בוועדת הבריאות של הכנסת נחשף אמש (יום ב') כי שיעור ניכר של השמנת-יתר וסוכרת בישראל, באוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. בנשים – 41% לעומת 15% במעמד גבוה יותר. בגברים – 29.3% לעומת 15.6%
וועדת הבריאות של הכנסת דנה בהבטחת סל מזון בריא למשפחות במעגל העוני. ממלאת-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) הדגישה כי מזון בריא הוא בסיס הכרחי לבריאות נפשית, יציבות חברתית ועתיד טוב יותר. השמנה ותזונה לקויה – גורמים למחלות, אבדן ימי עבודה וירידה במעורבות חברתית. היא הזהירה כי בארץ אין מספיק מודעות, להכללת מזון בריא בסלי המזון המסובסדים. מזרסקי קראה למשרד הרווחה להקים צוות פעולה עם משרדי הבריאות, החינוך, הכלכלה, החקלאות והאוצר, שיפעל להרחבת תמרוץ עמותות לשלב מזון בריא בסלי המזון הניתנים למשפחות, באמצעות מבחני התמיכה, לקבוע פיקוח על מחירי מזון בריא בהתאם לרשימת המוצרים המומלצים על ידי משרד הבריאות, ולהנחות את טיפות החלב לאתר משפחות שנמצאות באי בטחון תזונתי ולהעביר הצרכים שאותרו למשרד הרווחה.
ד"ר מורן בלייכפלד-מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, הזהירה כי בישראל שיעורי השמנה ותחלואה גבוהים יותר בקרב אוכלוסיות ממעמד נמוך, וע"פ דוח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה לשנת 21', כ-59% מהאוכלוסייה הבוגרת (גילאי 64-20) במדינת ישראל סובלים מעודף-משקל והשמנת-יתר. בנים בגילאי 14-15 ממעמד סוציו אקונומי נמוך בהשמנה כמעט פי 2 מילדים בני גילם ממעמד גבוה (15.9% לעומת 8.5%), וכן נרשם שיעור גבוה יותר של סוכרת ככל שהמצב החברתי-כלכלי נמוך יותר. היא ציינה כי סל מזון בריא למשפחה ממוצעת (2.4 ילדים) עולה כ-5000 ₪ בחודש, כאשר משפחה מהחמישון התחתון מוציאה כ-3000 ₪ על מזון – וכדי לרכוש מזון בריא היא צריכה להוסיף עוד 2700 ₪. היא קראה לעודד צריכת לחם בריא, לפקח על מחירו ולהוזילו.
עו"ד בקי כהן-קשת, מהפורום למאבק בעוני, דרשה להבטיח נגישות לסל של מצרכי יסוד בריאים לציבור בישראל, ע"י יצירת סל מוצרים בסיסים ומזינים במחיר בר השגה, שמחירו יירד לעומת מחירו היום, ויישאר יציב. היא אף קראה לפטור ממע"מ על מוצרי הסל, ופיקוח מחירים למשך חצי שנה על אותם מוצרים. נציגי ארגונים שונים, ביניהם הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא, הצטרפו אליה וקראו לביטול המע"מ על מזונות אסטרטגיים כקטניות גולמיות, דגנים מלאים גולמיים, טחינה-גולמית מלאה ושמן-זית כתית בכבישה קרה.
"לעוני פנים רבות וגם כאשר מדובר במזון. העוני עובר גם באי-הביטחון התזונתי, שהשפעתו היא לשנים קדימה. בעוד שאלו שהפרוטה מצויה בכיסם יכולים ליהנות ממזון בריא, עבור משפחות רבות במעגל העוני הביטחון התזונתי הוא לא פעם בגדר מותרות", אמר אלי כהן, מנכ"ל עמותת פתחון-לב, "אי-נגישות למזון בריא, חסמים כלכליים ופערי מדידה את התופעה בישראל, הם רק שלושה גורמים לתת-תזונה, שבעתיד עלולה להוביל למחלות, ונטל נוסף על מערכות הבריאות והרפואה שנים קדימה". הוא קרא "לפתח פתרונות ממוקדים לשיפור מצב הביטחון התזונתי בישראל, וועדת הבריאות צריכה לקדם קביעת הרכב סל מזון בריא חובה, בתוכניות ההזנה הממשלתיות, ולעדכן רשימת מוצרי מזון בריא במסגרת מוצרי המזון בפיקוח מחירים או בהפחתה ממע"מ". בנוסף, קרא כהן לקביעת גורם מתכלל ותכנית-עבודה להבטחת ביטחון תזונתי במצבי חירום, ולגבש מדד אחיד למדידת היקף אי-הביטחון התזונתי בישראל, ולהסדיר שתקנות התמיכה בחלוקת סלי מזון, יתמכו אסטרטגית בסל מזון בריא.
