מהקורונה למלחמה: "לטראומה קיבוצית יש השפעות"

שלום ד"ר שרון אלרעי־פרייס, מה שלומך? המשפחה שלכם לפני השפעת העונתית או אחרי?

"לא חלינו בבית, ואני מקווה גם שלא נהיה חולים. אנחנו אחרי חיסונים, אז הסיכון לחלות פוחת. המדינה בתקופה קשה, וברגעים האלה צריך לראות איך אנחנו יכולים לעשות הכי טוב, כל אחד בתחומו. אני מייחלת שהחטופים יחזרו ושהחיילים ישובו בשלום, ואני עסוקה באיך אפשר לעבוד על הקרעים והקיטוב בעם, ולחיות ביחד".

בתקופת הקורונה היית "דניאל הגרי". בכל יום חיכינו למוצא פיך ולתיווך המציאות שלנו מול הקורונה. מאז חזרת לאלמוניות. ההופעה הפומבית חסרה לך?

"לא, להפך. אני אדם פרטי מאוד. לא הגעתי לתפקיד הזה כדי לעמוד בחזית, אלא כדי לעשות את הדברים הנכונים מקצועית למדינת ישראל. הפרסום היה הכרחי, אבל פחות רצוי. כשאני מסתובבת היום ואנשים לא בטוחים מאיפה הם מכירים אותי, אני מרגישה טוב יותר".

בואי נדבר רגע על הקורונה. בשעון הפנימי של מדינת ישראל עברנו כמה גלגולי חיים מאז המגפה, אבל לא חלף הרבה זמן. מה שלומה?

"הקורונה פה, ידענו שהיא לא תיעלם. היא הפכה ממגפה עולמית שמשרד הבריאות צריך לנהל באופן ריכוזי לעוד מחלה שיש לה חיסונים וטיפולים. יש אשפוזים ופטירות מקורונה, זה לא חלף מהעולם".

התכנסנו לרגל השפעת. יש תחושה שכולם חולים. יש לזה בסיס? האוכלוסייה חולה יותר מבכל שנה?

"המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות עוקב אחרי התחלואה בכל שנה, ובהחלט רואים עלייה בתחלואה נשימתית, לא רק משפעת אלא מעוד נגיפים. אבל התמונה השנה לא חריגה מיתר השנים".

זה מרגיע, כי כבר יש כותרות שאומרות אחרת.

"בין השאר בגלל פטירה של אנשים צעירים ובריאים, אירוע שאכן יכול לקרות. לכן חשוב להתחסן. הרעיון הוא שלוקחים מרכיבים של הנגיף או החיידק, ומציגים אותם למערכת החיסון לפני שהיא פוגשת את הדבר האמיתי, ואז מערכת החיסון שלנו מתחמשת. מערכת החיסון שלנו צריכה זמן כדי לייצר נוגדנים. אם אני לא מתחסנת מערכת החיסון שלי תגיב, אבל ייקח לה זמן. לפעמים בזמן הזה יש סיבוכים ואנשים מתים, בוודאי אוכלוסיות בסיכון".

מה את עונה למי שאומר 'זה לא שווה, התחסנתי ובכל זאת חליתי'?

"כמו הרבה דברים ברפואה, חיסונים לא עובדים ב־100 אחוז. תמיד יש שיעור מסוים, בדרך כלל קטן מאוד, שבו החיסון לא מצליח למנוע את המחלה. אבל בנתונים ברמה הלאומית רואים שיורד הסיכוי של אנשים שהתחסנו לחלות במחלה קשה, ולפעמים גם הסיכוי לחלות בכלל. מי שהתחסן מוגן יותר ממי שלא התחסן".

לאחרונה הנגיף hMPV נמצא בעלייה בסין. מה קורה שם? סין הפכה ליצרנית של נגיפים מפחידים? האם המחלה עלולה להגיע לישראל?

"בשנה רגילה זה לא היה מעורר חששות או פחדים כמו שזה מעורר אחרי זיכרון הקורונה. הנגיף הזה קיים גם אצלנו במדינת ישראל בכל חורף, הוא לא חדש ולא מיוחד. בעקבות הקורונה הקמנו במשרד הבריאות את מערך מודיעין הבריאות, יחידה חדשה שתפקידה לזהות בהקדם סיכונים לבריאות הציבור ולסייע לנטרל אותם. היחידה הזאת עוקבת אחרי ההתפתחות בסין, ובזכות העבודה שלה אנחנו יודעים שאין צורך לדאוג. לפני כמה ימים גם ארגון הבריאות העולמי אמר את זה".

החטיבה יזמה לאחרונה רפורמה ברישוי עסקי המזון. איך היא נולדה?

"זאת קפיצה לא סבירה, משפעת למסעדות… אבל התחום של בריאות הציבור מתעסק בהמון נושאים שמטרתם העיקרית היא לגרום לציבור להישאר בריא – מבדיקות גנטיות וסקר יילודים, דרך טיפות חלב וכל עולם התוכן של קידום בריאות, ועד הקבורה. אחת המטרות שלנו היא לוודא שעסקים יהיו בטוחים, ובתוכם עסקי המזון, שעלולים להיות מקור לתחלואה אם לא מתנהלים בהם נכון.

"ראינו שיש עלייה ניכרת בבעיות בעסקי מזון, היו הרבה שימועים ותנאי תברואה לא טובים, ומאידך גיסא יש הרבה ביקורת על רגולציה קפדנית וקשוחה מדי של משרד הבריאות. הבנו שגם כשאנחנו רוצים לעשות שינויים או הקלות, כי יש חדשנות בהכנת מזון, קשה לייצר רגולציה גמישה ועדכנית. ביצענו סקר בינלאומי כדי לראות איך מתמודדים עם הבעיה בעולם, ומצאנו שברוב העולם ההסתכלות הפוכה מבישראל. קל יחסית להיכנס לשוק, אחרי הכשרה ואחרי שמוודאים שהאדם שמתעסק בזה מודע לסיכונים. אבל נותנים לאותו אדם לנהל את הסיכונים, ואחר כך מקפידים על בקרה. מוודאים שאתה פועל נכון, ובהרבה מקומות בשקיפות כלפי הציבור.

"יש שלושה שלבים לרפורמה. הראשון הוא הפחתת רגולציה מיותרת לכל העסקים. השני הוא 'עסק מגן': עסקים שבוחרים להיות חלק מהרפורמה מחויבים לעבור הכשרה ולהכשיר את העובדים, ואז הם יקבלו הקלות ברגולציה. אחר כך יהיה 'עסק מגן מתקדם', שמקבל את כל ההקלות האפשרות, עם הרבה ליווי שלנו. בעוד 5־3 שנים, לפי ההתקדמות, כל העסקים יהיו חייבים להיות 'עסק מגן מתקדם' – ואז גם נכניס לתמונה את הציבור. המטרה היא להכניס את ציון התברואה כפרמטר באיכות העסקים".

נשמע שהרפורמה תוזיל את עלויות המזון.

"אני חושבת שזה עשוי לקרות, אבל מנסה לא להתחייב לכך. אני לא מומחית בנושא יוקר המחיה. אנחנו מגיעים לזה מצד הבריאות. ראינו שהרגולציה מקשה על העסקים, אבל לא מועילה בתחומי הבריאות. את זה צריך לשנות".

אתם רואים השפעה של המלחמה על בריאות הציבור?

"ברור לנו שלמצב נפשי ממושך כזה ולטראומה קולקטיבית עלולות להיות השפעות, ואנחנו מנסים לעקוב אחריהן בכל מיני דרכים. אנחנו יודעים כבר מכל מיני מדדים שבהתנהגויות בריאוּת יש שינוי. אנחנו שומעים על זה מקופות החולים ומרשות המיסים. כך למשל, גובים יותר מיסים על סיגריות, כי אנשים מעשנים יותר. בסקר בקרב מתפנים ומפונים מצאנו שינוי דרמטי בהרגלי התזונה.

"על כלל האוכלוסייה קשה לנו להגיד מה ההשפעות. המרכז הלאומי למחלות ביצע סקר, חלקו לפני המלחמה וחלקו במהלכה, ולא רואים שינוי. היה שינוי בפעילות הגופנית, אבל כבר חזרנו לנורמה. שינוי בתחלואה ייקח יותר זמן לראות, אבל נמשיך את המעקב".

יש דרך למנוע תחלואה בעקבות המתח המתמשך?

"לפני עשור יזמנו את התוכנית 'אפשרי בריא' ברשויות המקומיות, שהתמקדה בבריאות גופנית. בשנים האחרונות שילבנו בה גם מרכיבי חוסן. הרשויות המקומיות הן זירה חשובה לפעול בה. בסוף, מכל מה שמשפיע לנו על הבריאות, רק 20 אחוז תלויים במערכת הבריאות ו־80 אחוז מושפעים מגורמים אחרים, התנהגותיים או סביבתיים.

"ב־7 באוקטובר הבנו שאנחנו רוצים לעסוק יותר בחוסן נפשי ובבריאות נפשית לכלל האוכלוסייה. זה חלק מתוכנית גדולה שמתהווה עם הג'וינט, עם משרד ראש הממשלה, עם משרד הרווחה ועם השלטון המקומי, לקידום בריאות גוף ונפש. נעשית עבודה רבה בהבנה שצריך הרבה כלים ויכולות כדי להתמודד עם זה – לא רק לטובת מי שנפגעו ישירות, אלא לטובת כלל האזרחים".

חיזוק החוסן באוכלוסייה הוא צעד חשוב ונכון, שיכול להפחית תחלואי גוף ונפש בקרב אזרחי המדינה בשנים הקרובות. הלוואי שיצלח.