ארגון "לביא" פנה היום (ה') ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לבחון טענות לפיהן המועמד לנשיא בית משפט העליון, השופט יצחק עמית, פסק בנושאים שעשויים להיטיב עמו כלכלית בסכומי עתק, תוך שהוא מצוי בניגוד עניינים. ארגון לביא הגיש תלונה בנושא זה, באמצעות בא כוחו עו"ד יצחק בם. לראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל. במקביל הוא דורש מהיועצת המשפטית לממשלה להציג התפתחות זו בפני בית המשפט. התלונה עוסקת בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים בשל ישיבה בדין בשתי עתירות עקרוניות בתחום ההתחדשות העירונית, בעת שהיה בעל אינטרס כלכלי אישי בתחום.
על פי הפרסומים השבוע בעיתון "ידיעות אחרונות", לשופט עמית ישנם נכסים ברחוב אילת בתל אביב, אותם קיבל במשותף עם אחיו. התברר כי השופט היה צד להליכים בעניין נכסים אלה תחת שם נעוריו "יצחק גולדפריינד", מבלי לעדכן את רשימת המניעויות שלו. בשנת 2015 חתם השופט עמית על הסכם קומבינציה לפינוי-בינוי בנוגע לנכסים אלה. כשבועיים לאחר מכן הוגשה בקשה להכרה במתחם כ"מתחם לפינוי בינוי במסלול מיסוי".
על פי התלונה שהוגשה לראש אח"מ, חרף האינטרס הכלכלי האישי, ישב השופט עמית בדין בשתי עתירות מהותיות: בג"ץ 8958/21 העוסק בקביעת תקן שמאי לפרויקטי התחדשות עירונית ובג"ץ 5989/22 העוסק בפטור מהיטל השבחה ביחס למתחמי התחדשות עירונית.
לטענת עו"ד בם, בבג"ץ 8958/21 ("עתירת התקן השמאי") מתגלה לכאורה דפוס חמור במיוחד: בדצמבר 2021 הוגשה עתירה שעסקה בקביעת התמורה שיקבלו בעלי דירות בעסקאות פינוי-בינוי. העתירה דנה באופן מפורש בהשפעה על עסקאות קומבינציה – כמו העסקה שחתם עליה השופט עמית עצמו בשנת 2015. על אף זאת, השופט עמית ישב בדין פעמיים (מרץ 2023 ופברואר 2024) והוביל החלטות מהותיות. רק בספטמבר 2024, לאחר שנתיים וחצי, פסל השופט את עצמו בטענה שאחד מעורכי הדין שייך למשרד שברשימת המניעויות שלו זאת לאחר ששנה קודם לכן נתן גילוי נאות על קשריו עם עורכי הדין ללא התנגדות הצדדים.
כאשר נדרש להסביר את הפסילה המאוחרת, ומה השתנה, טען השופט עמית בדצמבר 2024 כי "קרובת משפחה מדרגה ראשונה" רכשה נכס שעשוי להיות מושפע מההחלטות. אולם, כעת מתברר כי מלכתחילה היה לשופט עמית עצמו נכס שעשוי להיות מושפע מהחלטות בית המשפט – עובדה שהיה עליו לגלות מראש ולפסול עצמו מידית מלדון בתיק. בנוסף בעתירת הפטור מהיטל השבחה (בג"ץ 5989/22), השופט עמית נתן דעת מיעוט שביקשה להרחיב את סמכות השרים להעניק פטורים מהיטל השבחה – החלטה שעשויה להיטיב כלכלית עם בעלי נכסים במתחמי פינוי-בינוי, כולל השופט עצמו.
על פי התלונה, התנהלות זו מקימה חשד כבד לעבירת מרמה והפרת אמונים לפי סעיף 284 לחוק העונשין. הארגון מדגיש כי בהתאם לפסיקה עדכנית (רע"פ 6477/22), חזרה שיטתית על פעולות פסולות מצד עובד ציבור יכולה להצטבר לכדי עבירה פלילית, גם אם כל פעולה בנפרד אינה מגיעה לרף הפלילי.
הארגון דורש חקירה מקיפה של האירועים, שתכלול בחינה של כל ההחלטות והפעולות של השופט עמית בהקשר זה. העתקים מהתלונה הועברו לשר המשפטים, ליועצת המשפטית לממשלה וליועצת המשפטית לוועדה לבחירת שופטים.
תגובת השופט עמית: "לא היתה, ולא יכולה היתה להיות, כל השלכה על הסכם הקומבינציה"
בהמשך לפרסומים בתקשורת (מבלי שנתבקשה תגובה), ביחס לפניית עו״ד יצחק בם בשם לביא, להלן התייחסות ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט עמית, באמצעות דוברות הרשות השופטת: "בכל הנוגע לעתירה בבג"ץ 8958/21: עתירה זו, שמבקשת לאסור על פרסום טיוטת תקן לתקינה שמאית באשר לתמורה המומלצת בעסקאות פינוי בארץ, הוגשה כשנתיים לאחר חתימת הסכם הקומבינציה על ידי אחיו של השופט, מתוקף ייפוי הכוח שניתן לו, הסכם שבו כבר נקבעה התמורה לבעלי הזכויות. משכך, מובן כי לעתירה לא היתה, ולא יכולה היתה להיות, כל השלכה על הסכם הקומבינציה.
"במסגרת ההליך השופט עמית ישב בשני דיונים שהתקיימו בעתירה (בימים 16.3.3023 -19.2.2024). במהלך הדיון השני, התחוור לשופט עמית כי אחד מעורכי הדין משתייך למשרד שהתמזג אך לאחרונה עם משרד עורכי דין שנמצא ברשימת המניעויות של השופט עמית. בו במקום הודיע על כך השופט עמית לצדדים, אשר ביקשו כי ימשיך לדון בתיק, והדיון נמשך כסדרו.
"בחלוף מספר חודשים, משהועברה לעיונו של השופט עמית טיוטת פסק הדין בעתירה על ידי חברו להרכב, סבר השופט עמית כי חרף הסכמת הצדדיםשימשיך לדון בתיק, מוטב כי יימנע כך, ופסל את עצמו מלדון בעתירה.
"על החלטת השופט לפסול את עצמו הגישו העותרים ערעור פסלות, בשל רצונם שהשופט עמית ימשיך לדון בתיק. בקשת הפסלות הועברה לשופט סולברג, שהורה לשופט עמית לנמק את החלטתו. בהחלטתו הבהיר: "לאחר עיון מחודש בחומרי התיק לאחר הדיון, שבתי ושקלתי את הדברים ואני סבור כי לא אוכל לדון בהליך. אמנם, הכללתו של המשרד ברשימת המניעויות שלי, אינה מקימה כשלעצמה עילת פסלות אוטומטית […] ואולם, בשים לב למכלול נסיבות העניין ולתחושתי עם קריאת החומרים בתיק, אני סבור כי המניעה בעינה עומדת. אףשלשיטתי די בנסיבות שפורטו כדי להצדיק את החלטתי לפסול עצמי מלדון בעתירה, אוסיף כי לאחר הדיון מיום 19.2.2024 רכשה קרובת משפחתי מדרגה ראשונה נכס שעשוי להיות מושפע מתוצאת הדיון בעתירה – ונסיבה חדשה זו אך מחזקת את ההצדקה להחלטתי" (החלטה מיום 1.12.2024).
"השופט עמית פסל עצמו מלדון בעתירה, ובכך הסתיים טיפולו בעתירה".
אשר לעתירה בג"ץ 5989/22: לא היתה לשופט עמית כל מניעות מלדון בתיק.
המחלוקת בין שופטי ההרכב היתה בנושא היחס בין סמכותה של העירייה לסמכותם של שר הבינוי ושר הפנים ליתן פטור מהיטל השבחה בפרוייקטים מסוג פינוי-בינוי, ועל גדרי שיקול הדעת של גורמים אלו בעת קבלת החלטה על מתן פטור כאמור. דעת הרוב סברה כי הרשות המקומית היא בעלת הסמכות הבלעדית לשקול מתן פטור מהיטל השבחה על בסיס שיקולים שעניינם בעידוד ובקידום פרויקטים של פינוי-בינוי בהיבטים של כדאיות כלכלית, בעוד שדעת המיעוט של השופט עמית סברה כי השרים רשאים אף הם לקחת שיקולים אלו בחשבון. הניסיון לייצר זיקה בין פסק הדין לבין הפרויקט בנכס ברחוב אילת – הוא מאולץ ומרחיק לכת.