ח"כ יצחק קרויזר, חבר הוועדה לבחירת שופטים, יסיים ביום שני הקרוב את כהונתו בכנסת, בעקבות התפטרותו הזמנית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מהממשלה, וכתוצאה מכך יחדל לכהן כחבר הוועדה לבחירת שופטים.
מטרת המהלך היא להחזיר את האיזון בין גודלן של סיעות הציונות הדתית ועוצמה יהודית. האיזון הופר לאחר שבעקבות התפטרות השר עמיחי אליהו נאלץ ח"כ צבי סוכות, שנכנס לכנסת בעקבות החוק הנורבגי, לעזוב אותה. בכדי להשיב את האיזון, ולמנוע מצב שבו סיעת "עוצמה יהודית" מיוצגת בכנסת ייצוג יתר, התפטר שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מהממשלה ויחזור לכנסת. סמוטריץ' צפוי לשוב לממשלה אך לא להתפטר מהכנסת וח"כ קרויזר יאבד בעקבות כך ביום שני הקרוב הן את מקומו בכנסת והן את מקומו בוועדה לבחירת שופטים.
לאחר שמקומו של ח"כ קרויזר בוועדה יתפנה, תידרש הכנסת לבחור חבר נוסף מקרב חברי הכנסת לוועדה, ובקואליציה חוששים שפיצול פנימי בתוכה יביא למצב שבו ייבחר לוועדה ח"כ נוסף מהאופוזיציה. אם הדבר אכן יקרה, עלולות להיות לו השלכות קשות מאוד על יכולתה של הקואליציה להתמודד עם סוגיית בחירת השופטים לבית המשפט העליון.
כזכור, על פי המצב החוקי כיום, מאז התיקון המכונה "חוק סער", לא ניתן לבחור שופטים לבית המשפט העליון בלי תמיכה של שבעה מחברי הוועדה. משמעות מצב זה היא שלא ניתן לבחור שופטים לעליון בלי הסכמה של לפחות אחד משלושת שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה. ומנגד, כאשר אחד משני חברי הכנסת החברים בוועדה הוא מהקואליציה, וזו מיוצגת בוועדה על ידי שני שרים וח"כ, לא ניתן לבחור שופט לעליון בלי הסכמה של לפחות אחד משלושתם.
לנוכח יחסי הכוחות בוועדה והמצב החוקי, קבעו שופטי בג"ץ בעתירות לבחירת נשיא לבית המשפט העליון כי אין טעם לכפות על שר המשפטים העלאה להצבעה של בחירת שופטים לבית המשפט העליון, זאת משום שממילא לא ניתן יהיה למנות שופטים ללא הסכמה רחבה. אולם, אם ייבחר לוועדה חבר אופוזיציה נוסף יגדל גוש שופטים-לשכת עורכי הדין-אופוזיציה לשבעה חברים, וממילא יוכל בג"ץ לכפות על השר לוין עריכת הצבעה גם על בחירת שופטים לבית המשפט העליון. מנגד, תיקון החוק על פי מתווה לוין-סער צפוי להיכנס לתוקף רק בכנסת הבאה וממילא לא יהיה רלוונטי.
בכדי שהקואליציה תצליח למנות חבר מטעמה במקום ח"כ קרויזר, היא חייבת להתאחד מסביב למועמד מוסכם, וכעת מבקשים לדאוג שם שאיש מחברי הכנסת של הקואליציה לא ינסה להתמודד אל מול המועמד שיוצג. אלא שהמשימה עלולה להיות מורכבת כפי שהתברר בסיבוב הראשון של הבחירה, כאשר חברת הכנסת טלי גוטליב סירבה להתיישר לפי הנחיות הנהלת הקואליציה.
נציין כי בישיבה מחר, בה צפוי להיבחר השופט יצחק עמית לנשיא ביהמ"ש העליון, יוכל עוד להשתתף ח"כ קרויזר, שכהונתו בכנסת ובוועדה תסתיים רק ביום שני. הישיבה תכונס לאחר שמנהל בתי המשפט השופט צחי עוזיאל, המשמש מתוקף תפקידו גם כמזכיר הוועדה לבחירת שופטים, שיגר לחבריה זימון לישיבה בה ייבחרו נשיא ומשנה לנשיא לבית המשפט העליון. מדובר במהלך חריג, מאחר שבדרך כלל זימונים לישיבות הוועדה לבחירת שופטים יוצאות מלשכת שר המשפטים המשמש על פי חוק כיו"ר הוועדה. בהתאם, הישיבה תיערך בלשכת מנהל בתי המשפט ולא בלשכת שר המשפטים כנהוג, והשר יריב לוין אף איננו מתכוון להשתתף בה.
"נכבדיי, חברי הוועדה לבחירת שופטים, נבקש להודיעכם כי הוועדה לבחירת שופטים, תתכנס ביום ראשון 26 בינואר 2025, כ"ו בטבת התשפ"ה בשעה 14:30 לבחירת נשיא ומשנה לנשיא בית המשפט העליון. הוועדה תתכנס בלשכת מנהל בתי המשפט, מזכיר הוועדה לבחירת שופטים, בירושלים. באם למי מחברי הוועדה ישנו אילוץ באשר לשעת כינוס הוועדה, אנא עדכנו בחוזר בהקדם", נכתב בזימון שנשלח ממזכירות הוועדה.
הזימון נשלח לאחר שביום שישי בבוקר ניתנה החלטת שופטי בג"ץ הדוחה את בקשת שר המשפטים לקבל ארכה נוספת לצורך בירור הטענות נגד המועמד המוביל לכהונת הנשיא, השופט יצחק עמית.
"כפי שהובהר בהחלטתנו הקודמת, הגורם המוסמך לדון בהסתייגויות ביחס למועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון הוא הוועדה לבחירת שופטים", ציינו השופטים והבהירו, "בהתאם לכך, אם הוועדה תסבור שדרוש לה פרק-זמן נוסף למיצוי הדיון בטענות שתועלנה בפניה בעניינו של מועמד זה או אחר, חזקה עליה שתקבל החלטה בנושא במהלך ישיבתה ביום 26.1.2025 – ואין אנו מביעים דעה בעניין זה לכאן או לכאן".
"נמצא אפוא כי על השר להביא את בקשתו לפני הוועדה, ולא לפנינו. עם כינוס ישיבת הוועדה ביום 26.1.2025, בית משפט זה יסיים את מלאכתו", הדגישו השופטים.
לנוכח ההחלטה החליט שר המשפטים להחרים את ישיבת הוועדה בה ייבחר השופט עמית לנשיא, והוא אף מתכוון שלא לשתף פעולה עם השופט עמית לאחר שזה ייבחר לנשיא העליון.
