מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה ביצע בימים האחרונים סקר באמצעות לפ"מ לבחינת העמדות בקרב ציבור ערביי ישראל, זאת, ברקע מבצע האכיפה הלאומי המכונה "מבצעי ערים" – בו פותח מודל ייחודי של שילוב זרועות הדוק בין משרדי הממשלה למערכת אכיפת החוק, שהובל ע"י משטרת ישראל והמטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה.
לפי הסקר, ניכרת הסכמה מלאה עם כך שבעיית הפשיעה והאלימות בחברה הערבית חמורה – 95% סבורים שהיא חמורה, ומתוכם 86% אף מגדירים אותה כ"חמורה מאוד". ממצאי הסקר מצביעים על כך כי 81% מקרב האוכלוסייה בחברה הערבית מצפים כי המדינה, כגורם האחראי לטיפול בבעיית הפשע והאלימות, תשקיע מאמץ ומשאבים. זאת ועוד – קרוב לכלל הציבור הערבי (89%) סבור שהמדינה צריכה להגביר את המאמץ ולהשתמש בכלים משמעותיים יותר בטיפול בבעיה.
עם זאת, הציבור הערבי מטיל גם חלק מהאחריות לחברה הערבית עצמה, כאשר מרביתם (82%) סבורים שהאחריות מוטלת גם על החברה הערבית עצמה.
בשבוע שעבר, הגישה עיריית לוד בג"ץ נגד המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל, על רקע המחסור הניכר של שוטרים בכל רחבי הארץ. על פי הנתונים, בתחנת המשטרה בלוד פועל רק שליש מכוח האדם שרשום בתקן. לפיכך, מדגישים בעתירה, נוצר אבסורד שבמסגרתו בעיר מעורבת ונפיצה מבחינה ביטחונית מסיירת בלילות רק ניידת משטרה אחת.
היעדר כוח שיטור מיומן בעיר מעמיד את התושבים, לדברי העירייה, בסכנה של ממש. בעיר שוררים "היעדר אכיפה של משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי, וכן אכיפה בלתי ראויה ובלתי סבירה באופן קיצוני", נכתב בעתירה, ונטען גם כי מצב זה מוביל ל"היעדר משילות של ממש בלוד, שבתחומה מתבצעות עבירות פליליות קשות מדי יום, לאור היום, ומדי לילה". לטענת העותרים, הפשיעה שוררת בעיר "מול עיניהם הפקוחות של גורמי משטרה", שכן על אף שלעיתים מגיעים גורמי האכיפה לזירות הפשע, הם נאלצים לעמוד מנגד מבלי יכולת למנוע את ביצוע הפשעים.
