
איראן ושלוחיה
בשבוע שעבר פורסם בבלומברג כי יועציו של טראמפ המליצו לו לחזור לאסטרטגיית הלחץ המירבי על איראן – שבכהונתו הראשונה הגבילה משמעותית את יצוא הנפט האיראני – החל מהשתת חבילת סנקציות גדולה שתכוון לשחקנים מרכזיים בתעשיית הנפט. הסנקציות עשויות להגיע כבר בפברואר, אמרו בסביבת הנשיא ה-47. בעניין הסנקציות, אמרו נציגים איראנים למקביליהם באירופה כי אם יופעל מנגנון ה"snap back" – עיצומים משמעותיים שניתן להטיל על איראן באם היא מתקרבת להחזיק בנשק גרעיני – הם יפרשו מיידית מהאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני.
ברשת אל-ערבייה פורסם בסוף השבוע האחרון כי ישראל החליטה לתקוף את מתקני הגרעין באיראן בחודשים הקרובים. מדינאי אירופי בכיר אמר לעיתון כי בשלב זה לא ידוע האם ארה"ב תשתתף בתקיפה. בכל מקרה, בשבועיים האחרונים תרגלו באיראן התמודדות עם מתקפות אוויריות נגד מתקני הגרעין בנתנז ובפורדו. במשטר האייתוללות טענו שהנזקים שהסבה התקיפה הישראלית למערכות ההגנה האווירית תוקנו וכי נוספו מערכות הגנה אווירית חדשות.
האחראי על היחסים הבינלאומיים בחמאס, מוסא אבו מרזוק, אמר כי ארגונו מוכן לדבר עם ארה"ב ולהגיע עמה להבנות "בכל הנושאים". לא ברור אם דבריו של אבו מזרוק מייצגים את העמדה הרשמית של ארגון הטרור. בראיון לניו יורק טיימס תיאר אבו מזרוק את דונלד טראמפ כנשיא רציני ואמר: "טראמפ צריך לקחת קרדיט על סיום המלחמה" ובירך על החלטתו של סטיב ויטקוף, השליח האמריקאי החדש למזרח התיכון, לבקר בעזה. "ויטקוף יכול לבוא לראות את האנשים ולנסות להבין את רגשותיהם ורצונותיהם כך שהעמדה האמריקאית תתבסס על האינטרסים של כל הצדדים ולא רק על צד אחד", אמר.
סגן נשיא מועצת המנהיגות הנשיאותית של ממשלת תימן – המתנגדת לחות'ים ומוכרת בידי האו"ם – איידרוס אל-זוביידי, אמר לאחרונה כי לא די בתקיפות האוויריות כנגד החות'ים וכי יש צורך גם בפעולה קרקעית. אתמול הוא בירך על חזרתו של טראמפ לבית הלבן ובראיון לרויטרס אמר כי המנהיגות החזקה שלו ונכונותו להשתמש בכוח צבאי עומדות בניגוד מוחלט למדיניות של ממשל ביידן, שאפשרה לחות'ים לבסס את כוחם ולהרחיב את השפעתם מעבר לגבולות תימן.

"אנחנו מעריצים את המדיניות של טראמפ ותומכים בה", אמר אל-זוביידי בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס; שוויץ, "הוא יודע מה הוא רוצה" והוסיף כי הוא מצפה שהשיחות עם הממשלה האמריקאית החדשה יתחילו בקרוב. אל-זוביידי הוסיף כי דרושה אסטרטגיה בינלאומית, אזורית ומקומית מתואמת בהנהגת ארצות הברית כדי לפגוע ולהחליש את החות'ים ולהפסיק את התקפותיהם על ספינות הסוחר העוברות בים האדום.
החות'ים עצמם כבר תוקפים פחות ספינות והיום אף הצהירו שיגבילו את התקיפות לכלי שיט ישראלים בלבד, כך שהתמריץ של טראמפ לתקוף אותם ירד משמעותית. בארגון הטרור ששולט במערב תימן הודיעו כי אם הפסקת האש בין ישראל לחמאס תהפוך לקבועה יפסיקו את התקיפות גם כנגד ספינות ישראליות.
בישראל הצהירו כי פריסת צבא לבנון במרחב הליטני – מה שאמור למנוע את חזרת חיזבאללה לשטח ואת השליטה בו כפי שהתחייבו בלבנון בהסכם הפסקת האש – נעשית באופן איטי מדי, מה שמחייב את ישראל להישאר בלבנון מעבר ל-60 ימים, כפי שהוסכם. בסביבת טראמפ לוחצים על שני הצדדים לעמוד בתנאי ההסדר ולא מרוצים מהצהרת הכוונות הישראלית כאמור. שליח ממשל ביידן עמוס הוכשטיין הבטיח לנשיא הלבנוני החדש ג'וזף עאון שישראל תעמוד בתנאי ההסדר. מזכ"ל חזבאללה נעים קאסם אמר מוקדם יותר השבוע: "ההתנגדות בלבנון תישאר חסינה מפני הפרויקט האמריקאי-ישראלי, והיא ממשיכה להיות חזקה, מוכנה ונאמנה לדם השהידים לשחרור האדמה ולשחרור פלסטין". בלבנון יש מי שמקווים שטראמפ ינקוט בקו ניצי כלפי חזבאללה.
מדינות ערב
בשלושת הממשלים שקדמו לכהונתו השנייה של טראמפ המעורבות האמריקנית בסוריה הייתה סמל למגמה רחבה יותר של ירידה במעורבות האמריקנית במזרח התיכון עם מעורבות צבאית מוגבלת. ניתן לצפות כי בקדנציה השנייה של טראמפ, לאחר הדחת אסד, לא תהיה התערבות אמריקאית מהותית בסוריה וראיה לכך ניתן לראות בדברים שאמר הנשיא החדש בעניין: "זה לא הקרב שלנו" לצד המחמאות לנשיא טורקיה על ארדואן בדבר האופן שבו השתלט על סוריה. בסביבתו של טראמפ הביעו מורת רוח מכוונת ממשל ביידן להוציא את היאת תחריר א-שאם (HTS), ארגון המורדים שהשתלט על סוריה, מרשימת ארגוני הטרור.

קיים אינטרס ישראלי מובהק להישארות האמריקנית בסוריה ובסבירות גבוהה טראמפ לא יעשה מהלך שיפגע כך בישראל. לא זו אף זו, גם אם טראמפ ינקוט בקו בדלני וירצה להשיב את כלל החיילים האמריקנים מסוריה, הוא עשוי להיתקל בהתנגדות מצד הפנטגון והקונגרס, בדיוק כפי שקרה במהלך כהונתו הראשונה, אז הותיר נוכחות אמריקנית בצפון-סוריה בעקבות הלחצים מבית.
ראש ממשלת עיראק מוחמד שיע אל-סודאני, אמר כי המדינה רוצה להרחיב את השותפות עם ארצות הברית: "אנו דבקים ביחסים האסטרטגיים עם אמריקה ומבקשים לחזק את התיאום הביטחוני והכלכלי עם וושינגטון". בחודשים האחרונים עמדו אנשי טראמפ בקשר עם גורמים רשמיים בעיראק והתרו בפניהם כי אם השיגורים לעבר ישראל יימשכו וכן אם ימשיכו בקיום עסקאות אנרגיה, הברחות והלבנת כספים עם איראן – הם לא יהססו להטיל עליהם סנקציות. לפי הערכות, בתקופה האחרונה נוקט הממשל העיראקי משנה זהירות מפאת הפחד שחשים מפני טראמפ, אך בסתר עדיין מתואמים עם איראן.
הגוש הקומוניסטי
היום (ג') קיים נשיא סין שי ג'ינפינג שיחת וידאו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, השניים שוחחו במשך למעלה משעה וחצי על המשך המלחמה הרוסית באוקראינה והאפשרות להגיע להסכם הפסקת-אש וכן על יחסי שתי המדינות עם הנשיא הנכנס טראמפ. אנשי ממשל רוסים וסינים הצהירו לאחר השיחה כי שתי המדינות מוכנות לפתח את קשריהן עם ארה"ב באם טראמפ מעוניין בכך.
לאורך מערכת הבחירות הבהיר טראמפ את רצונו החד-משמעי לסיום מהיר של המלחמה באוקראינה ולפי מספר דיווחים עודד את נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי להסכים להצעה הרוסית להפסקת אש בתמורה לוויתור על השטחים שכבשה רוסיה במהלך המערכה. במהלך קמפיין הבחירות נראה היה שטראמפאימץ את עמדת המחנה הבדלני במפלגה הרפובליקנית כלפי אוקראינה וכי יעצור את משלוחי הנשק לאוקראינה, אך בשבועות האחרונים מסתמן שהתמיכה הביטחונית תימשך עד להגעה להסכם הפסקת אש. במקביל, וכחלק מההכנות לסיום המלחמה, בממשל טראמפ שוקלים להסיר את הסנקציות על רוסיה. פוטין בירך אמש (ב') את טראמפ על חזרתו לבית הלבן מר שהוא מוכן לדבר עם הממשל האמריקני החדש על אוקראינה ועל נשק גרעיני.

בשנת 2019 הטילה סין סנקציות על מזכיר המדינה האמריקני הנכנס מרקו רוביו. בתגובה לשאלה האם הסנקציות שהוטלו עליו יוסרו, השיב משרד החוץ הסיני כי הנושא ייבחן.
אתמול תיאר טראמפ קוריאה הצפונית "מעצמה גרעינית" וציפה שהמנהיג קים ג'ונג און ישמח לראותו שב לבית הלבן. טראמפ רואה באופן חיובי את האופן שבו הדיקטטורים של סין, רוסיה וקוריאה הצפונית מצליחים לשלוט ביד ברזל בבני עמם. "הייתי מאוד חברותי איתו", אמר על קים, "הוא חיבב אותי. חיבבתי אותו. הסתדרנו טוב מאוד. היו שחשבו שזה איום אדיר", אמר טראמפ לכתבים בזמן שחתם על שורה של צווים ביצועיים במשרדו. בשלב זה קיים חוסר וודאות סביב הסיכויים לחידוש הדיפלומטיה הגרעינית בין ארה"ב וקוריאה הצפונית, שכן התיאבון של פיונגיאנג להתקשרות עם וושינגטון היה עשוי להצטמצם בהתחשב בכך שהיא מסתמכת כעת על רוסיה למזון, דלק, אמצעים ביטחוניים ועוד, בעוד חיילים צפון-קוריאניים נלחמים לצד החיילים הרוסים נגד אוקראינה.
השכנים אינם נאים בעיניו
אחת ההצהרות הראשונות שפרסם טראמפ לאחר ניצחונו כללה את כוונתו להטיל מכסים (tariffs) של 25 אחוזים על שכנתו מצפון, קנדה, וזו מדרום, מקסיקו, במהלך שצפוי להיכנס לתוקף בראשית פברואר. האחרונה היא המדינה שיוצרת את כאב הראש הגדול ביותר עבור האמריקנים עם גלי ההגירה המאסיביים מהגבול הדרומי שהגיעו לממוצע של כ-2 מיליון בארבע שנות ממשל ביידן וכן הסמים הסינתטיים שעוברים משם ויוצרים את מגיפת האופיואידים הקטלנית שמשחיתה את הערים האמריקניות וגובה מספרי קורבנות מבהילים. אם נשיאת מקסיקו קלאודיה שיינבאום היהודיה לא תשכיל להילחם בקרטלים – אותם הגדיר טראמפ כארגוני טרור של ממש – עשוי הנשיא החדש-ישן לנקוט בקו לוחמני אף יותר כלפי שכנתו מדרום.

היסטורית, קנדה היא אחת מבנות הברית הקרובות של ארה"ב. לכן נדהמו בארץ המייפל – שמצויה במרכזו של משבר פוליטי משלה – מהצהרתו של טראמפ על כך שקנדה תהפוך למדינה ה-51 בארה"ב. בקנדה לא מרוצים בלשון המעטה גם מהכוונה להטיל עליהם מכסים והזהירו שמלחמת סחר תזיק ליחסים בין שתי המדינות ולכלכלות המקומיות.
מדינות נוספות
טראמפ איים כי יטיל מכסים על מדינות באירופה ודיבר על כוונתו להשתלט על גרינלנד. יחסיו של טראמפ עם מספר מדינות באיחוד האירופי בקדנציה הראשונה שלו היו רעים. בבריטניה מגנים את מעורבותו של האדם העשיר בעולם ואיש ממשל טראמפ, אילון מאסק, בפוליטיקה המקומיות וב"הדהוד קונספירציות של הימין הקיצוני" בנושא "כנופיות הטיפוח" במדינה.
מאסק "זכה" לגינויים גם בגרמניה בעניין יחסיו עם מפלגת הימין הקיצוני AfD. קנצלר גרמניה, אולף שולץ, פנה לדונלד טראמפ: "אנחנו יכולים לעבוד יחד כדי ליצור תנועה מכרעת לחופש, שלום, ביטחון, שגשוג ופיתוח כלכלי משני צדי האוקיינוס האטלנטי". מאידך, סגנו של שולץ, רוברט הבק, אמר שטראמפ מציג גישה של חוסר כבוד למוסדות שאינה יכולה להוות מודל לאירופה. הוא אמר כי המכסים של טראמפ יחמירו את האינפלציה ויובילו לפילוג הגיאופוליטי של העולם. הבק הוא האדריכל של תוכנית שמטרתה לייצר 80 אחוזים חשמל ירוק בגרמניה עד 2030 והוא תיאר את פרישתו של טראמפ מהסכם האקלים של פריז כאסון.
בבלומברג דווח כי הודו מוכנה לשתף פעולה עם טראמפ כדי להחזיר כ-18 אלף מהגרים הודים בלתי חוקיים החיים באמריקה.
ארגונים בינלאומיים
מדינות נאט"ו אם לא יעמדו בהתחייבויותיהן הכספיות – ובמקביל קרא להעלות את מינימום ההוצאה הביטחונית בברית לכ-5% מהתמ"ג של כל מדינה ומדינה.
בהתייחסה לפרישתו של טראמפ מהסכם פריז המסדיר את המדיניות בתחום שינוי האקלים, אמרה ראש הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין, כי האמנה עודנה "התקווה הטובה ביותר לכל האנושות". היא הוסיפה: "העדיפות הראשונה שלנו תהיה להתחיל במהירות בשיחות [עם ממשל טראמפ], לדון באינטרסים משותפים ולהתכונן למשא ומתן. נהיה פרגמטיים, אבל נישאר נאמנים לעקרונותינו". טראמפ אמר בתחילת השבוע שהוא רוצה לפצות על הגירעון הסחר של ארה"ב מול האיחוד האירופי על ידי הטלת מכסים או על ידי יצוא יותר אנרגיה למדינות אלו.
דובר ארגון הבריאות העולמי (WHO), טאריק יאסרוביץ', הודיע כי הם מצרים על החלטת הנשיא האמריקני לפרוש מהארגון והביע תקווה שהחלטה זו תשונה. שר הבריאות הגרמני קרל לאוטרבך אמר כי תוכניתו של דונלד טראמפ להוציא את ארצות הברית מארגון הבריאות העולמי היא מכה קשה למאבק הבינלאומי במשברי בריאות בעולם.