ליד המבנה המתרוקן של מטה סוכנות האו"ם אונר"א בשכונת מעלות דפנה בירושלים, אתמול, סגן ראש עיריית ירושלים אריה קינג הרים כוסית. "שתינו פה 'לחיים', כדי לחגוג את יום כניסתו של החוק נגד אונר"א לתוקף, ולומר תודה לכל מי שהיו שותפים להעברת החוק", אומר קינג. "זהו יום חגיגי של שינוי כיוון מבחינה חוקית לארגון הטרור שהיה שותף ברצח בני עמנו". לדבריו, כמחצית מעובדי המבנה כבר עזבו. "הרבה מהציוד שהיה יצא, החוק כבר מיושם, לא במלואו – אבל בכיוון הנכון. אני מקווה שלא יהיה שר בממשלה הנוכחית שחושב שנעצום עיניים אם הוא לא יישם את החוק". קינג מציין גם את החלטת בג"ץ השבוע לדחות את הבקשה לצו ביניים שהגישו ארגוני השמאל "גישה" ו"עדאלה" נגד יישום החוק: "זה סימן שאנחנו בכיוון הנכון".
בסוף אוקטובר עברו בכנסת ברוב גדול שתי הצעות חוק, תוצר המאבק הממושך נגד השפעתה המזיקה של סוכנות האו"ם המטפחת ומשמרת את רעיון הפליטות הפלסטיני, ולצד זאת מחנכת לטרור ומסייעת לטרור. המאבק קיבל משנה חשיבות לאחר 7 באוקטובר, אז התבררה מעורבות הסוכנות בטבח ובמעשי חטיפה, וכן באחסון אמצעי לחימה, בשימוש במתקני אונר"א לתקיפת צה"ל וישראל ועוד.
החוק שהוביל ח"כ בועז ביסמוט מהליכוד קבע כי יש להפסיק את פעילות אונר"א בירושלים. החוק של ח"כ יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו קבע כי יש לבטל את חילופי האיגרות בין ישראל לאו"ם משנת 1967 שאפשרו את פעילות הארגון בישראל, שייאסר כל קשר בין בעלי תפקידים בישראל לאנשי אונר"א, וכן שיבוטלו ההטבות הכלכליות שניתנו לסוכנות, כגון פטור ממיסים. החוק קבע שיינתנו 90 יום לתחילת יישומו, תקופה שהסתיימה אתמול.
שבוע לאחר החקיקה הודיעה ישראל לאו"ם על ביטול ההסכם ההיסטורי בינה ובין הסוכנות. כבר בחודשים שקדמו לחקיקה העבירה ישראל לאו"ם חומרים רבים המוכיחים את מעורבות הסוכנות בטרור, ומזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש הקים ועדת בדיקה בראשות שרת החוץ לשעבר של צרפת, קתרין קולונה. אך באונר"א לא נקטו את הצעדים המינימליים שנדרשו מהם בדו"ח קולונה: לא פוטרו עובדים שהם אנשי חמאס והג'יהאד האסלאמי, לא נעשה דבר בעניין הפרת הניטרליות של המתקנים של אונר״א, והארגון לא שינה את ספרי הלימוד והתכנים המסיתים בבתי הספר.
ביום שלישי התקיים במועצת הביטחון של האו"ם דיון בעניין אונר"א, לקראת כניסת החקיקה לתוקף. שגריר ישראל לאו"ם, דני דנון, הודיע רשמית לחברי המועצה ש"בתוך 48 שעות מדינת ישראל תפסיק את שיתוף הפעולה עם סוכנות האו"ם לטיפול בפליטים פלסטינים", וכי "על אונר״א להפסיק את פעילותה ולפנות את כל מתקניה בירושלים".
עוד קודם ההצבעה על החוקים באוקטובר נמתחה ביקורת בינלאומית רבה על החקיקה הישראלית. מחלקת המדינה של ממשל ביידן הייתה "מודאגת מאוד", ואף הזהירה מאסון הומניטרי שיתרחש ללא פעילות הסוכנות. בממשל טראמפ ככל הנראה חוששים פחות. בכהונתו הקודמת בתור נשיא ארה"ב הקפיא הממשל 65 מיליון דולר מתקציב אונר"א, מתוך 125 מיליון דולר שתוכננו במקור. בקדנציה הנוכחית, השגרירה לאו"ם אליס סטפניק כבר הביעה תמיכה בהפסקת המימון האמריקני לסוכנות. הנשיא טראמפ חתם על צו נשיאותי שמקפיא את כל הסיוע הבינלאומי, בכפוף להליך ביקורת מקיף, וגורמים המעורים בנושא סבורים כי הסיוע לאונר"א לא יחודש.
אונר"א בלחץ
לצד הזירה האמריקנית, עיקר היישום של החוק מונח על כתפי ישראל. ח"כ יוליה מלינובסקי הביעה אתמול דאגה מכך שמשרדי הממשלה לא נערכו כיאות ליישום בשטח במהלך 90 הימים שניתנו להם. "אם זה היה תלוי בממשלת ישראל, החוק לא היה נולד", היא אומרת. "אחרי שהחקיקה עברה היו לממשלה שלושה חודשים להתארגנות. אבל לא הייתה עבודת מטה, לא מונה איש לרכז את הפעילות. לאחר דחיית בג"ץ את הבקשה לצו ביניים, אני אומרת בציניות שאם מישהו בממשלה קיווה שבג"ץ 'יעשה בשבילו את העבודה', עכשיו אין תירוצים.
"אני מרגישה שאני רודפת בכנסת אחרי הממשלה, מצלצלת למשרדים ומוודאת שהם 'על זה'. זה לא מתקבל על הדעת. למשל, השבוע קיימתי דיון בוועדת הכספים אצל ח"כ גפני, לגבי מה שנדרש במערכת הפיננסית בכל הנוגע להעברות כספים לאונר"א. בוועדה הבנתי מנציג בנק ישראל שהוא לא יודע להשיב אם הפסקת המגעים תחול גם מצד הבנקים, ושזה מצריך פרשנות של היועצת המשפטית. בדקתי עם היועמ"שית, ואיש לא פנה אליה בנושא".
מלינובסקי מותחת ביקורת גם על משרד האוצר, שטרם ביטל לדבריה צווים המאפשרים לאונר"א פטור מתשלומים מסוימים. את עיריית ירושלים היא דווקא מציינת לטובה. "עיריית ירושלים עושה כל מה שתלוי בה מבחינת חינוך, תברואה", היא מדווחת. "יש שתי שכונות בעיר שאונר"א הייתה מפנה בהן זבל, זה בלתי נתפס. אז כן, מעכשיו זה יעלה למדינה כסף והיא תצטרך לעשות זאת. אבל זה מה שנדרש על פי החוק. אונר"א גם מפעילה שם טיפות חלב, אז וידאתי שמשרד הבריאות לוקח אחריות".
חיים דוד גולדפרב, מנהל המחלקה למשפט דיפלומטי ואזרחי במשרד החוץ, אמר בדיון ועדת הכספים השבוע כי "הממשלה נערכת ליישום החוקים ואין לה שום כוונה לעכב אותם או לדחות אותם". לגבי הפטורים הקיימים לאונר"א בדין הבינלאומי, הוא הסביר ש"הם לא רק מכוח הסכם, אלא גם מכוח אמנת החסינויות של האו"ם… מ־30 בינואר לאונר"א לא תהיה פעילות בישראל ולא יתקיים מגע עם משרד החוץ ועם משרד האוצר ועם נציגי רשויות המיסים, וברגע שאין לך מגע ואין לך פעילות – אין גם פטור ממיסים".
מלינובסקי מוסיפה כי סיכמה עם ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, שהוועדה שלו תעקוב גם היא אחר יישום החוק. "בחודשים האחרונים בעזרת אדלשטיין וידאנו את ההכנה ליישום, עכשיו נעבור לוודא שמממשים", היא אומרת. "אונר"א חיה ונשמה באמצעות ישראל. מעכשיו לפי החוק אסור לשום פקיד ישראלי להיות בקשר עם פקיד אונר"א, ואני מתכוונת לוודא שכל הגורמים הישראליים – משרדי הממשלה, מתפ"ש – יישמו את החוק. יש גם משהו סמלי בכך שחטופות ששבו לאחרונה אמרו כי הוחזקו במתקני אונר"א, והיום סגרנו את המתקנים האלה. מה נאמר, זה בהחלט לא היה ארגון הומניטרי".
עו"ד אברהם של"ו מוביל צוות מעקב של ארגון קהלת שהוקם כדי לוודא שהחקיקה אכן מיושמת, והוא מפקפק בכך שכל גופי המדינה מגויסים למאבק נגד הארגון. "בארצות הברית מתקיים דיון בתביעה של קורבנות 7 באוקטובר נגד אונר"א", הוא מספר. "העמדה של הממשל הקודם הייתה שלאונר"א יש חסינות דיפלומטית מתביעות. הממשל הנוכחי עוד לא הגיש את עמדתו, אבל אפשר להניח בביטחון שהם יטענו שאין לאונר"א חסינות. יש הצעת חוק של סנטור טד קרוז, שתקבע שאין לאונר"א חסינות לעבירות טרור. אבל אצלנו, בדיון השבוע בוועדת הכספים, הנציג של משרד המשפטים טען שזה עניין פשוט שיש לאונר"א חסינות. אז איך אנחנו יכולים לטעון מול האמריקנים שאין לאונר"א חסינות כשאנחנו בעצמנו טוענים שכן? כחלק מעבודת הצוות הכנו מזכר לחברי הכנסת למה לשיטתנו החסינות של אונר"א נבעה מההסכם שישראל חתמה עליו ב־1967, ומכיוון שהוא בוטל במסגרת החוק, החסינות איננה".
צוות המעקב שלו מאחד כמה גופים אזרחיים, ועובד מאז נחקק החוק. "ניכר שאונר"א בלחץ", הוא מעיד. "כמעט בכל יום הם מפרסמים שבקרוב עלול להיגרם אסון הומניטרי. אני כן מאמין שהחוק ייושם, אבל השאלה היא אם בממשלה יסתפקו ביישום צר או יפרשו את החוק באופן רחב. שלחנו בקשות חופש מידע למשרד האוצר, למשרד הפנים ולמתפ"ש כדי לבדוק איך הם מתכוונים ליישם את החוק, ולא מכולם קיבלנו מענה. רצינו לדעת למשל אם נשללו ויזות מעובדי אונר"א. עוד לא קיבלנו תשובה, אבל אנחנו ממשיכים לעקוב".
