כשנכנסים לחלל הגדול שבו פועלים משרדי ערוץ 10, קשה להאמין שמדובר בגוף בהרצה. עובדים רבים צמודים למסכים, השדרנים מתחלפים במהירות כמו שחקני כדורגל על המגרש, ועל הכול מנצח אדם אחד ששאיפתו היא להכניס את השיח הכלכלי עמוק לתודעה של האזרח הפשוט. כן, גם כאשר על הפרק יש נושאים כואבים יותר. בעיני ערן בר־טל, העורך הראשי של ערוץ הכלכלה החדש, ערוץ כזה איננו בגדר תוספת מעניינת לרשימת התוכן בטלוויזיה, אלא אבן יסוד בכל מדינה מתוקנת.
"נראה לי הזוי שלמדינת ישראל אין ערוץ טלוויזיה כלכלי", הוא משיב לשאלה המתבקשת מהי התכלית של ערוץ שכולו כלכלה. "אין לזה סיבה. יש ערוצים כאלה במצרים, בטורקיה ואפילו בירדן, שלא לדבר על מדינות קטנות באירופה כמו צ'כיה, שבה הכלכלה הרבה פחות מעניינת מכלכלת ישראל. כבר לפני עשר שנים אני וחבריי כתבנו תוכנית עסקית לערוץ טלוויזיה וניסינו לעניין יזמים, אבל אף אחד מהם לא היה מעוניין להיכנס לטלוויזיה".
למה?
"הם אמרו שטוב לא יצא להם מזה. הרגולציה בארץ הייתה אימתנית. גם לערוצים האחרים היה אינטרס להמשיך ברגולציה הזו, רק כדי שלא יקומו ערוצים חדשים. ובאמת לא קמו. זה הוביל למצב טיפשי שבו במדינה עם השקעות מזנקות ויותר ממיליון חשבונות ניירות ערך של אנשים פרטיים, אין ערוץ כלכלי. כולם משקיעים – צעירים, מבוגרים, קשישים, מכל המגזרים. מיליון חשבונות זה המון ביחס למספר האזרחים כאן".
עיתונים כמו גלובס וכלכליסט והתוכניות הכלכליות בערוצים לא מספיקים מבחינתך?
"יש עיתונות כלכלית ויש תוכניות כלכלה, אבל הם עוסקים יותר בצרכנות. אנחנו רוצים להיות הבית של המגזר הפיננסי, לא מקום אירוח. שום כלי תקשורת לא נותן להם במה כזו. ערוץ שעוסק רק בכלכלה יכול לתת מקום לכולם. אנחנו רצים בסך הכול חמישה ימים, וכבר הגיעו אלינו עשרה בתי השקעות גדולים ונציגי כל הבנקים. לא בהמוניהם, אבל באיכותם. אנחנו לא מקצים להם דקה וחצי לאייטם במקרה הטוב. אתה זקוק לעשר דקות או רבע שעה כדי להסביר? בוא תסביר. ביום הראשון לשידור התקשרה אליי דוברת של בנק מסוים ואמרה לי 'זה מדהים, פעם ראשונה אני שומעת בעברית אייטם על קרנות שנכנס לעומק הדברים'. בדרך כלל נותנים להם שלושים שניות, והמדווח יוצא מתוסכל.
"שימי לב גם שהפינות הכלכליות בטלוויזיה עוסקות בדרך כלל בסל המוצרים או בזעקות על יוקר המחיה, אבל כלכלה היא יותר מזה, הרבה יותר. מי מסביר איך מייצרים כסף, לאן יוצא הכסף? יש פה שוק ענק בבורסה, למה לא מדברים עליו? עיתונות היא מדיום אחר, מצוין, אבל לא טלוויזיה. אנחנו מביאים בשורה חדשה".
משדרים מניו־יורק
עבור בר־טל, הריאיון למקור ראשון הוא סוג של סגירת מעגל. בתחילת דרכו הוא לא התכוון להיות עיתונאי, והחיבור היחיד שלו לתקשורת היה כשערך את השבועון הכלכלי Businessweek. אבל אז דפק על דלתו הרב שמואל טל, ממייסדי העיתון מקור ראשון.
"הרב טל הגיע אליי בדרך מקרה וביקש שאסייע לו בגיוס משקיע לעיתון", הוא נזכר. "ממיזם אחר שהשתתפתי בו הכרתי את איש העסקים מייקל כריש ז"ל, והוא התנה את השקעתו בעיתון בכך שגם אני אצטרף כמנהל. הסברתי לו שעיתון בלי מוסף או מדור כלכלה הוא לא עיתון של ממש. ואז מייקל, שהכיר את הרקע שלי, ביקש שאכין מדור לאותו שבוע. אהבתי את הרעיון והמשכתי לכתוב מדור עוד 14 שנים. לא החמצתי אפילו שבוע אחד". מאז עברו עליו עוד כמה גלגולים בעולם התקשורת, בהם כתיבה ב"ישראל היום" ופרשנות כלכלית בערוץ 14, עד השלב הנוכחי.
וכך, ביומה הראשון של שנת 2025, הוקם בהובלתו ערוץ הכלכלה הראשון במדינת ישראל, שהשתלט על אפיק 10 הפנוי. במשרדו החדש שבמרכז הבניין אנו צופים בסמנכ"לית הבנק הדיגיטלי "וואן זירו" מדברת בנינוחות. מתחתיה רצים על המסך שערי מניות, ובצד מתחלפים המדדים המובילים בארץ.
"המטרה היא שאנשים יראו וילמדו גם אם הם לא מקשיבים", מסביר בר־טל. "שתהיה להם אינפורמציה שמתחלפת ומתעדכנת כל הזמן מול העיניים, לוח בקרה. זה גם כלי למשקיע. ואם מקשיבים מקבלים ניתוח שנותן ערך למשקיעים, שומעים מה משפיע על השוק, מהן המגמות, מנתחים מדדים ומטבעות. לא היה דבר כזה".
"מי שיצפה בנו יבין שהכלכלה בישראל לא מתרסקת. התקשורת מתעניינת במה שרע, וכך נוצרת תמונה עגומה מאוד. אנחנו לא מסתירים את הקשיים, אבל מראים את כל התמונה"
אף שמדובר בצעדיו הראשונים, הערוץ כבר רץ למרחקים ארוכים בנוגע לשעות שידור. התוכניות עולות בזו אחר זו 17 שעות ביממה, ובר־טל מכוון לשלב הבא – קטעים שישודרו במהלך הלילה. עם זאת, הוא לא מכחיש את האתגר בנוגע לאחוזי הצפייה ומשיכת הקהל.
"אני מודע לזה שלא כולם ישבו וחיכו לנו, אבל יש מספיק צופים בשביל ההתחלה", הוא מתרשם. "מה גם שהקהל החשוב בעבורי הוא קהל המשקיעים, לא כל עם ישראל, ואני מעריך שעם השנים הקהל הזה ילך ויגדל. אני לא מאמין בתמימות שזה יקרה בחודשים הראשונים, גם לא בשנה הראשונה. אבל משקיע פרטי שמחפש אינפורמציה יגיע אלינו מהר מאוד. זו כמות עצומה, לא כולל תשעה אחוזים מהאוכלוסייה שעובדים בשירותים הפיננסיים.
"אין בי שום ציפייה שצופים יברחו אלינו מהערוצים האחרים", הוא מוסיף, "אם כי אני יודע שלחלק מהאנשים העולם הכלכלי הוא אסקפיזם, ועם הזמן יש יותר עניין בכסף. אבל אני יודע גם שהיום חוויית הצפייה היא שונה. אפשר לצפות בטלוויזיה מכל מקום, מכל מסך, בכל זמן. אנחנו מאפשרים את זה. אני רוצה שאנשים יתרגלו לראות בנו לוח בקרה שילווה אותם במשך היום, לא בשעה מסוימת. אני רוצה שבחדרי המתנה, במקום ערוץ האופנה יוקרן ערוץ הכלכלה. אופנה זה נחמד, אבל מצפייה בערוץ שלנו אפשר לקבל הרבה מידע והבנה איפה אנחנו חיים".
יש לכם שאיפה לפנות גם לקהל מחו"ל?
"ודאי. לצד מהדורת החדשות שנעשה כל ערב מהארץ, תהיה גם מהדורה שתשודר מהבורסה בניו־יורק, בעברית. יש לנו שם עורך וצוות. ערב ערב הם ידווחו איך נסגר השוק, מה המגמות שם, יארחו חברות ישראליות שפועלות בבורסה ומנפיקות בעשרות ומאות מיליוני דולרים. עד עכשיו אף אחד לא התעניין בהן. אגב, בניו־יורק מאוד שמחו לשמוע שיש ערוץ כלכלה ישראלי. בהתחלה כשפניתי אליהם הם חשבו שאני עומד להתחרות בערוצי כלכלה אחרים שהוקמו בארץ. הם לא האמינו שאני הראשון, כי כל כמה שנים מישהו הגיע אליהם והכריז שהוא מקים ערוץ כלכלה. היו ניסיונות, אבל אנחנו הראשונים שהצליחו. זו הפעם הראשונה בישראל, אירוע היסטורי".
היום שאחרי המלחמה
כיאה לתחום שהערוץ עוסק בו, אנשיו החליטו להתמקם במרכז הפיננסי השוקק של ישראל, סמוך לבורסה בתל־אביב. "בחרתי במקום הזה בכוונה, למרות שהוא רחוק מהאולפנים האחרים", אומר בר־טל. "אנחנו מוקפים כאן בבתי השקעות ובחברות אשראי, כך שהאנשים באים ברגל, מדברים באולפן וחוזרים למשרד. הרצון הוא לתת להם במה, לשאול שאלות, להבין למה הם בוחרים השקעה כזאת ולא אחרת, מדוע הם נותנים יותר משקל להשקעות בחו"ל. גם זו נקודה חשובה בערוץ – להעלות את המודעות ולקדם השקעות בישראל. בסוף אנחנו ערוץ ישראלי, עם גאווה ישראלית. כמו שלבריטים יש גאווה בכלכלה הבריטית, והאמריקנים גאים בכלכלה האמריקנית, באנו להראות את הגאווה הישראלית. אז נכון, יש שלוחה בלב ניו־יורק, והבוקר העלינו לשידור מומחה מיפן כמו מומחים שהעלינו מכל העולם, אבל בראש ובראשונה אנחנו ישראלים ואנחנו שואפים להיות אלטרנטיבה מונגשת יותר מערוצי הכלכלה הזרים. אנחנו מדברים בעברית ומדברים על הבורסה הישראלית, שבהרבה ערוצים מתעלמים ממנה".
מיקומו הייחודי של הערוץ לא נובע רק מהרצון לאפשר הגעה נוחה לאורחים מבתי השקעות, אלא גם כדי לבסס את ההפרדה מערוץ 14, האח החורג עם הנטייה הפוליטית הברורה, שגם הוא, כמו ערוץ הכלכלה, בבעלות המיליארדר יצחק מירילשוילי.
"כמו שאת רואה הקמנו ערוץ נפרד לחלוטין, אין שום קשר", מבהיר בר־טל. "גם המערכת הוקמה בנפרד מערוץ 14, אין לנו עובדים חופפים. בנינו משהו מנותק. הקשר היחיד הוא שהמממן והבעלים הוא אותו אדם, אבל גם הוא יודע שכאן הוא בכובע אחר. אנחנו ערוץ כלכלה מקצועי עם שיח ניטרלי וחסר אג'נדה, אלא אם כן היא כלכלית".
אנשים כמו שר הכלכלה או שר האוצר לא יגיעו לכאן?
"נדיר יהיה לראות אצלנו פוליטיקאים, זה לא מעניין אותנו. אם כי באופן ספציפי שר האוצר התארח כאן ביום הראשון. ראיון פתיחה, ולא עשו איתו הרבה חסד, כן? זה היה ראיון לוחמני, שאלו אותו שאלות קשות. הערוץ הזה הוא לא בשורה לפוליטיקאים אלא לאנשי עסקים, לבתי השקעות. אני לא רוצה להצהיר שנימנע לחלוטין, אבל זו לא הבמה שלהם. סמוטריץ' הגיע לכבוד ההשקה, אבל גם כי באותו יום הצביעו על התקציב וזה היה מתבקש. אבל לא, לא יראו כאן טיילת של שרים וחברי כנסת. זה אגב חלק מהעיוות בשאר ערוצי התקשורת. האזרח הפשוט שרואה טלוויזיה מקבל את הרושם שמי שמשפיע על הכסף הוא שר האוצר או שר הכלכלה. האמת היא שבמקרה הטוב הם לא מפריעים, ובמקרה הריאלי מפריעים מאוד. מי שעושים את הכלכלה הם היזמים, בעלי החברות, העובדים, האנליסטים. לרגולטורים יש המקום שלהם, אבל הם לא מנהלים את הכלכלה. כמה שנצליח שהכלכלה תהיה פחות קשורה אליהם, יהיה טוב יותר".
ערוץ הכלכלה הגיח לעולם יחד עם הגזרות הכלכליות, מונח שבר־טל מסתייג ממנו ומכנה אותו "ביטוי אומלל". הוא מזמין את מי שנבהלים מהקטסטרופה הכלכלית שמציגים בשאר הערוצים, לזפזפ לערוץ 10 ולהיחשף למציאות מורכבת יותר, צבועה לא רק בשחור ולבן.
"מי שיראה את ערוץ הכלכלה יבין שהכלכלה בישראל לא מתרסקת", הוא מצהיר. "התקשורת מתעניינת במה שרע, במה שמבהיל, אז הצופים מקבלים עוד ידיעה רעה ועוד אחת, ונוצרת תמונת מצב עגומה מאוד. אנחנו לא מסתירים כלום – יש בשורות רעות, יוקר מחיה, מלחמה, יש קשיים לרבים מהאוכלוסייה; אבל אנחנו כן מראים את כל התמונה. והתמונה היא שהבורסה בשנת 2024, שנת מלחמה, עלתה כמעט בשלושים אחוז, והמשקיעים לא ברחו מהארץ כמו שסיפרו שקורה.
"הרבה אנשים לא מבינים שלמלחמה יש כמה השלכות מבחינה כלכלית. בעזרת השם כשהיא תיגמר אנחנו עתידים לראות תנופת שיקום, והיא כבר התחילה. מתחילים לבנות אזורים שלמים מחדש, וזה בוסט ענקי לכלכלה. המלחמה הזו הייתה גם מעין תערוכה ביטחונית, קטלוג מצולם. הראינו מבצע ביפרים, יכולות מדהימות של צה"ל. העולם צפה בזה ומאז התעשיות הביטחוניות פורחות, יש הזמנות מכל העולם. לצד זה, המלחמה הולידה אתגרים רבים. חיילי המילואים שצריכים להיקלט בשוק העבודה, למשל. אנחנו לא יודעים איך זה יקרה, זו חידה גדולה. באיזה מצב הם חוזרים? לא רק פצועים או פוסט־טראומטיים, אנשים היו שנה במילואים ויש לזה השלכות. אבל אנחנו לא נחליט אם המציאות טובה או רעה. נציג את המצב האקטואלי עם הקשיים וההזדמנויות".
ידע הוא כוח
הקירות עדיין מדיפים ריח של צבע טרי, אבל בר־טל לא חושש להסתכל אל העתיד. לצד תוכנית שתעסוק במהפכת הבינה המלאכותית ("מחלקה של עשרה אנשים בחברת הייטק הוחלפה, הפריון עלה, ואנשים עדיין לא מבינים איך הבינה המלאכותית משפיעה על הכלכלה"), הוא משרטט מציאות שבה הצפייה בערוץ תתבצע דרך שעוני יד. "אני מניח שעוד חמש־עשר שנים כבר יצפו בנו במשקפיים או יקרינו אותנו מהשעון אל הקיר", הוא מחייך.
בעיניו, הקהל הפוטנציאלי של הערוץ יקיף בעתיד הקרוב את רוב האוכלוסייה. "אני מאמין שאנשים יהיו מעורבים יותר בנעשה בכלכלה וירצו יותר ידע. כיום הרבה ישראלים פוטרים את עצמם מלרכוש ידע וכלים בנושא. במשך שנים למדנו שאנחנו הולכים בבוקר לעבודה, המעסיק מפריש לנו פנסיה וקרן השתלמות ואנחנו פטורים. זה לא נכון. ככל שיהיו לנו יותר כלים וידע, נשלוט יותר בכסף שלנו. פנסיה זה כסף. לאדם באמצע החיים יש מיליון שקל והוא בכלל לא מודע לזה. הוא יכול להשפיע ולכוון את הכסף, אבל הוא לא עושה את זה.
"אם תשאלי את רוב האנשים היום, הם יאמרו לך שהם 'אנשים פשוטים שלא משקיעים'. אבל כשמבררים, כמעט לכל אדם יש דירה, אוטו, קרן פנסיה וקרן חיסכון. אז הוא סופר־משקיע, פשוט הוא פוטר את עצמו מלדעת כי הוא לא הגדיר את עצמו ככה. עצם זה שאדם גר בבית של כמה מיליוני שקלים, אומר שהוא השקיע כמה מיליונים בדירה שהערך שלה יעלה או ירד, וכדאי לחשוב אם המגורים בבית הזה הם ההשקעה החכמה. רק שהוא לא רואה בעצמו משקיע, אז הוא לא רוצה ללמוד ולהבין. אני מאמין שעוד כמה שנים, האנשים האלה ידעו שהם משקיעים ויבינו שהם זקוקים לידע שנמצא אצלנו. אנחנו נהיה הכלי שלהם. בלוגו של הערוץ יש סמל של חץ, זה חץ ניווט. אנחנו לא אומרים מה לעשות, אבל מראים את הכיוון".
הידע הזה יספיק כדי להביא אנשים להתנהלות כלכלית נכונה?
"לפעמים אנחנו טועים לחשוב שהידע לא משנה, אבל הוא משנה מאוד. אדם שלא מתכנן להשקיע באופן אקטיבי עלול לחשוב שאין לו טעם לחקור את העולם הזה, אבל זה לא נכון. הידיעה היא חלק חשוב מאוד מהמבנה הדמוקרטי. כשאזרח יודע מהן צמיחה ואינפלציה, הוא יוכל להצביע לאנשים שעושים טוב למושגים האלה. אם לא נדע, יעבדו עלינו יותר. זה לא מספיק שאני וקהילה של כלכלנים נבין במה הדברים אמורים. במדינה שאין בה מסה קריטית של אנשים שמבינים בכלכלה לא יכולה להתקיים דמוקרטיה, נקודה. יש פוליטיקאים שמדברים שטויות כמו 'הצמיחה טובה לחזקים ולא מחלחלת לחלשים', ולא מבינים שבלי צמיחה הכלכלה קורסת. אנשים חסרי ידע יאמינו לפוליטיקאי כזה ויהרסו לעצמם את המדינה. עזבי כלכלה, עזבי להרוויח, תלמדו בשביל הזכויות הבסיסיות שלנו, בשביל הדמוקרטיה".
