חוק הגיוס קיבל בשבוע שעבר תאריך יעד חדש: ראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין לקשור את החוק ואת אישור תקציב המדינה לסיומה של הפסקת האש שבין ישראל לארגון הטרור חמאס. לדברי שרים בליכוד, "נתניהו רוצה לאשר את חוק הגיוס ותקציב המדינה לשנת 2025 בתום 42 הימים של הפסקת האש. הוא יצטרך לאשר את חוק הגיוס והתקציב ממש באותו השבוע, כדי לרצות את החרדים מצד אחד ואת שר האוצר סמוטריץ' מצד שני, ולא להגיע לסיומה של הפסקת האש במצב פוליטי שברירי". זאת על רקע איומי סמוטריץ' שיפרק את הממשלה אם לא תחודש הלחימה.
אבל תוכניותיו של ראש הממשלה עלולות להיתקל בקשיים, משום שיו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין מבטיח לעשות מאמצים לקדם את החוק, אך טוען שהדבר יהיה מסובך. במילים אחרות: אדלשטיין לא מתכוון לפסוח על שלבים בניסוח החוק כדי לא להיתקל בקשיים משפטיים בהמשך.
השבוע תקיים וועדת חוץ וביטחון שני דיונים בחוק, וחברי הכנסת יתחילו לנסח את סעיפיו. ראש אכ"א אלוף דדו בר־כליפא התארח בדיון הוועדה בשבוע שעבר, ונשא דברים נוקבים. "ביום הראשון למלחמה קברתי 98 אנשים. במלחמה כולה קברתי 155 אנשים", אמר על האבדות שספגה אוגדה 36 תחת פיקודו במהלך חרבות ברזל. "אנחנו צריכים בין 6,000 ל־7,000 לוחמים. אני צריך סדר גודל של 10,000 לוחמים כי צריך גם תומכי לחימה קדמיים. המהות היא הצורך המבצעי הברור".

כליפא התייחס גם לסוגיית הסנקציות השנויה במחלוקת בין חברי הכנסת החרדים לאדלשטיין: "נצטרך סנקציות יעילות הרבה יותר, שפוגשות את הפרט".
במקביל לקרב הפנים־קואליציוני ניטש גם קרב משפטי על החוק. בחוות דעת של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה נטען שהליך החקיקה, שנשען על הצעת חוק קיימת מימי ממשלת בנט־לפיד, הוא בעייתי. אף על פי כן, הייעוץ המשפטי של ועדת החוץ והביטחון מאפשר לאדלשטיין לקדם את החוק אף שאינו "חוק חדש", ואדלשטיין גם הבהיר שלא יהיה חוק חדש.
המשנה ליועמ"שית עו"ד גיל לימון תקף השבוע בוועדה את עקרונות הצעת החוק: "העקרונות ששר הביטחון הציג בוועדה מבקשים להעניק פטור מחובת הגיוס לרוב תלמידי הישיבות ולהעניק לפרט החרדי זכויות יתר שלא ניתנות לציבור הכללי.
"המתווה של שר הביטחון לא נותן מענה לחובת השוויון וצורכי הצבא. המציאות הביטחונית וערך השוויון מחייבים שהחוק לא יישאר רק בגדר הצהרת כוונות או שחזור בהתאמות מסוימות של מתווי חקיקה שנכשלו בעבר או נפסלו בבג"ץ.
"העקרונות לא מציגים ערובות לכך שיהיה שינוי בשטח. על אף בקשות חוזרות ונשנות, שר הביטחון סירב להציג בפנינו נוסח של הצעת חוק".