"ההשבעה עצמה היא בסך הכל טקס, כן? הממשל הזה ייבחן אך ורק במדיניות שהוא הולך לאמץ", מבהיר בפתח דבריו ד"ר שגיא ברמק, העורך הראשי של כתב העת "השילוח", בריאיון למקור ראשון. אמש (ב'), דונלד טראמפ הושבע לנשיא ה־47 של ארצות הברית, אחרי קאמבק פוליטי היסטורי ויממה אחת בלבד לאחר הפעימה הראשונה של עסקת החטופים.
"אני חושב, ויש הרבה מאוד סימנים המעידים לכך, שהולכת להיות סערה רצינית מאוד", ממשיך ד"ר ברמק. "טראמפ הפיק לקחים בצורה מדוקדקת מאוד מהקדנציה הראשונה שלו, שהייתה תוהו ובוהו ובלאגן מוחלט. קדנציה שבה הוא רב עם כולם וכולם רבו איתו, והאנשים שהוא מינה – ניסו לנהל אותו. עכשיו הוא מגיע מפוקס מאוד, כי הוא מבין שהשנה הראשונה תהיה גורלית".
לטענתו של ברמק, הנשיא הנכנס יודע היטב כי לא יזכה הפעם לזמן חסד. "דברים שטראמפ לא יקדם בשנה הראשונה, יהיה לו קשה מאוד לקדם אחרי", מציין. "טראמפ גם מבין שיש לו קונסטלציה ייחודית שספק אם תחזור על עצמה – בית משפט עליון שמרן, רוב שמרני בסנאט ובקונגרס, וכמובן העובדה שהוא נבחר לנשיאות במנדט ברור. לכן, אני מאמין שנראה הסתערות על כל האתגרים שניצבים בפניו".
גם באשר לעתיד הביטחוני של ישראל, נראה כי הנשיא האמריקני ממלא תפקיד מרכזי ביותר. "קיימת אי בהירות מסוימת בנוגע למה שעומד לנגד עיניו של טראמפ בהקשר של העסקה", טוען ד"ר ברמק. "הרי, אם ביידן היה מקדם את העסקה הזאת וכופה אותה על ישראל, כנראה שלא היינו מאוד מרוצים ממנה". למעשה, עסקה דומה כבר הוצעה לישראל על ידי ממשל ביידן בחודש מאי, ולא התקבלה.
"לטראמפ יש את התקדים של רייגן והוא רוצה להראות שמה שהוא יכול להשיג עוד לפני כניסתו לבית הלבן, ביידן לא הצליח לעשות לכל אורך כהונתו". עוד אומר הפרשן ומתייחס לאירוע ההיסטורי שהתרחש ב־20 בינואר 1981, כשדקות ספורות לאחר שהושבע הנשיא ה־40 של ארצות הברית רונלד רייגן, שוחררו 52 בני ערובה אמריקנים מאיראן אחרי 444 ימים בשבי.
"לטראמפ חשוב מאוד המוניטין הבינלאומי שלו. הוא רוצה להיות זה שסוגר מלחמות, ולא זה שמרחיב אותן", מוסיף ד"ר שגיא ברמק. "זהו אולי חלק מהקייס שהנשיא בונה לעצמו במסגרת רצונו המוכר לזכות בפרס נובל. השאלה האמיתית היא, ועל זה אין לי תשובה, האם הוא יאפשר לישראל לחדש את המלחמה אחרי השלב הראשון".
לדבריו של ד"ר ברמק, קיימות בנושא מספר אמירות סותרות בתוך הממשל האמריקני החדש. "אם נאזין למייק וולץ בראיונות האחרונים שלו, נגלה שהוא טוען שלא תהיה בעיה לחדש את המלחמה, אבל זה מאוד לא ודאי", מסביר הפרשן. "זאת אומרת, קשה להכניס את העסקה הזאת לתוך האסטרטגיה הכוללת של טראמפ כפי שאנו מכירים אותה".
באשר למעורבותו הכנה של הנשיא בכל הנוגע לעתידו של המזרח התיכון, ד"ר ברמק לא מטיל ספק. "אני חושב שהמצב באמת נוגע בו, ולא מעט", הוא מדגיש. "טראמפ הוא לא בדלן. להיפך, הוא נוקט במדיניות חוץ טקטונית. הוא רוצה להפגין עוצמה אמריקנית והוא רוצה לפזר חבטות למי שצריך לחבוט בו. אני חושב שכל משבר, מבחינתו של טראמפ, יהווה הזדמנות להוכיח את האיכויות שלו כנשיא".
ובכל זאת, הסיבה לכך שדונלד טראמפ כה לחץ על ממשלת שישראל על מנת שתחתום על העסקה המדוברת והשנויה במחלוקת, עדיין לא ברורה. "יש אי הלימה בין האנשים שטראמפ מינה, שהם כולם פרו ישראלים, לבין העסקה הזאת", מאשר הפרשן. "כלומר, העסקה הזאת היא לא מה שהיית מצפה שאנשים כמו רוביו או וולץ יוציאו".
כדי לפתור את התעלומה, ד"ר ברמק מציע שני תרחישים אפשריים. "או שהעסקה הזאת היא רק סנונית שמעידה על מתח עתידי שצפוי להיות בתוך הממשל, בין מחנה ניצי יותר למחנה שמבקש לסגור מלחמות, או שמדובר בעסקה פשוט לא מייצגת. בעסקה שמהווה הישג מסוים עבור טראמפ לפני כניסתו לבית הלבן, אבל מהרגע שהממשל יתחיל לפעול – אז נראה שינויים משמעותיים באמת לטובת ישראל", הוא משער.
האם טראמפ שומר על המוניטין שלו כמנהיג לא צפוי?
"בהחלט, אי אפשר לדעת מה לצפות ממנו".
