראל לבדיקת אירועים כאלה, והן של כתבי אישום שהוגשו ופסקי דין שניתנו".
עד כמה הפוליטיקה הפנימית במדינות השונות משפיעה על השאלה אם להעמיד לוחמי צה"ל לדין?
"במשפט הבינלאומי תמיד מעורבת פוליטיקה ברמה כזו או אחרת. תמיד יש גורמי לחץ שמשתמשים במערכות המשפט נגדנו. צריך להגיד שגם מדינת ישראל ידעה לעשות שימוש בקבוצות לחץ ובגורמים פוליטיים. העניין הוא שבחו"ל רואים דברים מעזה שלא משדרים אצלנו, וגם התמונות האלה של ילדים קטועי רגליים או ילדים רעבים שמקוששים אוכל, יכולות לדרבן תובעים או שופטים בכל מיני מדינות להיענות לארגונים שפועלים להעמיד לדין חיילים שלנו ולהוציא צווי מעצר.
"מה שנשאר היום כדי לעצור את המהלכים הללו זה להקים ועדת חקירה ממלכתית, שזה צעד שכבר נעשה בעבר. ברגע שוועדת חקירה ממלכתית מטפלת במה שקרה מפתיחת המלחמה ואילך, זה יכול לעזור מאוד לעצור ולסגור הליכים נגד חיילי צה"ל ברחבי העולם. הבעיה היא שנתניהו והשרים חוששים כנראה ממסקנות של ועדה כזו. אלא שבעוד נתניהו מוגן מאוד, חיילי וקציני צה"ל לא מאובטחים ולא מוגנים".
אולי אפשר להקים ועדה שתעסוק רק בטענות להפרת דיני המלחמה, וכך לנטרל את החששות?
"זה אי אפשר, אבל מה שכן אפשר לעשות, ואני מציע את זה במאמר שעומד להתפרסם, זה להקים ועדת חקירה אבל לצמצם את המנדט שלה ולקבוע שבשלב הזה הוועדה תעסוק רק במה שקרה אחרי 7 באוקטובר. צריך להגיד שלמדינת ישראל יש טענות טובות מאוד מול ההאשמות שמוטחות בה על ביצוע פשעי מלחמה. נכון שיש קשיים, וכנראה היו גם אירועים יוצאים מן הכלל, אבל בגדול יש טענות טובות. עצם הקמת הוועדה תוכל לסייע לחסום הליכים נגד חיילי צה"ל, ואילו העיסוק בכל מה שקדם ל־7 באוקטובר יידחה בכמה שנים. זה יוכל להפיג את החששות ואולי לאפשר את הקמת הוועדה".
