"ארצות הברית מאמינה שהבעלות על גרינלנד והשליטה בה הכרחיות לחלוטין, למטרות של ביטחון לאומי והחירות ברחבי העולם", כתב לפני שלושה שבועות נשיא ארה"ב ה-47 דונלד טראמפ בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו Truth.
בתחילה התייחסו לפוסט של טראמפ כאל שגעון חולף, אך ביקורו של בנו הבכור של הנשיא הנכנס דונלד טראמפ ג'וניור בנוק, בירת גרינלנד, הבהירה שטראמפ מתייחס ליעד ברצינות רבה. הרעיון שטראמפ יספח את גרינלנד לארה"ב אומנם נשמע לא סביר, אבל הוא לא בלתי-אפשרי. מדוע חשוב לטראמפ לשלוט בגרינלנד ומהם האופנים שבהם יוכל הנשיא ה-47 להפוך את האי הענק לחלק מארה"ב או לפחות לחזק את מעמד האמריקנים באזור הארקטי?
מאבק בסין וברוסיה
עוד בכהונה הראשונה שלו הביע טראמפ רצון לרכוש את גרינלנד ואף ביטל ביקור דיפלומטי בדנמרק ב-2019, לאחר שזו סירבה לדון בעסקה כזו. אז מה יש בה בגרינלנד שכל-כך מושך את טראמפ?
גרינלנד משתרעת על שטח עצום של למעלה מ-2 מיליון קמ"ר – כמעט פי מאה משטח ישראל – ומתגוררים בה קרוב ל-56 אלף תושבים, קצת פחות מיבנה. הנתונים הללו הופכים את גרינלנד לאחת הטריטוריות הכי פחות צפופות בעולם. גרינלנד היא בית למשאבי טבע נדירים ויקרי ערך, לרבות נפט, גז טבעי, אורניום ומינרלים שונים. בבדיקה של הנציבות משנת 2023 נמצא כי בגרילנד 25 מתוך 34 מינרלים שנחשבים לחומרי גלם קריטיים. לפי המכון הדני למחקרים בינלאומיים, אותם יסודות מגיעים כיום מסין כמעט באופן בלעדי.
מלבד זאת, מדובר בטריטוריה שממוקמת בין ארה"ב, רוסיה ואירופה וככזו היא עשויה להועיל במספר אלמנטים גיאופוליטיים, לרבות במסחר, בפרט עם המדינות הנורדיות והאי הבריטי, קל וחומר עם הימסות הקרחונים בגרילנד, מה שהופך את נתיבי השיט של החוג הארקטי לפתוחים יותר.
מייק וולץ, שישמש כיועץ לביטחון לאומי בממשל טראמפ, התראיין לרשת FOX ביום ד' האחרון והתייחס לחשיבות של גרינלנד עבור האמריקנים: "רוסיה מנסה להפוך למלכת האזור הארקטי עם למעלה מ-60 שוברי קרח, חלקם מונעים בכוח גרעיני. לנו יש שניים, ואחד מהם פשוט עלה באש. יש כאן עניין של מינרלים חיוניים ומשאבים טבעיים כמו נפט וגז וגם של נסיגת הקרחונים בקטבים. גם הסינים בונים שוברי קרח ודוחפים לאזור הזה. זה הביטחון הלאומי שלנו".
הכסף יענה את הכל?
אם גרינלנד תכריז על עצמאות מדנמרק – מה שביכולתה לעשות – טראמפ עשוי לנסות לקנות את גרינלנד ישירות. לפי דיווח בפוליטיקו, בסביבת הנשיא הנבחר בוחנים ברצינות אפשרות של קיום משא-ומתן שיהפוך את גרינלנד לטריטוריה אמריקנית, בין היתר לנוכח התעניינותן הגוברת של רוסיה וסין באזור הארקטי. בשל העובדה שגרינלנד משופעת במשאבי טבע חבויים, אם וכאשר עסקה כזו תתממש היא צפויה להיות מסובכת ויקרה מאוד.
עם זאת, ראש ממשלת גרינלנד, מוצי בואורופ אגדה, שקרא לעצמאות מדנמרק בעשור הקרוב, כבר הבהיר: "גרינלנד אינה למכירה ולעולם לא תהא למכירה, גרינלנד שייכת לעם הגרינלנדי. אנחנו לא רוצים להיות דנים ולא אמריקנים. אנחנו רוצים להיות גרינלנדים".
חלופה נוספת היא להפוך את גרינלנד לטריטוריה במעמד דומה לזה של פוארטו ריקו, כלומר היא תיחשב לטריטוריה אמריקנית לכל דבר, תושביה יקבלו אזרחות אמריקנית, אבל לא יוכלו להצביע בבחירות.
התרחיש עליו אוהבים לדבר הוא כיבוש צבאי, אך חרף הרטוריקה של טראמפ והעובדה שלא פסל את האפשרות הזו במפורש – עד שיוכח אחרת, מציאות שבה ארה"ב פולשת לשטח של מדינה אירופית שנחשבת לבת ברית קרובה של ארה"ב הוא בגדר מדע-בדיוני.
המודל המיקרונזי
אם טראמפ לא יצליח לקנות את גרינלנד, הוא עשוי לשקול להציע דיל מצומצם יותר, במסגרתו יוקמו בסיסים צבאיים אמריקניים על האי – בנוסף על הקיימים – לצורך מעקב אחרי רוסיה, להעניק לפנטגון דריסת רגל רחבה יותר באזור ולמנוע גישה סינית לנתיבי השיט הארקטיים. כמובן שגם מהלך כזה ידרוש הסכמה מצד גרינלנד.
את הקמת הבסיסים ניתן לקיים במסגרת חתימה על הסדר מול גרינלנד הדומה לזה שיש לאמריקנים עם מיקרונזיה ואיי מרשל. האחרונות הן מדינות ריבוניות שתושביהן אינם אזרחי ארה"ב, אך הן מאפשרות לאמריקנים גישה צבאית בלתי מוגבלת לשטחן בתמורה להגנה ביטחונית וסיוע כלכלי משמעותי מצדה. לפי דיווחים בארה"ב, בימים האחרונים העבירה דנמרק מסרים לאנשיו של טראמפ לפיהם הם אכן מוכנים לדון בתגבור הכוחות האמריקניים בגרינלנד במתכונת כלשהי.
אולי תופתעו לשמוע כי תוכנית אמריקנית לרכוש את גרילנד אינה עניין חדש. ב-1946 הציע ממשל טרומן – שנחשב לאחד הנשיאים המוצלחים בתולדות ארה"ב – לקנות את גרינלנד בכ-100 מיליון דולרים במסגרת הצעה סודית שפרטיה פורסמו רק עשרות שנים לאחר מכן. הנשיא אנדרו ג'ונסון – שנחשב לאחד הנשיאים הגרועים בתולדות ארה"ב – רכש את אלסקה מרוסיה ב-1867 בעבור 7.2 מיליון דולרים וניסה לרכוש גם את גרינלנד, אך ללא הצלחה.
