מתווה לוין – סער לשינוי הוועדה לבחירת שופטים הגיע היום (ד) לכנסת באופן רשמי עם דיון ראשון בעניינו בוועדת החוקה. בקואליציה מתכוונים לקיים רצף של דיונים על מנת לאשר את החוק בעוד כחודש. לדיון הראשון התייצבו שר החוץ גדעון סער ושר המשפטים יריב לוין שעצבו את המתווה, לצד האבות השכולים דדי שמחי ויזהר שי שליוו את מתווה ההסכמה.
שר החוץ גדעון סער אמר בפתח הדיון בוועדת החוקה: "השיח ביני לבין שר המשפטים לוין התחיל כשעוד הייתי באופוזיציה. היו לו עוד שותפי סוד, קיימנו ארבעה מפגשים עוד לפני המלחמה. עשינו זאת על דעת רה״מ, גנץ, דרעי ואיזנקוט. היינו קרובים מאוד להסכמה".
סער הוסיף: "מהניסיון של השנתיים האחרונות, לא הגיוני ששר המשפטים של מדינת ישראל לא יכול להביא לבחירת נציג אחד שתואם אתה לידת עולמו המשפטית מקרב 15 שופטי בית המשפט העליון, זה לא דבר סביר ולא הגיוני. זה לא עניין של ייצוג אישי, זה עניין של ציבור רחב בסקאלה היותר מובהקת של השמרנות המשפטית שמרגיש שהשקפת עולמו המשפטית לא מיוצגת בוועדה. היום בית המשפט העליון פועל בהרכב חסר של שלושה שופטים ותכף זה יהיה ארבעה שופטים, כי במשך שנתיים לא הגיעו להבנה. אני מניח שאם הייתה הסכמה, לא הייתה היום חקיקה. מי שמתאר כל הצעה שהיא כסכנה לדמוקרטיה, מה שאני קורא "נטורי קרתא" של מערכת המשפט יגיע בסופו של דבר למקומות הכי קיצוניים. אני תמיד ניסיתי לשכנע".
האב השכול דדי שמחי אמר בדיון: ״אנחנו בשעת רצון להגיע להסכמות, ולייצר שיטה אחרת במדינה, בה נקבל החלטות בפשרות והסכמות. בשבועות האחרונים דיברנו עם טובי המומחים ונבחרי ציבור מכל הקשת הפוליטית. אנחנו אופטימיים״ השר לשעבר יזהר שי חיזק את מחי ואמר: ״הובטח לנו דיון ענייני. שבו בבית המכובד הזה ותחשבו על הדיבורים שאפשרו ומאפשרים לנו להתכנס בכנסת, לשמה ולכבודה. עשו את הדבר הנכון. המטרה היא להגיע לחוק המדויק והנכון ביותר לישראל בעת הזו. הבנים של דדי ושלי הקריבו את חייהם כדי להגן על המדינה, כל מה שדדי ואני מנסים זה להיות ראויים להקרבה של הגיבורים. תהיו גם אתם ראויים״
שר המשפטים לוין הודה לתא"ל במיל' דדי שמחי ולשר לשעבר יזהר שי שהציגו את המתווה: "פתרון במקום הזה יוכיח שאפשר להגיע להסכמות, גם במקומות אחרים. אני רוצה להודות לשר החוץ גדעון סער. צריך להדגיש – זה לא שהגענו גדעון ואני להצעה הזו פתאום. זה היה תהליך ארוך, שהתחיל עוד בזמן שהוא היה באופוזיציה".
לדבריו, "נקודת המוצא שלי לדיון הזה היא שאנחנו צריכים לנסות בעיני לעשות מאמץ עליון להגיע לתוצאה מוסכמת. אבל המשמעות של תוצאה מוסכמת היא לא שצד אחד מוותר על הכל והצד השני מקבל את הכל. לפני ה-7.10 קראתי 33 פעמים, מעל כל במה אפשרית, וביקשתי לשבת ולהגיע להסכמות. זה לא הסתייע אז, ואני חושב שאין טעם לעסוק בשאלה מי אשם בזה. אבל זה יכול וחייב להסתייע עכשיו. העובדה שגדעון ואני הצלחנו להגיע לנוסחה למרות הבדלי ההשקפות בינינו, והעובדה שדדי ויזהר הגיעו, השילוב הזה מוכיח שהדבר אפשרי".
"הבעיה שישנה במערכת המשפט, שציבורים עצומים מודרים מהמערכת הזו, לא תסתיים. אם לא נשכיל לפתור את הבעיה היא רק תעצים. אם הגישה תהיה שלא מוכנים להסכים לשום דבר, בסוף תבוא תוצאה קיצונית. זה לא נכון להגיע לשם ואת זה צריך לזכור", התריע לוין. "המצב הנוכחי שקיים הוא מצב בלתי הגיוני, הוא מביא לתוצאות רעות, ואין לו תקדים באף דמוקרטיה מערבית בעולם. הוועדה לבחירת שופטים מורכבת היום באופן כזה שהצד שיושב היום בקואליציה יש לו 3 נציגים בוועדה, וכשאותו צד מפסיד בבחירות יש לו קול אחד מול שמונה. באופן עובדתי השופטים נמצאים כמעט בכל דבר בעמדה של האופוזיציה. אלמלא המהלך שעשיתי בוועדה בשנה וחצי האחרונה, ואליו ששת חברי הוועדה האחרים התנגדו, מהלך שהצליח ובהסכמה רחבה מונו 162 שופטים, אלמלא המהלך הזה, מועמדים רבים לא היו ממונים כלל. זה מצב בלתי תקין, בלתי הגיוני וגם לא דמוקרטי. הוא הביא למצב שרבים מודרים מהמערכת".
בדבריו לחברי הוועדה טען לוין כי "ההצעה המקורית שהבאתי לפני כשנתיים התבססה על מה שנהוג ברוב הדמוקרטיות המערביות, והוא שמי שזכה בבחירות מקבל כוח עודף במינויים. לא מוחלט, אבל בהחלט עודף. גם היום אני חושב שזו השיטה הנכונה, אבל אני ער לביקורות ולחששות. החששות בעיני היו מבוססים על תעמולה או דברים אחרים לא מדויקים, אבל החששות הם אמיתיים. אני חושב שהמתווה שאנחנו מציגים היום נותן מענה בדיוק לחששות הללו. הוא מנסה לגשר בין הצורך להשיב לחששות ובין הצורך לפתוח את שערי בית המשפט. המטרה היא להבטיח גיוון, ללא השתלטות. זו הייתה המטרה גם מלכתחילה, אבל המתווה שאנחנו מציגים בוודאי מאפשר את זה מצד אחד ומצד שני מאפשר לשמור על המקצועיות. בהצעה הזו יצרנו כמה איזונים שבעיני מביאים את הדבר הזה למקום שבו כולם יכולים לחיות איתו".
"ראשית – אין מקום לישיבתה של לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. רוב האירועים של טוהר מידות בעניין הזה נוצרו בגלל ניגוד העניינים פה. ההצדקה היחידה לנוכחותה של הלשכה זו הבאה של הפן המקצועי. אבל לצערי הלשכה הפכה מזמן לכזו שלא מייצגת את הפן המקצועי. הנושא השני הוא פתרון המצב בו צד אחד חשש להשתלטות של צד שני. המתווה קובע שלא יהיה אף מינוי ללא הסכמה של נציג קואליציה ונציג אופוזיציה, כולל עיגון החובה למנות ח"כ מכל צד. במסגרת הזו צריך לעשות הבחנה בין העליון לערכאות הנמוכות. בניגוד למה שקורה בהרבה מדינות בעולם, הכנסנו את השופטים כבעלי זכות וטו בערכאות הנמוכות כך שהמינויים שם יתקיימו הלכה למעשה במנגנון שאני קיימתי בוועדה בשנה וחצי האחרונה. לא כך בעליון. כאשר בית המשפט העליון נמצא במקום של התערבות בחקיקה, לא נכון שהוא יאזן את הכנסת במקום הזה ובצד השני יקבע מי ייכנס לבית המשפט. זה בדיוק האיזון הדרוש. הרעיון שהשופטים יוכלו לקבוע מי יבוא בשעריהם לא מקובל בעולם בכלל, ולא בכדי. הדבר הזה נוצל לרעה. מה שקרה בפועל זה שהשימוש שנעשה בזכות הוטו הזו היא חסימת דעות", הציג לוין את ההגיון שמאחורי המתווה.
לוין: "אי אפשר לדבר על אמון הציבור ועל דמוקרטיה אבל להגיד לציבור עצום 'זה לא בשבילכם'. זו בדיוק מהותה של פשרה – לכל צד צריך להיות חלק. יש לנו על הפרק במסגרת ההסכמות והמתווה שהצגנו גדעון ואני גם חוק יסוד חקיקה. בחלק הזה לא דנו עם יזהר ודדי לפרטי פרטים. אנחנו ביקשנו להביא מהלך של קידום חוק יסוד חקיקה. אם נשכיל לפתור את שתי בעיות היסוד הללו, חוק יסוד חקיקה והרכב הוועדה לבחירת שופטים נעשה טוב לחברה הישראלית. אני מתכוון באמת להגיע לפשרה. ע"י כך שלקחתי את המתווה המקורי ועשיתי בו שינויים מהותיים. אני מצפה שהצד השני ייקח את היד המושטת שלנו, ויאות להסכים לפשרה. אני חשבתי שהגיעה העת לנסות לכנס את כל ההערות והטענות לתוצאה שתבטיח שינוי מהותי מהמצב הקיים ומצד שני תיתן מענה לחששות ולבעיות ולכך שאנחנו רוצים שכולם ירגישו ביטחון במתווה הזה. זו עת הכרעה – האם רוצים להתקדם, או האם רוצים להמשיך להתקוטט", חתם השר לוין את דבריו.
