בצה"ל נערכים להסכם הפסקת האש, החזרת החטופים המדורגת ושחרור המחבלים. מבחינת הלוחמים בשטח יש להסכם השלכות רבות מלבד נצירת הירי: הכנות לוגיסטיות, כוננות למתקפה של חמאס בניסיון לפגוע בחיילי צה"ל, תכנון הפריסה המחודשת ויצירת קו קדמי חדש.
תחת פיקודה של אוגדה 99, שמחזיקה את ציר נצרים בחודשים האחרונים, נלחמות עכשיו שתי חטיבות המילואים הראל (10) והנגב (12). באוגדה יודעים שמחבלי חמאס ינסו להיכנס להפסקת האש עם הישג בדמות פגיעה בחיילי צה"ל. לכן העבירו באוגדה הנחיות ברורות לכל הכוחות להיות דרוכים ולא לאפשר התקרבות של אזרחים ללוחמים ולמוקדים הפעילות, כדי להימנע מכל תקרית.
על צה"ל לפרק מוצבים רבים ברחבי הרצועה, וכנראה גם במסדרון נצרים. קצינים בצה"ל טענו כבר מתחילת הפעולה להרחבת ציר נצרים, בשנה שעברה, שרוב הציוד "נתיק ופריק", ושבתוך 48 שעות מרגע שיוחלט על נסיגה כל מתקן צה"לי יועמס על משאיות בחזרה לארץ. המתקנים כוללים חדרי מגורים, חדרי חקירות, משרדים, שירותים ומקלחות, אנטנות סלולריות ותורני מצלמות. נכון לעכשיו טרם החלו עבודות הפינוי. הטרמינל שהוקם בקצה המזרחי של ציר נצרים ביער בארי לא יפורק.
לפי גורמים בשטח, התוכנית בשלב א' של העסקה היא לסגת מחלק מהמסדרון, אך לא לחזור לגבול המקורי, אלא להישאר ולהחזיק בציר. המטרה היא שהכוחות יחצצו בין רצועת עזה לעוטף עזה, וימנעו התקרבות של פלסטינים לישראל.
סוגיה עיקרית נוספת היא איסוף המודיעין. כעת צה"ל מפעיל תצפיות ואמצעים אחרים שמסייעים לכוחות בזיהוי תנועת מחבלים ואזרחים. כשצה"ל יצא לא יהיו לו "עיניים" ו"אוזניים" במרחב, והוא יידרש להסתמך על תצפיות מרוחקות יותר ממה שהתרגל בשנה האחרונה.
אשר למילואים, בצה"ל טרם בוטלו צווים שהוצאו, גם למשרתי מילואים בציר נצרים. בצבא יודעים שגם אם ההסכם יושלם, ישראל עשויה לחזור לפעול ברצועה, ולכן לא ממהרים לשנות תוכניות או להבטיח שהעומס יפחת.
