ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה היום (ב') דיון נוסף בהצעת החוק של ח"כ לימור סון הר-מלך המבקשת להטיל מגבלות על קיומו ופעילותו של תא סטודנטים באקדמיה התומך בטרור או במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. בחקיקה מופיע סעיף הנוגע להרחקת סטודנטים שתמכו בטרור, לפי מדרג ענישה.
עמדת שב"כ הוצגה בוועדת החינוך, כאשר נציגי השירות טענו שלא מוכרת להם תופעה של סטודנטים אשר מעצם לימודיהם באקדמיה מעורבים בטרור. "יש מקרים בודדים בשנה של מעצר סטודנטים ערבים על רקע מעורבות בהסתה ובטרור, אך לפעילותם אין קשר ללימודיהם. לא מוכרת לנו זיקה בולטת בין מוסד לימודים לבין הסתה בשטח. מקרים פרטניים מטופלים מול המשטרה לאחר קבלת אישור מהפרקליטות. על פני הדברים, אין צורך ביטחוני מובהק שניתן להצביע עליו בהוראת החוק. היה והכנסת תחליט לחוקק את החוק, השב"כ לא רואה מניעה בכך".
כאשר בוועדה ניסו להבין את היקף התופעה, חוקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אסף וינינגר, הציג את הנתונים הבאים: "בשנת 2024 (ינואר-נובמבר) הוגשו 382 בקשות חקירה נגד חשודים בעבירות הסתה לטרור, היו 98 הרשעות של חשודים והוגשו 68 כתבי אישום. אציין כי זה בקרב האוכלוסייה הכללית ולא רק בקרב סטודנטים". העוזר המשפטי של יועמ"ש המשרד לביטחון לאומי, עו"ד יאיר מתוק, הוסיף: "נמסר לי מהמשטרה כי נכון להיום, אין פילוח לסטודנטים בעבירות וגם לא למיקום ביצוע העבירה, לפי הקמפוס". מיכל פרי מהמל"ג נקבה במספר של 35 פניות ציבור שהגיעו אליהם בנוגע להסתה מצד סטודנטים בשנת 2024.
יוזמת הצעת החוק, ח"כ לימור סון הר מלך, אמרה כי "חופש הביטוי הוא אבן יסוד של מדינה דמוקרטית. האקדמיה מושתתת על זה, אך כאשר הגבולות של חופש הביטוי וחופש ההסתה מיטשטשים אנו מגיעים למקומות מסוכנים. בחסות חופש הביטוי מתאפשרת פעילות הסתה של תאי סטודנטים בקמפוסים".
היועצת המשפטית של הוועדה, תמי סלע, הסבירה בפתח הדיון כי ברוב התקנונים של המוסדות להשכלה גבוהה לא מוסדרת כיום פעילות התאים, אולם "עצם ההתערבות בחיוב המוסדות היא דבר חריג. עד היום הייתה גישה שנותנת להם שיקול דעת ולא מחייבת אותם". סלע הוסיפה כי הנוסח בו דנים הוסכם יו"ר הוועדה ולאחר שיח, "אבל יש עוד איזונים שייתכן מאוד שצריך להכניס".
נציגי האוניברסיטאות טענו כי הם מטפלים בהתנהלות חריגה. נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ, ציין כי "כשיש חקירה פלילית נגד סטודנט, משעים אותו עד לבירור". נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, הוסיף כי "התלונות נחקרות אצלנו לעומק ועובדה שהורחקו בטכניון 5 סטודנטים לצמיתות". לדבריו, "התקנון שלנו לא צריך סעיפי הסתה. יש לנו סעיפי סל של התנהגות בלתי הולמת".
נציגת הייעוץ המשפטי של ועד ראשי האוניברסיטאות, ענת לזר טענה כי שזה כלל לא תפקידו של מוסד אקדמי לעסוק בהעמדה לדין: "אנחנו כמוסד יכולים לומר שזה לא ראוי ולהעמיד סטודנט לדין משמעתי. להוכיח מבחינה עובדתית שמדובר בהסתה לטרור זאת שאלה משפטית שממילא רק הדרג המשפטי הבכיר יכול לדון בה, כי העמדה לדין על הסתה בטרור דרושה אישור היועמ"שית לממשלה. משמעות החקיקה היא להטיל על המוסדות סוגיה משפטית".
ח"כ גלעד קריב התנגד לחקיקה המוצעת ואמר כי "הסעיף הקיים היום מספק ממילא. עבירות כאלה צריכות להיות בטיפול המשטרה".
ח"כ אביחי בוארון אמר מנגד כי "עינינו רואות שהקמפוסים מלאים בתופעות של גזענות, הסתה ותמיכה בטרור והאוניברסיטאות לא מתמודדות עם זה. לכן נקבע פה נורמה שתחייב את המוסדות לנקוט יד קשה נגד התופעות הללו". נשיא ועד ראשי האוניברסיטאות פרופ' דניאל חיימוביץ ענה כי "זאת לא המציאות". נציג תנועת אם תרצו, מתן אשר, הפנה אצבע מאשימה לראשי המוסדות האקדמיים: "אופן הטיפול שלכם בעבירות הסתה מביך".
