דקות ספורות לפני כניסת השבת, בעודו עושה את דרכו לישיבת הממשלה הדרמטית לאישור המתווה לשחרור חטופים בתמורה לנסיגת צה"ל מרצועת עזה, שר התפוצות עמיחי שיקלי קיבל החלטה: הוא יצביע בעד. אבל הדיון הארוך בישיבת הממשלה, שכלל עצירה להדלקת נרות וקידוש על מיץ ענבים ושתי חלות, הצליח לשנות את דעתו. שיקלי היה כמעט היחיד בליכוד שהצביע נגד העסקה; במפלגתו התנגד לה רק השר דודי אמסלם, ואל השניים האלה נוספו ששת שרי עוצמה יהודית והציונות הדתית. בניגוד לסמוטריץ', התנגדותו לא נגעה להפסקת המלחמה אלא דווקא למחבלים המשוחררים, ומידע שהוא נחשף אליו לראשונה בדיון עצמו.
"מה שהטריד אותי לפני הדיון היה סוגיית חידוש הלחימה וציר פילדלפי, ובגלל שהבנתי שהנושא הזה מכוסה, הנטייה שלי הייתה להצביע בעד", מסביר שיקלי. "אבל במהלך הדיון, כאשר האזנתי ברוב קשב לכל אחד מהדוברים ועברתי על רשימת האסירים שצפויים להיות משוחררים, פשוט נדהמתי ממה שראיתי. אני חושב שהאופן שבו תיווכו לממשלה ולציבור את המידע על היקף המחבלים המשוחררים ו'איכותם' היה רשלני. אם הציבור היה יודע שבוע קודם לכן את מי אנחנו עומדים לשחרר, היינו במקום אחר".
הסתירו את המידע בכוונה?
"אני לא חושב שהייתה כוונה כזאת, אבל העובדות הן ששבוע לפני העסקה שאלתי הרבה פעמים מי ישוחרר, ואם רוצחי משפחת פוגל או רוצחים מוכרים אחרים ישוחררו, ונאמר לי שלא, ומזה אפשר היה להבין שהמחבלים הגדולים לא ישוחררו. אמרו לנו שיש 'רק' 150 אסירי עולם מתוך המשוחררים. אבל אז אנחנו מגיעים לדיון ומגלים מי הם ה'לא מפורסמים', ואני רואה שם אנשים שאחראים לפיגועי התאבדות, הכנת מטענים ופיגועים קשים שבחלקם נרצחו יותר מעשרה ישראלים, הפיגועים הכי קשים שאני זוכר. ואני מבין שמה שמשולח מבתי הכלא הוא צבא טרור, מחבלים בכירים, מומחים בפיגועי תופת, שיכולים להיות כמה וכמה סינווארים. האחראים לפיגוע בקפה הלל, חוליית סילוואד, מחבלי סמטת המתפללים בחברון, 273 אסירי עולם – כמעט פי שניים ממה שנמסר לשרים רק שבוע קודם. לא הוצגה לנו תמונה מלאה, ואני מבין ש־737 רוצחים וסייענים שמשוחררים עכשיו – המפתח שהוסכם לגביהם הוא לא המפתח שיהיה בשלב הבא, ולכן יש חשש כבד שכדי לשחרר את יתר החטופים תג המחיר יהיה גבוה יותר, ובפועל נרוקן את בתי הכלא מאסירי העולם שנמצאים אצלנו. לכן זאת עסקה רעה ואיומה".
"נדהמתי ממה שראיתי. אני חושב שהאופן שבו תיווכו לממשלה ולציבור את המידע על היקף המחבלים המשוחררים ו'איכותם' היה רשלני"
מה נתניהו וצוות המו"מ יכלו לעשות אחרת?
"במבחן התוצאה נוהל פה משא ומתן כושל, למרות הכוונות הטובות של צוות המו"מ".
גם באחריות נתניהו.
"אנחנו, כממשלה, נושאים באחריות לכל מה שקורה כרגע. המשא ומתן לא נוהל בצורה טובה, והמפתח שנקבע מסוכן ביותר. התחושה שלי בתום ישיבת הממשלה הייתה שאני לא מבין איך אחרי שבעה באוקטובר אפשר לחזור לשלם מחירים כאלה. הסיכון לשלומם של שאר החטופים שלא ישוחררו בעסקה הזאת הוא מטורף. אנחנו צריכים שיהיו מסקנות מחייבות בכל הנוגע לאופן שבו משחררים חטופים".
ומה תגיד למשפחות חטופים שישאלו אותך איך הצבעת נגד?
"אגיד להם שההסכם הזה מסכן את השלב הבא. הנתון הקשה ביותר בעיניי הוא הקפיצה במספר הרוצחים שישוחררו, העובדה שמחבלים ישוחררו ליו"ש, וההבנה שבשלב הבא נצטרך לשחרר יותר מחבלים, ולכן הסיכון לשלומם של שאר החטופים שלא ישוחררו בעסקה הזאת הוא גדול. אגב, ברור לי שהשיח הציבורי שמתנהל מקשה על היכולת לנהל דיון רציני. שיח שבו אי אפשר לקבל דעות אחרות הוא מסוכן. אגב, ועדת שמגר דיברה גם על מזעור קמפיינים ציבוריים כלפי מקבלי ההחלטות".
היית מצביע נגד גם אם זה היה מפיל את העסקה?
"אמרתי שלא ארים יד בעד העסקה הזאת. לא הייתי מסוגל, כי זה לגזור כמעט בוודאות גזר דין מוות על עשרות ומאות ישראלים".
דעתך השתנתה כשראית את החטופות חוזרות?
"הייתי מאושר לראות אותן, ונדהמתי מתעצומות הנפש של אמילי דמארי".
אתה מספר על דיון רציני שאפילו שינה את דעתך. השרים החרדים השאירו פתק ובכלל לא הגיעו לדיון.
"השרים החרדים צודקים אולי שאין מצווה גדולה מפדיון שבויים, אבל כדאי לדעת שכאשר עוסקים בדיני נפשות – לא ברור איך אפשר לא להקשיב לראש המוסד ולראש השב"כ".
הראיון המלא יפורסם מחר (יום ו') ביומן
