בוועדת הבריאות של הכנסת דנו אתמול (ב') בקידום תחום ה-AI למערכת הציבורית, במטרה לחסוך זמן, לזהות בעיות עתידיות, ולקצר תורים. ממלא-מקום יו"ר הוועדה, ח"כ רון כ"ץ (יש עתיד) הדגיש כי הנכונות של מערכת הבריאות לפתוח את שעריה לחדשנות רפואית, יחד עם ההירתמות של חברות ההייטק, מסמנות רגע מכונן עבור מערכת הבריאות בישראל. "מהוועדה תצא הבשורה הבאה שתצעיד את הרפואה הישראלית קדימה – לטובת המטופלים והמטפלים כאחד", אמר. כץ הדגיש את מחויבותו להבטיח שמערכת הבריאות הישראלית תהיה לא רק מתקדמת אלא גם מותאמת לצרכים המשתנים של הציבור, תוך חיזוק מעמדה של ישראל כמעצמת חדשנות רפואית.
בוועדה אמר עוד כי לשם הכנסת טכנולוגיות AI למערכות הבריאות יש לייצר מערכת רגולטורית מאפשרת עבור הכנסת הטכנולוגיות המתחדשות באופן תדיר ולהסיר את הבירוקרטיה בתחום הרכש, כמו גם להכשיר כוח-אדם מיומן ואוריינות בתחום ה-AI לצוותים בעולמות הבריאות.
לירון זוהר, סגנית ראש חטיבת הטכנולוגיות במשרד הבריאות, סיפרה על השימוש הרב הנעשה כבר כיום בכלי זה, המשפר אבחון רדיולוגי, כלי עזר לרדיולוגים שמשפר דיוק, חוסך זמן, מסייע לקרדיולוגים, מסייע בזיהוי ממצאים באקו לב, פענוח פתולוגי, מעניק סיוע בפענוח מהיר ואיכותי של ממצאים פתולוגיים, ואף מאפשר לזהות אוכלוסיות בסיכון ולהתאים טיפול בשפה העברית. היא הדגישה את חשיבות האיזון בין בטיחות המטופל לחדשנות. על כן, טענה, נדרשת למידה מתמשכת ומהירה, אתגר איתו מתמודדות כל מדינות המערב. לדבריה, אתגרים ייחודיים לישראל הם למשל קשיים באינטגרציה של מערכות AI למערכות קיימות, מחסור במודלים מותאמים לשפה העברית ובנוסף פערים טכנולוגיים. היא סיפרה על תמיכה במערכות בינה מלאכותית במספר בתי חולים, ולדבריה נדרשת החלטת ממשלה על תכנית לאומית לקידום בינה מלאכותית במערכת הבריאות כיצירת מנגנוני תמיכה בתהליכי חדשנות הקשורים ל-AI תוך שימוש בתקן בינלאומי, והשקעת משאבים בסביבות פיתוח של בינה מלאכותית במרכזי חדשנות בבתי-חולים ובקהילה.
לדברי צבי גולצמן, סגן ראש התכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות, התכנית הלאומית מתמקדת בתשתיות ומתוקצבת בכמיליארד ₪ ובמסגרתה מתקיים שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים וגורמים בינלאומיים, כמו גם פעילות של כ-1,500 חברות ישראליות העוסקות בתחום.
פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית, הדגיש את ההכרח של ההתקדמות בתחום. לדבריו, ללא התקדמות זו מערכת הרפואה הציבורית תקרוס. לדבריו לישראל יש יתרון עולמי אדיר בתחום, מסיבות שונות, והמחיש זאת ע"י כלי הנמצא כיום בשימוש רופאי כללית, המדגיש בפניהם אלו מטופלים זקוקים לבדיקתם היום – לאור מחלות שיתפתחו אצלם בעתיד.
ד"ר רונן ברקת, מארגון רופאי המשפחה, הזהיר כי לצד הפוטנציאל הגדול בתועלת – קיים פוטנציאל נזק שחשוב להיות ערים לו, ולכן לבחון באופן אחראי כל פיתוח, הטמעה ושימוש בטכנולוגיות בעולם הבריאות. הוא קרא לשיתוף הקלינאים שישתמשו בכל טכנולוגיה, כבר משלבי פיתוח ראשוניים, כדי לדאוג לפיתוח אחראי ומועיל. כל פיתוח שישפיע על הטיפול במסגרת רפואת המשפחה חייב לערב רופאי משפחה לסיוע בהתאמה לצרכים. בנוסף, הוא קרא לבחון האם הטכנולוגיה המוצעת אכן מועילה למטופלים, האם באמת הפתרון המוצע מוריד עומס או רק מסיט עומס למקום אחר, וכיצד ישפיע על מרכיבים האחרים בשרשרת הטיפול? למשל – פענוח צילומי רנטגן ע"י תוכנת AI שכביכול חוסכת זמן של מומחה רנטגן, עשויה לזהות גם נגעים רבים שאינם בעלי משמעות קלינית מוכחת. זיהוי-יתר שכזה עלול לגרור שעות רבות של בירורים וזמן צוות רפואי ללא תועלת, ותוך הגברת עומס.
