יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ התייחס הערב (ש') לראשונה למתווה הרפורמה המרוכך שפורסם ביום חמישי על ידי השרים לוין וסער. גנץ אמר כי בכוונתו לדון בהסכמות על מתווה הוועדה לבחירות שופטים בין הקואליציה לאופוזיציה בתנאי "שיעצרו כל המהלכים לפגיעה בדמוקרטיה. קץ התביעות – תנאי לניסיון להגיע להסכמות".
יו"ר המחנה הממלכתי הוסיף כי "אסור שבמקום שנתרכז בהחזרת חטופינו, נחזיר את ישראל לשישה באוקטובר. המתווה שהציגו שר המשפטים ושר החוץ בנושא, אינו מתווה הסכמות לאומי – ככה לא בונים הסכמה בעם. זו לכל היותר הסכמה בתוך הליכוד. לכן, למען טובת המדינה, אני קורא לדון במתווה הוועדה לבחירת שופטים בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה, ולבחון אם ניתן להגיע להסכמות על בסיסו".
גנץ הסתייג ואמר: "כדי שנתחיל בתהליך, חייבים להתקיים שלושה תנאים: הראשון – צריך לבחור נשיא לבית המשפט העליון, ולא לפעול עם "חרב על הצוואר". השני – יש לקיים דיון מהותי על בסיס ההצעה הזו, אך לא נקבל אותה כ'כזה ראה וקדש'. יש מספר פערים וסימני שאלה שנדרש לדון בהם. והשלישי והחשוב ביותר – עצירת כל ההצעות שפוגעות בדמוקרטיה בכנסת הנוכחית. הקואליציה צריכה להתחייב שהממשלה תעצור את כל המהלכים לשינויים משטרים ויוזמות שפוגעות במערכת המשפט. הדחת היועמ"שית צריכה לרדת מהפרק.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין פרסם הערב התייחסות נוספת למתווה וכתב ברשתות החברתיות: "אני מבין את רצונם של המתנגדים להשיג יותר. אני שותף לעמדה שההצעה המקורית שהגשתי היא הנכונה ביותר. אבל להצעה הזו אין רוב בכנסת. על כן, השאלה שנכון בעיני לשאול היא מה האלטרנטיבה? מאז הקפאת הרפורמה לפני למעלה משנה, וביתר שאת בשבועות האחרונים, הוכח שאין רוב להעביר שום דבר אחר. האלטרנטיבה הייתה לשבת ולחכות. לא לעשות כלום. הקדנציה תיגמר ונישאר עם המצב הקיים של מערכת משפט ששעריה סגורים בפני ציבורים רבים מאוד. כל זאת, כאשר בקדנציה הבאה עתידים להתפנות כשני שליש מהמקומות בבית המשפט העליון, והרכבו יעוצב לחמש עשרה שנה קדימה".
לוין התייחס למרכיבי ההצעה שהוא וסער העלו וכתב כי "המתווה הזה הוא שינוי עצום, בפרט בשלושה מרכיבים: הוצאת לשכת עורכי הדין מהוועדה; ביטול הווטו של השופטים על מינויים לעליון. פסילות כמו של ד"ר בקשי, ד"ר ביטון, ופרופ' גביזון, לא יוכלו להיות עוד; לראשונה לא יוכלו לדרוס אותנו כי יהיה לנו וטו מלא על כל מינוי בכל הערכאות בין אם נהיה בקואליציה או באופוזיציה.
"זהו הישג היסטורי שבעבר היה נראה כמו משהו דמיוני. בברירה בין לא לעשות כלום לבין קידום המתווה הזה – אין בכלל שאלה מה עדיף. כך נבטיח לנו כבר בכנסת הבאה שינוי של המצב מהיסוד".
