עיריית לוד הגישה בשבוע שעבר עתירה לבג"ץ נגד המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, בדרישה לנקוט צעדים שיאפשרו לה לגייס עוד שוטרים ולהגביר את מערך האבטחה בעיר. מכיוון שרוב תקני השוטרים בעיר לא מאוישים, ביקשה העירייה להעביר לה את עלות שכרם, ובאמצעותו לרכוש שירותים אזרחיים מקבילים.
העתירה הוגשה על רקע מחסור ניכר בשוטרים בכל רחבי הארץ. בתחנת המשטרה בלוד פועל רק שליש מכוח האדם שרשום בתקן. לפיכך, מדגישים ראשי העיר, נוצר אבסורד שבמסגרתו בעיר מעורבת ונפיצה מבחינה ביטחונית מסיירת בלילות רק ניידת משטרה אחת.
בין השאר, העירייה דורשת בעתירתה להעניק תמריץ למגויסים, בדומה למדיניות הננקטת בערים מעורבות ובעיר העתיקה בירושלים, כדי לעודד את גיוסם של שוטרים חדשים. עד להשלמת התקנים הללו, כאמור, מבקשת העיירה להעביר אליה את עלות שכרם, כדי שתוכל לפנות לגורמי אבטחה אזרחיים, לשכור סיירים ולהתקין מצלמות שיסייעו להגביר את תחושת הביטחון בעיר. עלות שכר שנתית ממוצעת של שוטר עומדת על כ־300 אלף שקלים, ומכיוון שלפי ההערכות חסרים בתחנת המשטרה המקומית כשמונים שוטרים – מדובר בסכום כולל של כ־24 מיליון שקלים. כדי להקצות את הסכום הזה לעירייה לא צריך לפרוץ את מסגרת התקציב, שכן מדובר בתקנים קיימים ומתוקצבים מראש. פתרונות אחרים שהציעה העירייה כוללים גיוס חיילי מילואים להשלמת תקני השוטרים החסרים וגיוס כוחות שיטור אזרחיים.
צילום: יהונתן שאול
במאי 2021 חוותה לוד מהומות שכללו עימותים אלימים בין תושבים ערבים ליהודים, בעיצומו של מבצע שומר החומות. בעיר הוכרז אירוע חירום אזרחי, שכלל גם עוצר לילי. אומנם מאז סבורים קברניטי העיר כי המתח הלאומני שכך, אולם בדומה לשאר אזורי הארץ זינקה דווקא מגמת הפשיעה בחברה הערבית – שמטבע הדברים גבוהה יותר בערים המעורבות. בלוד וברמלה, למשל, נרצחו בשלוש השנים האחרונות שמונים בני אדם, המהווים כ־15 אחוזים מכלל הנרצחים הערבים בישראל באותה תקופה.
אלא שהיעדר כוח שיטור מיומן בעיר מעמיד את התושבים, לדברי העירייה, בסכנה של ממש. בעיר שוררים "היעדר אכיפה של משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי, וכן אכיפה בלתי ראויה ובלתי סבירה באופן קיצוני", נכתב בעתירה, ונטען גם כי מצב זה מוביל ל"היעדר משילות של ממש בלוד, שבתחומה מתבצעות עבירות פליליות קשות מדי יום, לאור היום, ומדי לילה". לטענת העותרים, הפשיעה שוררת בעיר "מול עיניהם הפקוחות של גורמי משטרה", שכן על אף שלעיתים מגיעים גורמי האכיפה לזירות הפשע, הם נאלצים לעמוד מנגד מבלי יכולת למנוע את ביצוע הפשעים.
ההזנחה באכיפת החוק הפכה את לוד, לדברי העותרים, ל"חצר אחורית" של השפלה וגוש דן, באופן מפלה ואסור, עקב כך זו משמשת כיום כ"זירת התגוששות מרכזית של ארגוני הפשיעה". העבירות הפליליות שמתבצעות בעיר כוללות, לפי כתב העתירה, מעשי רצח, פיצוצים במכוניות, ירי בנשק חי, שיגור זיקוקים וירי נפצים, מעשי אלימות ועוד. "זו מציאות חייהם של תושבי לוד", נכתב בעתירה, "הכול נעשה בריש גלי… אין דין ואין דיין, איש הישר בעיניו יעשה". העירייה הוסיפה לעתירה גם הקלטות, תמונות וסרטונים להוכחת טענותיה, וציינה עוד כי המשטרה לא נוקטת פעולות נגד משפחות וחמולות העוסקות בפשיעה, אף שכתובות מגוריהן ידועות לה.
