אם עד היום היה אפשר אולי לפטור בזלזול את הישראלים שעמדו בקשר עם גורמים איראניים וביצעו בהנחייתם פעולות כמו ריסוס כתובות ותליית כרוזים, השבוע התבררה יכולתם של משמרות המהפכה להפיל ברשתם גם חיילים המשרתים בתפקידים רגישים. כפי שפורסם השבוע, בפעילות משותפת של שב"כ ויאחב"ל (היחידה הארצית לחקירת פשיעה חמורה ובינלאומית) נעצרו לאחרונה יורי אליאספוב וגאורגי אנדרייב, שני חיילי מילואים בני 21 מהקריות המשרתים במסגרת כיפת ברזל.
"כבר בשיחות ההיכרות הראשונות יורי סיפר למפעילים מיוזמתו שהוא חייל, אף שהוא הבין וידע שמדובר בגורם עוין", אומרת רפ"ק שרית פרץ, ראש צוות חקירה במפלג הביטחוני ביאחב"ל ביחידת להב 433. ההתנהלות הזו תואמת מאפיין כללי של הישראלים שהופעלו על ידי איראן: צורך עז למצוא חן ולרצות את מפעיליהם. לשם כך, פעמים רבות הם מספקים להם מידע מעבר לזה שהתבקשו להביא. גם הפעם, בניסיון להוכיח את חשיבותו ואמינותו, סיפר יורי שהוא משרת בכיפת ברזל. בשלב מסוים אף שלח למפעיליו ביוזמתו סרטון שתיעד מרכיבים בכיפת ברזל, ושהכיל מידע ברמת הסיווג הגבוהה ביותר.
"יורי היה מאוד פעיל ומנסה לרצות, וגם מאוד ורבלי ומתוחכם", מתארת רפ"ק פרץ. "הוא הפעיל מחשבה ויוזמה כדי לייצר עוד תוכן שעשוי לעניין אותם. מבלי שהתבקש הוא סיפר שיש לו יכולת להשיג נשק והציע למכור אותו למפעילים. הוא גם זייף פקודות מבצע צה"ליות והתכתבות בין בכירים, ולשם כך הוריד מהאינטרנט כל מיני סמלים צבאיים כדי לייחס למסמכים אותנטיות. גם בשאר המשימות הוא היה מתוכנן ועבד בצורה מדוקדקת, הרבה יותר מאחרים שפגשנו. את התשובות שהוא נתן למפעילים שלו על עניינים צבאיים הוא לא שלף מהמותן, אלא הלך ושאל חברים איך הדברים עובדים".לדברי פרץ, המניע הכספי היה היחיד לפעילותו הנלהבת של יורי. "הוא לא מישהו ששונא את מדינת ישראל, נכווה ממנה או רוצה לפגוע בה, והוא גם לא הרגיש 'אאוטסיידר'. בחקירות שלו הוא אמר שהוא אוהב את המדינה ואת שירות המילואים, ולא התכוון לפגוע בה".
האם הוא הבין את חומרת המעשים?
"בחקירה הוא סיפר שכששלח את הסרטון הוא פחד מאוד, כך שהוא הבין את המשמעות. הוא צירף למשימות גם את חבר הילדות שלו, גיאורגי אלספייב. סיפר לו שהמפעיל שלו 'בן דוד', והוא מרסס בעבורו כתובות גרפיטי תמורת כסף. גיאורגי הצטרף לגרפיטי והתחיל ליצור קשר עצמאי מול אותו מפעיל. בשלב מוקדם מאוד גיאורגי ראה כתבות על תיקי ריגול אחרים שנחשפו. שניהם שלחו זה לזה כתבות ודיברו על הנושא. בשלב מסוים גיאורגי אמר ליורי שהוא לא רוצה להמשיך ויצא מהסיפור, אבל יורי המשיך. לא מעט חברים שלהם ידעו על הקשר הזה עם המפעיל ואפילו אמרו ליורי שהוא מרגל איראני, אבל אף אחד מהם לא טרח לדווח. כל החברים הללו נחקרו באזהרה ויש להם היום תיקים פליליים". בלי צעקות
רס"ר יהודה אייזנטל מהמפלג הביטחוני ביאחב"ל, חוקר במסגרת תפקידו את הישראלים שהתפתו לרגל למען איראן. "גדלנו על סיפורי גבורה של ריגול מהצד שלנו, כמו אלי כהן, ופתאום אתה מבין שיש גם צד שני, שגם האויבים מפעילים בתוכנו אנשים שעובדים בשבילם", הוא אומר. "לחקור אדם שחשוד בריגול זה מתיש, זה לשחק שחמט. אחרי יום כזה של חקירה, שיכול להימשך גם עשר שעות, אני נכנס לאוטו ונוסע בשקט כדי לנקות את הראש ולהתאפס עד לחקירה ביום הבא".
אדם שנתפס בחשד לריגול עובר תחילה חקירה של שב"כ, שמטרתה לקבל את המידע הנחוץ מבחינה מבצעית כדי לסכל את פעילות הריגול האיראנית. "כאן בא לידי ביטוי שיתוף הפעולה בין השב"כ ליאחב"ל, האחראית למישור הפלילי ולהעמדה לדין על סמך ראיות", מסביר אייזנטל. "החוקרים מבצעים את החקירה במתקני שב"כ כשהם מגובים בראיות, ובמהלכה מטיחים בפני הנחקרים את העובדות שברשותם – סרטונים, תכתובות טלפוניות ועוד. בהתחלה זה קשה להם והם מנסים 'להפיל' את הראיות בתירוצים שזה לא כמו שזה שנראה, או שהם לא הבינו שמדובר במפעיל מאיראן. אבל ככל שהחקירה נמשכת הם מבינים שיש הוכחות שהם ידעו בדיוק עם מי הם מדברים ומה הם עושים, ואז התירוצים עוברים לשלב של 'לא רציתי לפגוע במדינה', או 'לא ידעתי שזה פוגע במדינה'.
"ההפעלה האיראנית מתרחשת בשיטה של התעצמות, ואנחנו רואים את זה כל הזמן. הם בודקים את האומץ של המופעל ואת היכולת שלו לכתוב איזו סיסמה מתריסה נגד הממשלה, החטופים וכל דבר אחר שיגרום לרעש. אחר כך עוברים לצילום מתקנים אסטרטגיים. זו כבר רמה גבוהה יותר של הפעלה. השלב הבא הוא הצתה של מקומות או מכוניות, ואז זה מגיע למעקב אחרי אנשים ואפילו בקשה לרצוח אנשים מסוימים. אף אחד לא יכול לדעת עד לאיזו רמה אותם מופעלים ישראלים מסוגלים להגיע, ולכן חשוב מאוד לעצור את התהליך בעודו באיבו. גם מאחורי עניין 'פעוט' של ריסוס גרפיטי, עומד מבחן שלם שהמופעל עובר".
רס"ר יהודה אייזנטל: "החקירה לא מתנהלת בעוינות, להפך, זה סוג של שיחה. אני לא אוהב את האנשים האלה, אבל חלק מהחקירה זה לדבר על תחומי עניין משותפים"
אם חקירת מרגלים מעלה בדמיונכם סצנות מסרטים שונים, אייזנטל מבהיר שהמציאות שונה. כך למשל, הוא לעולם לא משתמש באסטרטגיה של תקיפה או צעקות. "אני יושב עם האנשים האלה שעות, בסוף יש לי חיבור איתם", הוא מפתיע. "החקירה לא מתנהלת בעוינות, להפך, זה סוג של שיחה. אני לא אוהב את האנשים האלה, הם פוגעים במדינה, אבל חלק מהחקירה זה לדבר על תחומי עניין משותפים. אני מעוניין שהוא ירצה לדבר איתי. אני נותן לו קפה, סיגריה ואוכל, שואל מה שלומו. הרבה פעמים הם שואלים מה שלום האישה והילדים שלהם, ואני מרגיע אותם. אני רוצה שהוא ירגיש כמה שיותר נוח איתי, אז אני מתעלם ומנתק את עצמי מהמעשים שהוא עשה. המטרה שלי היא שהוא יספר לי את האמת, ולכן אני צריך להיות 'אחלה גבר' איתו. אני אכבה ואדליק את המזגן כשהוא ירצה, וגם אעדכן אותו בתוצאות של משחקי כדורגל למשל.
"הייתה לי סיטואציה של אזעקה באמצע חקירה, לקחתי אותו למרחב המוגן ועמדנו ביחד.תוך כדי השיחה שמתנהלת, אני 'חוקר' אותו. הוא יכול לספר לי על איזו חוויה שהייתה לו בילדות, ואז אשאל אותו שאלות שקשורות לנושא שלשמו התכנסנו. זה ייעשה במעבר חלק, הטונציה שלי תישאר זהה. החוכמה היא לדעת לדבר באופן טבעי גם על הדברים שהוא עשה. זה תמיד מצליח, בסוף הם מספרים. לא יצא לי מצב שצעקתי על מישהו, שאמרתי לו 'יא זבל, איך עשית את זה'. אני אשאל אותו מה המניעים, מה הוא הרגיש וחשב באותו רגע. השיחה כל הזמן נעה בין החיים האישיים שלו למעשים שהוא עשה. אני גם משתף טיפה מהחיים שלי כדי לחבר אותם אליי".
יש פרופיל מסוים לאנשים שמוכנים לשמש מרגלים?
"אפשר לראות מנעד רחב – חרדים ועולים חדשים, לצד עולים ותיקים וצברים. אפשר לומר שהמשותף לכולם הוא המניע של הכסף הקל. בשביל להרוויח כמה מאות דולרים בכמה דקות, הם מנתקים את העובדה שהם מדברים עם אויב או שהם עלולים לפגוע במדינה. אצל הערבים היה גם מניע לאומני, אבל לרוב המניע הכלכלי חזק יותר. הם חדורי מטרה – רוצים לסיים את המשימה במהירות, לקבל את הכסף ולחכות למשימה הבאה. כשמעמתים אותם עם העובדה שפעולה שלהם סייעה לאויב, הם משחקים על העניין שהם לא היו מודעים לחומרת המעשים ושהם מצטערים. עוד לא נתקלתי במישהו שהמצפון שלו באמת ייסר אותו בעקבות פעולה שעשה".
פה חשדתי
למרות ניסיונותיהם להכחיש זאת, המופעלים, כפי שהחוקרים מעדיפים לכנות אותם, מודעים לכך שהם עושים משהו לא תקין, וההתנהלות שלהם מלמדת על כך. אייזנטל: "הרבה פעמים הם מכבים את האיכון בטלפון או מנסים לבצע את המשימות בשעה שאין הרבה אנשים ברחוב. יכול להיות שבהודעות הראשונות הם לא ידעו מיד עם מי הם מדברים, אבל בשלב כזה או אחר כולם הבינו שגורם עוין מפעיל אותם. היה מרגל שהופעל שלוש שנים וכבר בהתחלה ידע שהוא מבצע משימות לאויב, אחרים הבינו את זה אחרי משימה או שתיים. אבל למרות זאת הם ממשיכים לבצע את המשימות ולא מדווחים למשטרה.
"אחד התירוצים שהם נותנים הוא שהם חשבו שאיזה ארגון, שמאל או ימין, מבקש מהם לרסס את הכתובות הללו או להתסיס את המחאה, אבל במהלך ההתכתבות קשה מאוד שלא להבין שמדובר במישהו עם אינטרס זר. זה בא לידי ביטוי בסגנון הדיבור של המפעיל, כשבמהלך ההתכתבות הוא מכנה את המדינה 'אויב' או כשהעברית היא לא של ישראלי, למשל כשמבקשים ממישהו לעקוב אחרי גורם צבאי וקוראים לו 'גנרל'. מתישהו הם גם פותחים למרגל חשבון בנק למטבעות דיגיטליים. האיראנים גם קונים למרגל טלפון עם מצלמה משוכללת ומצלמת רכב. יש גם פידבק – אתה מצלם והוא אומר לך שזה טוב או לא טוב, מבקש ממך לצלם ביום ספציפי. בשלב הזה כולם מבינים שהם מופעלים".
יש שלב שבו חלק מהמרגלים סיימו את ההתקשרות?
"יש משימות שהם סירבו לבצע, כמו משימות מעקב או שריפת יער, אבל הם לא מפסיקים את ההפעלה, הם פשוט מבקשים משימה אחרת. לצורך העניין, לשרוף רכבים ריקים הם הסכימו. הסירוב הוא לא בגלל החשש מהנזק או שמישהו ייפגע, אלא כי הם חוששים שזה יצבור הד גדול מדי והם ייחשפו. חיסול של אנשי ציבור הם גם סירבו לעשות, בעיקר כי זאת משימה מורכבת ובלתי אפשרית".
אחת המטרות של האיראנים בפעילות הזו היא לעורר במדינה תסיסה חברתית, לכן הם מבקשים גם משימות פשוטות לכאורה, כמו לצייר גרפיטי או לשרוף מכוניות. "מבחינת המפעיל זה מצב של 'וין־וין' – גם גרמתי לבלגן במדינה כי מצאו כתובת גרפיטי על מישהו, וגם ראיתי שהמרגל שלי מוכן לעשות עבורי משימות", מסביר אייזנטל. "האיראנים שמים הרבה דגש על הקטע החברתי כאן, זה חשוב להם וזה עולה אצל כל נחקר. הם מודעים למה שקורה כאן ומה מדליק את האנשים, כמו משימה של לשלוח פרחים למשפחת חטופה או לצלם קברים של נרצחים מ־7 באוקטובר.
"ברור שיש כאן מלחמה תודעתית. זו לא משימה שפוגעת בביטחון המדינה, אבל ברור לגמרי מה עומד מאחורי זה – להגיד 'אנחנו נמצאים בתוך בתי הקברות שלכם', או להביא את השמות של החיילים שכתובים על הקברים כדי לשלוח למשפחה שלהם. נכון שהם יכולים להוריד את השמות מהאינטרנט, אבל האפקט חזק יותר כשמישהו מסתובב בתוך בית קברות ומתמקד בקברים ספציפיים".
מאתרים בטלגרם
מה זה עושה לך כלוחם, בוגר אירועי 7 באוקטובר?
"זה קשה, אני לא מצליח להבין את הראש שלהם. יש הרבה דרכים חוקיות ולגיטימיות להרוויח כסף בלי להיות מופעל על ידי האיראנים, או לסכן את המשפחה והמדינה ולהרוס לעצמך את החיים. אני גם בטוח שאם לא היו עוצרים אותם בזמן הם היו מבצעים גם משימות של פגיעה באנשים. אין ספק שזה מרתיח ואתה רוצה להתפוצץ על הנחקר, אבל אני נושם עמוק ומתרכז בחקירה ובראיות. כשאנחנו יוצאים מהחדר אני תופס את הראש ושואל את עצמי 'מה נסגר', איך זה שאזרחים של המדינה הגיעו למצב שהאויב הכי גדול שלנו שכנע אותם בכזו קלות לפעול בשבילו?
"חשוב להבין שבהרבה מקרים לא מדובר בסכומים משני חיים, כמה מאות דולרים למשימה. למשימות מורכבות יותר, כמו מעקב אחרי אנשים וצילום מתקנים, הציעו כמה אלפי דולרים בודדים. בשביל האנשים האלה מדובר בסכומים שמאפשרים להם לסגור קצת חובות ולחיות, אבל לאדם נורמטיבי אלה לא סכומים שידגדגו אותו כדי לבצע משימות".
לדברי אייזנטל, לאיראנים יש יכולות משוכללות לזיהוי האנשים שייעתרו למשימות מהסוג הזה. "הם מוצאים אותם בקבוצות טלגרם של עבודות מזדמנות או של מטבעות דיגיטליים, שהרבה מהחברים בהן הם אנשים שאוהבים ללכת על גבול החוק. לפעמים גם סתם בקבוצות טלגרם של חיפוש סרטים. לרוב מדובר באנשים שאין להם מקצועות מסודרים. אני מאמין שהם פונים להרבה אנשים, וברוב המקרים השיחה מסתיימת אחרי שתי הודעות כי הם מבינים שלא יצא מהם שום דבר".
התחכום של משמרות המהפכה בא לידי ביטוי גם באופן שבו מתנהלת השיחה הראשונית לגיוס הסוכן. "אחרי כמה הודעות של היכרות שטחית כמו מקום מגורים ומקצוע, זה עובר לפסים של 'האם אתה מוכן לעשות בשבילי משהו', כלומר מנסים להבין את הפרופיל של האיש, ואני חושב שמאחורי הקלעים נעשית עבודת מחקר עליו. אצל כל אחד הם מצאו את השפה שמפעילה אותו. לאחד שהבינו שהוא אוהב יותר את האקשן נתנו משימות לשרוף, אחר שכבוד מניע אותו ומרגיש שהוא לא מקבל מספיק במדינה, דיברו אליו בכבוד. את כולם מניע בסוף הכסף, אבל באמצעות הבדיקות שלהם לפני המשימות, לאיראנים יש יכולת לפענח את הקודים האישיים והרגשיים של האיש, שבאמצעותם אפשר לנתב אותו לעשות את המשימה בצורה טובה יותר. הם בודקים מי האיש, איפה הוא גר ואיך הוא יכול לתרום להם.
"העניין של המרגלים מבחינת האיראנים הוא זירה נוספת לכל דבר, לצד הטילים והגרעין שהם מפתחים", מסכם אייזנטל. "זו עוד זרוע שהם מאוד רוצים לחזק בישראל. הם לא מצליחים בעניין הטילים, אז הם משקיעים יותר בזרוע גיוס המרגלים. הם החליטו לשים גז על התחום הזה ולהשקיע בו כמה שיותר, ולצערנו הם גם קוצרים תוצאות".
