בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת צפויים לסיים השבוע את הצגת עקרונות חוק הגיוס, לקראת פתיחת הדיונים בו, והתסבוכת הפוליטית ממשיכה ללוות את ההליכים. שר הביטחון ישראל כ"ץ אמור להשלים השבוע את הצגת עקרונותיו לחוק בפני הוועדה, כנראה ביום רביעי. יום לפני כן יתארח הרמטכ"ל הרצי הלוי בדיון חסוי בוועדה ויעסוק גם בשאלת השוויון בנטל.
בתום הצגת החוק בידי כ"ץ יעברו המושכות ליו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין, אשר דורש חוק גיוס בעל שיניים, שאינו מקובל על הסיעות החרדיות. אדלשטיין יוכל לכתוב את סעיפי החוק כפי שהוא מאמין בהם: גיוס מסיבי של חרדים לתפקידי לחימה ותומכי לחימה בלבד, והטלת סנקציות של ממש על חרדים שמסרבים להתגייס. העובדה שהכוח נמצא אצלו מרחיקה את האפשרות שהחוק שהוא וחברי הוועדה ינסחו יאושר.
כ"ץ כבר הגיע בשבוע שעבר לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, כדי לחדש את הדיונים, וחזר על האמירה שיגויסו 10,000 חרדים בשנתיים הקרובות, ורק לאחר מכן מספרם המגויסים יתחיל לעלות בהדרגה. כ"ץ הציג את עמדתו, שגובשה אחרי פגישות עם הנציגים החרדים, שיש להטיל עיצומים אישיים ורוחביים על העריקים החרדים ובני הישיבות – אך לא פירט באלו סנקציות מדובר. הוא כן סיפק כותרת מפתיעה, באומרו כי התנדבות בזק"א או במד"א לא תיחשב לחלק ממכסת המתגייסים החרדים. עם זאת, כץ סתר את עמדת צה"ל שלפיה בעוד שנתיים יוכל הצבא לגייס את כל החרדים, בטענה כי היכולת לגייס את החרדים אינה זהה ליכולת לקלוט אותם בצבא.
צילום: יונתן זינדל – פלאש 90
סקר חדש מראה עד כמה סוגיית השוויון בנטל מקטבת את החברה שלנו. מדגם "מדד צהר ליהדות ומסורת" וגוף התקשורת "משב" שנערך בדצמבר מראה כי 79 אחוזים מהישראלים משוכנעים כי אי גיוס החרדים מקטב את ישראל, וזאת לעומת הנושא המקטב השני בעוצמתו, הרפורמה במערכת המשפט (59 אחוזים מהנשאלים. הנשאלים היו יכולים לבחור כמה תשובות ולא להסתפק בתשובה יחידה). במקום השלישי נמצאים בנימין נתניהו והשאלה אם הוא ראוי לכהן כראש הממשלה (47 אחוזים מהנשאלים).
באופן לא מפתיע, מהמדגם עולה כי 78 אחוזים מהישראלים סבורים שהשוויון בנטל הכרחי לאיחוי השסעים בחברה הישראלית. כך סבורים 89 אחוזים מהחילונים ו־73 אחוזים מהדתיים, אך רק 37 אחוזים מהחרדים.
59 אחוזים מהמשיבים מוכנים להתפשר פוליטית לצורך הקמת ממשלה שתקדם גיוס של "אוכלוסיות לא משרתות". המוכנות לפשרה גבוהה אצל חילונים (68 אחוזים) יותר מאשר אצל דתיים (46 אחוזים). המוכנות במרכז הפוליטי (74 אחוזים) גבוהה יותר מאשר בשמאל (67 אחוזים), ואילו בימין רק 51 אחוזים מוכנים לפשרה פוליטית כדי לגייס אוכלוסיות שאינן משרתות.
בשאלה מי אשם בכך שהציבור החרדי לא מתגייס, 77 אחוזים מהנשאלים סבורים כי החרדים עצמם אחראים למחדל, 64 אחוזים מאשימים את הפוליטיקאים, ו־44 אחוזים מאשימים את צה"ל.
63 אחוזים ממשתתפי המדגם הסכימו לחקיקת חוק גיוס שיאפשר לאחוז מסוים של בני החברה החרדית לא להתגייס לצבא. 61 אחוזים סבורים כי ראוי שמי שלא שירת בצה"ל לא יוכל להיות ראש ממשלה או שר, ו־80 אחוזים סבורים שלגיטימי להשתמש באמצעי לחץ כלכלי קולקטיבי על החרדים. אך באשר לגיוס החברה הערבית, 32 אחוזים מהנשאלים הסכימו כי לגיטימי להעניק לבני המגזר הזה פטור גורף משירות צבאי, לעומת 11 אחוזים בלבד שסברו כי לגיטימי להעניק פטור כזה לחרדים.
המדגם נערך בקרב 803 משיבים מקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת (מעל 18) בישראל המשתמשת באינטרנט, ועבר בקרה כדי לוודא ייצוגיות בהיבטים של גיל, מגדר, דתיות וזיהוי עצמי פוליטי. מרווח טעות הדגימה המרבי הוא 3.5 אחוזים בהסתברות של 95 אחוזים. המדגם נערך בליווי אקדמי של פרופ' נסים ליאון ובפיקוח סטטיסטי של ד"ר חגי אלקיים.
