יום האתמול (א'), היום ה-60 של הפסקת האש בת ה-60 יום בלבנון, התאפיין באלימות, כאשר מאות לבנונים, להוטים לשוב לבתיהם לאחר חודשים, התעלמו מאזהרות צה"ל וצעדו חזרה לכפרים שעדיין בשליטה ישראלית לאורך הגבול.
לפחות 22 בני אדם, כולל חייל לבנוני אחד, נהרגו, ו-124 נוספים נפצעו מירי של כוחות צה"ל, כך דיווח משרד הבריאות של לבנון. דובר צה"ל טען כי ארגון חיזבאללה שלח "מסיתים" לדרום לבנון כדי ללבות את המתיחות. צה"ל אמר כי ירה יריות אזהרה לעבר חשודים שהתקרבו לכוחותיו.
חיזבאללה וממשלת לבנון גינו את אי נסיגת ישראל וקראו לקהילה הבינלאומית ללחוץ על גורמים ישראליים לעמוד בהסכם. כוח שמירת השלום של האו"ם בלבנון, יוניפי"ל, גם קרא לצה"ל "להימנע מירי לעבר אזרחים בתוך שטח לבנון". "אלימות נוספת מסכנת את המצב הביטחוני השברירי באזור ואת הסיכויים ליציבות", נמסר מהצהרת כוח שמירת השלום של האו"ם.
הארכת ההסכם עד פברואר
מאוחר יותר ביום ראשון, הבית הלבן הודיע כי ההסכם יוארך ויישאר בתוקף עד 18 בפברואר. ההצהרה הייתה קצרה, ולא היה ברור אם שאר הצדדים הסכימו להארכה. על פי ההסכם, חיזבאללה מחויב גם לפנות את לוחמיו מדרום לבנון, שם אמורים להיפרס צבא לבנון וכוחות שמירת השלום של האו"ם.
ביום שישי, ישראל אישרה כי לא תעמוד במועד ה-60 יום שנקבע לנסיגה מלאה של כוחותיה. היא נסוגה מהמגזר המערבי של דרום לבנון ומעמדות נוספות במרכז ובמזרח האזור.
מה היו תנאי הפסקת האש?
הפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה תווכה על ידי ארצות הברית וצרפת ונכנסה לתוקף ב-27 בנובמבר. ההסכם קבע כי צה"ל ייסוג מעמדותיו בדרום לבנון, וכי חיזבאללה יעתיק את לוחמיו צפונית לנהר הליטני, במהלך תקופה של 60 יום. המטרה הייתה ליצור אזור חיץ דה פקטו בין ישראל לחיזבאללה, שבו רק כוחות צבא לבנון, בתמיכת כוחות שמירת השלום של האו"ם, יפקחו על הביטחון.
כאשר הנשיא לשעבר ג'ו ביידן הודיע על ההסכם ב-26 בנובמבר, הוא ציין כי ישראל תיסוג מדרום לבנון בשלבים. עם זאת, נותרו שאלות פתוחות לגבי האופן והזמנים שבהם הנסיגות יתרחשו, והפרטים נוהלו, לפחות באופן חלקי, באמצעות ועדת פיקוח בהובלת ארצות הברית. הוועדה כוללת את צרפת, לבנון, ישראל ויוניפי"ל.
בימים האחרונים, גורמים ישראליים הצהירו כי הם יעכבו את הנסיגה המלאה, תוך האשמת לבנון וחיזבאללה באי עמידה במחויבויותיהם לפי ההסכם. בהצהרה ביום ראשון, המתאמת המיוחדת של האו"ם לענייני לבנון, ז'נין הניס-פלאסצ'ארט, וראש משימת יוניפי"ל, לוטננט גנרל ארולדו לאסרו, אמרו כי "לוחות הזמנים של ההסכם לא כובדו". "כפי שנראה באופן טרגי הבוקר, התנאים עדיין אינם מאפשרים חזרה בטוחה של אזרחים לכפריהם", נאמר בהצהרה המשותפת.
מה קרה במהלך 60 הימים האחרונים?
ההסכם היה שברירי כבר מההתחלה והחל לפני שגובש מנגנון פיקוח מלא. בנוסף, הוא לא הגדיר במפורש מה נחשב להפרה, וישראל המשיכה לבצע תקיפות ולהרוס מבנים בכפרים ברחבי דרום לבנון. לדברי גורמים לבנוניים ופרשנים, התנאים המעורפלים היו בתחילה יתרון שעזר להביא את שני הצדדים להסכם. עם זאת, ככל שחלפו השבועות, חוסר ההגדרות המדויקות גרם לבלבול בנוגע לשאלה האם ההסכם מופר באופן קבוע.
במהלך חמשת הימים הראשונים להפסקת האש, חיזבאללה ירה שתי פצצות מרגמה לעבר חוות שבעא, שטח שנוי במחלוקת בגבול בין סוריה ללבנון. מאז, חיזבאללה הצהיר כי יראה בישראל כוח כובש אם כוחותיה לא ייסוגו עד סוף 60 הימים.
ישראל טוענת כי לחיזבאללה עדיין יש לוחמים מדרום לנהר הליטני והאשימה את הארגון בניסיון להעביר נשק צפונית לקו זה. לפי ההסכם, הכוחות הלבנוניים וכוחות האו"ם אמורים להשמיד או להיפטר ממאגרי הנשק של חיזבאללה בדרום לבנון. עם זאת, כאשר ישראל פינתה כפרים לבנוניים ללא התנגדות מצד חיזבאללה, היא ניצלה את ההזדמנות להישאר בדרום לבנון ולחפש ולהשמיד כמה שיותר כלי נשק ותשתיות, כך אמרו פרשנים צבאיים ישראליים.
כ-40 ימים לאחר כניסת ההסכם לתוקף, סקירה של הוושינגטון פוסט על צילומי לוויין, מקורות נתונים וראיונות עם גורמים לבנוניים ומערביים חשפה כי ישראל התקדמה לעשרות אזורים חדשים, ביצעה תקיפות כמעט יומיומיות וגרמה נזק או השמידה יותר מ-800 מבנים ברצועת קרקע סמוכה לגבול. קצב ההרס במהלך 40 הימים הראשונים להפסקת האש היה גבוה יותר מזה שנרשם בשנה של לחימה חוצת גבולות לפני פרוץ המלחמה הכוללת בספטמבר.
צה"ל פרסם עדכונים שוטפים על פעילותו בדרום לבנון, ותיאר את התנועות כ"פעולות הגנה" בהתאם ל"הבנות הפסקת האש בין ישראל ללבנון". בעוד שצה"ל טוען כי פעולותיו הצבאיות תואמות את ההסכם ואף אוכפות אותו, ממשלת לבנון וחיזבאללה רואים בכל פעילות זו – כולל מאות תקיפות אוויריות ופיצוצים מבוקרים של מבנים – כהפרה של ההסכם.
מה צפוי לקרות כעת?
גורמים ישראליים הזהירו כי הם מוכנים להילחם אם חיזבאללה לא יעמוד בתנאי ההסכם.
"הסבלנות שלנו עשויה להיגמר לפני או אחרי 60 הימים", אמר החודש מנהיג חיזבאללה החדש, נעים קאסם, בנאום. "כשנחליט לעשות משהו, תראו זאת באופן ישיר", הוסיף.
ביום ראשון, חיזבאללה שיבח את תושבי לבנון שניסו לשוב לכפריהם. "אנו מדגישים שהקהילה הבינלאומית, במיוחד המדינות שנותנות חסות להסכם, חייבות לשאת באחריות לנוכח ההפרות ופשעי האויב הישראלי ולכפות עליו לסגת לחלוטין מאדמותינו", נמסר בהצהרת הארגון. עם זאת, הארגון לא ציין האם הוא מתכנן לתקוף את כוחות צה"ל.
במקביל, הצבא הלבנוני הודיע כי הוא ממשיך ללוות לבנונים לכפריהם סמוך לגבול ולעמוד לצדם "מול האויב הישראלי". עוד ציין הצבא כי הוא פועל כך "על בסיס חובתו הלאומית" ו"לאור התעקשות האויב על פגיעה בחיילים ובתושבים… וסירובו הבוטה לעמוד בהסכם הפסקת האש ולסגת משטח לבנון".
