הרב שבירך את טראמפ בהשבעה: "כל הכוורת שלו בעד ישראל"

הרב ד"ר ארי ברמן – נשיא ישיבה יוניברסיטי וראש הישיבה. בן 54, נשוי לאניטה ואב לחמישה. עלה לישראל וגר בנווה־דניאל. "יש לנו שם בית ואנחנו מגיעים כשאנחנו יכולים. כרגע גרים בניו־יורק, בשליחות".

שלום הרב ארי, מה שלומך אחרי המעמד החגיגי?

"ברוך ה'. מצוין. חזרתי אמש מוושינגטון לניו־יורק ואני נרגש מההזדמנות והכבוד שנפלו בחלקי. אני מצפה להמשיך לעבוד כדי לקדש שם שמיים. זאת המשימה שלנו. תורה וקידוש ה'".

איך נבחרת לברך את הנשיא בהשבעה?

"אחד האנשים מהוועדה המארגנת התקשר אליי. ישיבה יוניברסיטי היא מוסד הדגל של האוניברסיטאות היהודיות. הקול שלנו חשוב במיוחד באמריקה ובעולם המאמינים כולו. הייתי פעיל מאוד, לפני ובמיוחד אחרי 7 באוקטובר, בשיח הלאומי של האוניברסיטאות, שהרבה ממנו עסק במאבק בטרור. אספתי יותר ממאה נשיאי אוניברסיטאות שחתמו שהם עומדים לצד ישראל ונגד חמאס. עסקתי רבות במציאת בעלי הברית והחברים שלנו".

אתה הישראלי הראשון שהגיע למעמד הזה. איך הרגשת?

"זה היה מרגש. היה לי הכבוד להוביל את ארצות הברית בתפילה. זאת הייתה הזדמנות לייצג את הקהילה שלנו באחריות, מול קהל רחב גם באמריקה וגם בעולם, ולהיות שליח לביטוי המחשבות והתפילות שלנו בימים האלה".

ראיתי את הנאום שלך וחשבתי על כך שבישראל, באירוע רשמי, לא יכול להיות נאום כל כך דתי, כל כך מאמין, שפונה אל הקב"ה.

"זאת נקודה חשובה. יהודים ברחבי העולם, וישראלים בפרט, צריכים לדעת שיש לנו הרבה מאוד חברים ברחבי העולם ובאמריקה, והם מכבדים יהודים שמאמצים את המורשת שלהם".

כלומר, אנחנו לא צריכים לברוח מהיהדות כדי להתחבב על לא יהודים.

"נכון. האמת היא הפוכה. הרב יונתן זקס אמר פעם שמי שאינם יהודים מכבדים יהודים שמכבדים יהדות. זה מאוד נכון. אנשים כאן מכבדים יהודים ואוהבים את ישראל, וזה לא מדובר מספיק. חשוב שאת ואחרים תכתבו על כך. יש אנטישמיות באמריקה ויש גם אנטי־ישראלים ואנטי־ציונים, ואנחנו צריכים להיאבק בהם. אבל יש לנו גם הרבה חברים שאוהבים את ישראל ורוצים את היהודים עומדים זקוף ואומרים את האמת, ולא מתעלמים ממנה".

הנאום שלך נמשך כמעט שלוש דקות, זמן מכובד. אבל אם היית יכול להוסיף עוד משהו, מה היית אומר?

"שאלה טובה. אני חושב שהצלחתי להכניס הרבה, ובכל זאת אמרתי שאמריקה והאמריקנים מחפשים משמעות. אם הייתה לי אפשרות, הייתי מרחיב בנקודה הזאת, בביקוש למשמעות. אנחנו רואים את זה בכל העולם ובמדינה הזאת בפרט. אני עומד בראש אוניברסיטה יהודית. מספר הסטודנטים שרוצים להגיע אלינו גדול הרבה יותר מיכולת הקליטה שלנו. יש לנו סטודנטים יהודים לתואר ראשון, שחלקם פוגשים אצלנו לראשונה את היהדות ומאוד מתחברים אליה. בתארים מתקדמים יש לנו גם סטודנטים לא יהודים. גם בתארים המתקדמים אנחנו מלמדים את ערכי הליבה שלנו, את ערכי התורה. אנחנו מאמינים שהכול נובע מהתורה, ועדיין הסטודנטים האלה רוצים להגיע. גדלנו ביותר מ־100 אחוזים בשש השנים האחרונות. כל זה כי אנשים מחפשים ערכים ומשמעות, וזה נכון בכל רחבי המדינה עם עוד אוניברסיטאות מכוונות אמונה".

מה צפוי להיות עכשיו באמריקה לאחר בחירת טראמפ?

"יהיו שינויים רבים. אחד מהם בקמפוסים. טראמפ יגרום לאוניברסיטאות לתת דין וחשבון ולקבל אחריות על מה שמתרחש בהן. דברים ישתנו. קמפוסים לא יוכלו להרשות אנטישמיות, איומים על הסטודנטים היהודים או הפרת זכויות אזרח. כבר השבוע הכריזו בהרווארד על שינויים. הם קיבלו את ההגדרות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה, IHRA, לאנטישמיות שכוללת אנטי־ציונות. וזה דבר גדול, כי היו מקומות שאמרו 'אנחנו לא אנטישמים, אנחנו אנטי־ציונים'. מנגד, אצלנו הציונות היא חלק מהזהות. אז אפילו הרווארד התחייבו להשתמש בהגדרה הזאת, שמשמעותה שציונות תהיה מוגנת. והכול בגלל הממשל החדש".

טראמפ עוד לא עשה כלום בעניין.

"הוא אמר שהוא יעשה, וזה כל מה שהיה צריך".

בישראל עקבנו בדאגה אחרי מה שקורה אצלכם בקמפוסים, אבל מתישהו הפסקנו לדבר על זה. לא היה שינוי במצב? הוא לא השתפר מעצמו?

"השינוי היה רק בעיתונות. התקשורת עברה לסיפור אחר אבל האירועים המשיכו. היו פחות הפגנות אבל סטודנטים יהודים עדיין מאוימים. בדיוק ראינו סרטון מאוניברסיטת קולומביה של סטודנטים פרו־פלסטינים שפרצו לכיתה והפריעו לה".

תשמע, אם זהות הנשיא האמריקני קובעת אם היהודים מוגנים או לא, אנחנו קצת בבעיה, לא?

"חשוב לזכור שזה רק צד אחד של הסיפור. יש גם תמיכה. יש אנשים עם יושרה שעומדים לימין ישראל. בשנה שעברה הבאתי נשיאי אוניברסיטאות למצעד החיים באושוויץ, לראשונה. כשדיברתי בהשבעה, דיברתי בבהירות מתוך הזהות שלי על מה שנכון בעיניי. אני נדהם מהתמיכה והתודות שאני מקבל. אז יש בעיות, אבל בו זמנית יש הרבה מאוד תמיכה".

בוא נדבר רגע על טראמפ וישראל. כשהוא נבחר היו פה חגיגות. אבל העסקה לשחרור החטופים שהוא כפה על נתניהו קשה מאוד, והתחושה היא שכבר לא בטוחים לאן זה הולך.

"ברור שיש כאן הזדמנות. המנהיגות בוושינגטון תומכת בישראל, וזה לא רק הנשיא אלא כל הכוורת שלו. כולם הדגישו את החשיבות שיש בכך שישראל תחיה בביטחון, והם מתכוונים לזה. ישראל היא שותפה חזקה של ארצות הברית ובעזרת ה' נעבוד בארבע השנים הקרובות לקדם את זה ולראות איך זה יכול להועיל לאינטרס של מדינת ישראל ושל ארצות הברית. הערכים המשותפים שלנו מביאים אותנו לפעול למען אותה המשימה. בנאום שלי דיברתי על הערכים של אמריקה, שמגיעים מהתנ"ך. ציטטתי את ירמיהו, שדיבר על ירושלים. האמריקנים רואים את זה וחיים את זה, את ערכי החיים, החופש, האמונה והמוסר. הכול מגיע מהתנ"ך".

המלחמה בישראל היא לא עובדה יבשה בשבילך. אתה חי אותה.

"כן. שלושה מבנינו בוגרי ישיבות הסדר וצבא. הבת שלי שירתה שנתיים בשירות לאומי. אחד מהבנים הוא חייל מילואים בגבעתי. הוא נקרא לשרת בעקבות טבח 7 באוקטובר ולחם עד עכשיו במשך 250 ימים. הגיבורים האמיתיים הם החיילים. הם בחזית. אנחנו פיקוד העורף. אנחנו משתדלים לעשות מה שאנחנו יכולים, אבל הם הלוחמים".

אתה עושה המון למען היהודים ולמען ישראל, אבל במישור הכי אישי, שלושה מילדיך גרים בישראל. לא פשוט להיות רחוק מהם ומההתרחשויות בארץ. "ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב".

"נכון. החלק הקשה ביותר של קבלת השליחות לעמוד בראש ישיבה יוניברסיטי היה לדעת שאהיה רחוק מישראל ומהמשפחה שלי ושלא אוכל לראות אותה באופן יומיומי. אשתי ואני הרגשנו שזה מה שה' רוצה מאיתנו כרגע. אנחנו עושים את זה כדי לעזור לעם ישראל ולמדינת ישראל. להשתדל לקדש שם שמיים, לתמוך במדינה בפומבי, לחנך דורות של תלמידים ותלמידות שעומדים בגאווה למען מדינת ישראל ותורת ישראל, והם עובדי ה' רציניים וציונים רציניים, ואנחנו גם מעודדים אותם בפועל לעלות לארץ. אנחנו ממשיכים לגדל ולחזק את זה, אנחנו חושבים שזה מה שהשם רוצה שנעשה עכשיו".

יהדות ארצות הברית מתמודדת עם אחד המשברים הגדולים בתולדותיה. השפל הזה מוכיח שגורל היהודים וגורלה של מדינת ישראל כרוכים זה בזה יותר מששיערנו.