תא הסטודנטים של "עומדים ביחד" הזמין ב־19.12 את הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב לשיחה ושאלות עם עידן לנדו, פרופסור לבלשנות וכותב הבלוג: “לא למות טיפש”. "בואו לפקוח את העיניים ואת הלב למה שקורה בצפון רצועת עזה", הציעה המודעה, ששכחה לציין שהקשר בין המציאות ברצועה לבין התמונה שיציג הפרופסור – לא תמיד יהיה הדוק במיוחד.
במהלך ההרצאה האשים הפרופסור את מדינת ישראל במגוון רחב של פשעי מלחמה. לנדו פתח את דבריו בשאלה האם הוא מוקלט, כנראה משום שגם הוא ידע שאין מקום לאמירות הבעייתיות שלו בין כותלי האקדמיה. בארגון CAMERA on Campus חשבו שבכל זאת ראוי להביא לידיעת הציבור את דבריו. בשורות הבאות נביא ציטוטים נבחרים מדבריו הבעייתיים של לנדו.
בתחילת דבריו הוא התייחס לפעולות צה"ל בבתי החולים ברצועה ולסוגיית הסיוע ההומניטרי: "גם מעט הסיוע שנכנס במעברים הדרומיים, כנופיות בוזזות אותו ויש עדויות שהם עושים את זה תחת השגחה של צה"ל. המדיניות הישראלית הלא רשמית היא ש'אנחנו לא רוצים שחמאס ישלוט, אז מישהו צריך לדאוג לפיזור המזון. אנחנו לא רוצים לקחת אחריות על זה – למרות שזו אחריותנו החוקית כי אנחנו הכוח הכובש – אז יש חמולות שהם בעצם ארגוני פשע עם נשק שהם צברו וגנבו ואנחנו מעדיפים לתת להם את השליטה'.
"לפני שבוע הייתה שיירה של 70 משאיות שנכנסה דרך כרם שלום והיו שם מאבטחים, כלומר שוטרים של חמאס. צה"ל מזהה אותם כפעילי חמאס והורג אותם, ואז השיירה נבזזת. וכך היא לא מגיעה ליעדה, שהוא ארגוני הסיוע. זה נעשה בשיתוף פעולה של ישראל. ישראל לא בוזזת, אבל היא מאפשרת לזה לקרות".
טענה זו מתעלמת מהראיות והעדויות הרבות לפיהן מחבלי חמאס משתלטים בכוח על המשאיות וגונבים מהן את הציוד והמזון, תוך כדי שהם יורים בכל מי שמתקרב אליהן. אפילו אונר"א דיווחו כי חמאס גנב מהם דלק וציוד רפואי. למרות שהם חזרו בהם מאמירה זאת, מקורות באו"ם אישרו שהתקרית אכן קרתה.
טענה חסרת ביסוס
"היה עכשיו דו"ח על מים", המשיך לנדו, "לפיו צה"ל מפציץ מאגרי מים והשתלט על מתקן התפלה בצפון הרצועה והפך אותו לבסיס של אוגדה. רוב המים של הרצועה מגיעים ממתקני התפלה וצה"ל הרס אותם. ושוב, זה לא שיש עילה מבצעית, אף אחד לא אומר שהייתה כאן מנהרה או בסיס חמאס. זה חלק מהטרנספורמציה של המרחב להיות מרחב ישראלי. צה"ל שולט על שליש מהטריטוריה של עזה".
מדובר בטענה חסרת ביסוס. ב- 14 בנובמבר פורסם ב-AP כי מתקן ההתפלה בדיר אל-בלח חובר לרשת החשמל הישראלית על ידי צה"ל, על מנת שיעבוד 24 שעות ביממה, לעומת 3-4 שעות ביום עד אז, וכעת הוא מספק 20,000 מטרים מעוקבים של מים כל יום.
בעיני המרצה הבכיר, לחמאס היו סיבות טובות לפתוח במתקפה על ישראל ב-7 באוקטובר. האחת היא דאגה למה קורה עם הר הבית והשנייה היא הסכמי אברהם שבודדו אותם. "מתחילת המלחמה ראיתי שמקדמים נרטיב כאילו לא הייתה היסטוריה, כאילו לא היו דברים שהובילו. מי שזוכר, השם של המבצע היה 'סופת אל-אקצה'. לא דיברו אפילו על זה. למה קראו לזה ככה? מה קורה באל-אקצה? מה ישראל עשתה? איך חמאס הגיב?
"חצי שנה שנה אחרי תחילת המלחמה התקשורת הישראלית גילתה כל מיני ראיונות עם חסן אל-עארורי ומסמכים של חמאס שהתגלו, והיה ברור שאל-אקצה זה הנושא המרכזי. זה לא רק הרצון השטני לרצוח יהודים באשר הם – שזה הנרטיב שהשתרש, שהם נאצים ואין מה לדבר איתם – הייתה להם מחשבה אסטרטגית שהסתכלה על זה שהנושא הפלסטיני נדחק לשוליים, שנחתמו הסכמי אברהם מעל הראש שלהם ואין להם גב לא בסעודיה, לא במצרים ולא בקטאר, אז הם צריכים לעשות משהו בפני עצמם כדי שמישהו ישים לב שהם קיימים".
ההסברים של פרופסור לנדו מתעלמים, כידוע, מהעובדה שחמאס רוצה להשמיד את מדינת ישראל, ואת זה אמרו מנהיגי חמאס בחו"ל, חאלד משעל וגאזי חאמד, מהזרוע הפוליטית של ארגון הטרור. דברים אלו נאמרים לאורך שנים, מאמנת חמאס שקוראת להשמדת ישראל ועד לתוכנית "חומת יריחו", בה מוצגת פלישה של חמאס לשטח ישראל.
"פשוט סכסוך לאומי"
לדעתו של לנדו, הרצחנות של חמאס ותושבי עזה היא תגובה הגיונית בסכסוך קולוניאלי: "האכזריות שאנחנו רואים, מי שקורא על סכסוכים קולוניאליים ויודע איך הם מתגלגלים, מבין שהיא לא חריגה. השנאה שמתפתחת כלפי הכובש – אין לה גבול. אתה יכול להגיד שאזרחים תמימים משלמים את המחיר, אבל לא היה פה שום דבר שלא הכרנו, רק עבורנו זה מתקשר להיסטוריה שלנו ולרפרנסים מהשואה. אבל בעצם יש כאן פשוט סכסוך לאומי".
אולם ישראל, כמובן, אינה מדינה קולוניאליסטית. היא אינה שלוחה של מדינה אחרת והקשר ההיסטורי של העם היהודי לארץ ישראל הוא מובהק, בין אם על פי ממצאים גנטיים או ממצאים ארכיאולוגיים. רצועת עזה, ממנה פלש חמאס לישראל, גם היא אינה "קולוניה", כי על אף ההקשר ההדוק בין ישראל לרצועה, ישראל יצאה ממנה ב-2005 – תוך שהיא עוקרת אלפי יהודים מביתם ומסירה ממנה כל משילות – וחמאס שולט בה מאז 2007.
לנדו מדבר על פינוי תושבי עזה לדרום הרצועה וטוען שצה"ל ירה למוות במתפנים: "מי שניסה ללכת דרומה, ירו עליהם. היו רחפנים שירו עליהם. יש כתבות שהם אומרים שהם מפחדים לצאת כי יורים עליהם". באופן דומה, הוא מתאר את ההתרחשות במסדרון נצרים: "יש קווים דמיוניים שאף פלסטיני לא יודע איפה הם עוברים, וחיילי צה"ל פשוט יורים בכל מי שנכנס לשם, כולל נשים וילדים. בפעם היחידה שעשו בדיקה, כמה מהאנשים שנהרגו שם הם פעילי חמאס, מתוך 200 הרוגים היו עשרה פעילי חמאס, זאת אומרת חמישה אחוזים".
נתון זה לא עולה בקנה אחד עם הנתונים של ארצות הברית. יתרה מזו, על פי הדו"ח של Henry Jackson Society, לאורך המלחמה, מספר המחבלים שחוסלו וזוהו בשמם על ידי ישראל הוא 10,000 מתוך 17,000. זאת בנוסף להוכחות רבות לכך שדיווחי ארגון הטרור חמאס הם שקריים. הדו"ח של הג"ס והמחקר של פרופסור אברהם וויינר מאוניברסיטת פנסילבניה, מטילים ספק בנתונים של חמאס. מחקרו של וויינר מצביע על יחס של 1-1.4 של אזרחים לעומת מחבלים, ואולי אפילו יחס של 1-1.
גם האמירה שצה"ל יורה ללא אבחנה במי שיורד דרומה חוטאת לאמת, כיוון שעם תחילת המלחמה התחיל צה"ל לפזר פליירים ולפתוח צירים הומניטריים לפינוי האוכלוסייה. גם בימים אלה דובר צה"ל בערבית שולח התראות פינוי לתושבי הרצועה, כולל הדרך הבטוחה ביותר להתפנות דרכה כדי למנוע פגיעה בחפים מפשע. כמו כן, פורסמו עדויות רבות לכך שחמאס הוא זה שיורה באותם פלסטינים, כדי למנוע מהם לעזוב את המרחב בו הוא נמצא ולהמשיך להשתמש בהם כמגן אנושי.
"ראוי שאנשי אקדמיה יתבססו על עובדות"
מ-CAMERA on Campus נמסר בתגובה להרצאה כי "צה"ל עושה כל שביכולתו לצמצם פגיעה באזרחים, תוך מתן הודעות פינוי, הפעלת מסדרון הומניטרי ואספקת סיוע לתושבי רצועת עזה, וזאת למרות השימוש הציני של חמאס באוכלוסייה כמגן אנושי ובתשתיות אזרחיות כבסיס לטרור. ראוי שאנשי אקדמיה יתבססו על עובדות ולא על מקורות מפוקפקים ועמדות קיצוניות. אמירותיו של המרצה אינן רק מנותקות מהמציאות, אלא גם פוגעות בשיח הציבורי ובמעמדה של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית. יש לזכור את החשיבות שבקריאה ביקורתית ושמירה על דיוק כאשר עוסקים בנושאים כה רגישים".
מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה כי "האמירות הללו שנאמרו מחוץ ללימודים הן בגדר חופש הביטוי של המרצה".
תגובת פרופסור עידן לנדו: "כל התיאורים העובדתיים שמובאים בציטוטים שלי מבוססים על פרסומים גלויים בכלי תקשורת מוכרים ולגיטימיים, לא שופרות של חמאס. אני מקפיד לכתוב ולדבר על דברים שתועדו ופורסמו באופן לגיטימי, ואם נפלה טעות, אני גם מוכן לתקן. בכל הקשור לציטוטים שהצגת בפניי, הדברים מגובים. ושוב אדגיש, אין בהם שום צל של הצדקה לפשעי חמאס, שגם הם פשעים נגד האנושות.
"האמירה על בזיזת שיירות תחת השגחת צה"ל מבוססת על דיווחים של ניר חסון ב'הארץ', בהתבסס על עדויות של ארגוני הסיוע. הפגיעה במקורות מים מבוססת על דו"ח מקיף של HRW, מבוסס על ראיונות עם עשרות עובדים של שירותי מים, אנשי בריאות ועובדים של סוכנויות האו"ם, מתעד את ההרס המקיף שצה"ל ביצע בתשתיות המים בעזה, כולל מאגרים, כולל מתקני התפלה, כולל צינורות".
"ההסבר למניעי הטבח מבוסס על ניתוח של המזרחן מתי שטיינברג את הראיון עם אלערורי, דיווח של רונן ברגמן בעקבות מסמכי חמאס שנחשפו, מאמר של נדב איל על הפרת הסטטוס-קוו באל אקצה וטענות של בוגי יעלון. אף אחד מן האנשים האלה – שטיינברג, ברגמן, איל, דבורי, יעלון – לא "מצדיק את הטבח של ה-7 באוקטובר", וגם אני לא. כולם מדברים על המחשבה האסטרטגית שהייתה לחמאס לפני המתקפה, כפי שעולה מראיונות, מסמכים והבנה של התנועה. זה בדיוק תמצית הציטוט ממני. ניתוח אסטרטגי הוא לא הצדקה מוסרית, ומי שמנסה לבלבל ביניהם הוא דמגוג. כל ההיסטוריונים מסכימים שהמשבר הכלכלי הנוראי שאליו נקלעה גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה היה קריטי לעליית הנאציזם. אף אחד מההיסטוריונים האלה לא 'מצדיק' כך את מעשי הנאצים. לחמאס היו כל מיני שיקולים אסטרטגיים מאחורי המתקפה, אבל אין שום מחילה על הרג ורצח ואונס של אזרחים.
"לגבי התקדימים הקולוניאליים: אינדיאנים בכובשים הבריטים, אפריקנים בכובשים בלגים וגרמנים, אלג'יראים בכובשים הצרפתים – כולם ביצעו מעשי זוועה נוראיים. הציטוט הזה פשוט נותן הקשר שחסר בדיונים הישראליים. גם הקשר הוא לא 'הצדקה', הוא ניסיון להבין תופעה שנראית מאד חריגה. קשה להסביר תופעות חסרות תקדים, לכן צריך להבין את התקדימים.
"'הקווים הדמיוניים' והבדיקה המדגמית בנצרים שהעלתה 10 מתוך 200 הרוגים כפעילי חמאס – בכתבה של יניב קובוביץ', מתבססת על עדויות קצינים בצה"ל".
