סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין אישר לפרסם תזכיר חוק לקיצור תקופת ההתמחות לעריכת דין באופן קבוע. המהלך הנוכחי מתרחש לאחר שלפני מספר חודשים אושרה יוזמת השר לוין לקצר את תקופת ההתמחות מ-18 חודשים לשנה, נוכח הלחימה והעובדה שמתמחים רבים נאלצו להיעדר ממקום עבודתם, בשל נסיבות הקשורות למלחמה, בין היתר בשל גיוסם למילואים, הוצאתם לחל"ת או בשל העובדה שמקום מגוריהם או עבודתם מצוי ביישובים אשר פונו. לאחר שתקופת הוראת השעה התבררה כמוצלחת, החליט השר לוין לקדם את הפיכת הוראת השעה לקבועה, כך שההתמחות תעמוד על 12 חודשים.
בלשכת עורכי הדין, ממנה הגיעה היוזמה לפני מספר שנים להארכת ההתמחות משנה ל-18 חודש, צפויים להתנגד למהלך הנוכחי של השר לוין. הארכת תקופת ההתמחות הייתה אחד החלקים המשמעותיים בהסכמות שהושגו בתקופת כהונת שרת המשפטים איילת שקד בינה ובין ראש הלשכה דאז אפי נוה. מטרת הארכת התקופה, יחד עם מהלכים נוספים שנקבעו אז, הייתה מאבק במה שכונה בלשכה "הצפת המקצוע". ההערכה הייתה שהארכת תקופת ההתמחות תייצר סינון נוסף בכניסה למקצוע, ותעלה את רמתם המקצועית של עורכי הדין שיוסמכו.
מתנגדי המהלך טענו מנגד כי מדובר בסופו של דבר בעיקר בתוספת של כוח אדם זול למשרדי עריכת הדין הגדולים, שיוכלו להעסיק מתמחים תקופת זמן ארוכה יותר. עוד טענו כי המאבק ב"הצפת המקצוע" הוא למעשה ניסיון של הגילדה לדאוג לפרנסת חבריה על חשבונם של הסטודנטים המבקשים להצטרף לעיסוק בעריכת דין.
בתזכיר החוק שפורסם באתר החקיקה הממשלתית נאמר בין היתר כי "בשנת 2023, במסגרת הליך שיתוף ציבור שנערך כחלק מבחינה מעמיקה של קיצור תקופת ההתמחות בהוראת השעה וביחס להסדר זה, נערך סקר עליו השיבו 2,139 סטודנטים, מתמחים, עורכי דין צעירים, ועורכי דין המאמנים מתמחים או ממונים עליהם. תוצאות ההליך הצביעו על כך שרבים סבורים כי עיקר המיומנויות המקצועיות הנדרשות לעורך דין נרכשות בשנה הראשונה של ההתמחות. מעבר לכך הארכת תקופת ההתמחות נתפסת כנטל כלכלי המכביד על ציבור המתמחים ומוביל לשחיקה מקצועית.
"עוד צוין, כי ההתפתחות המקצועית המשמעותית מתרחשת לאחר המעבר לתפקיד עורך דין, תוך התנסות מעשית ונטילת אחריות מקצועית. עוד במסגרת שיתוף הציבור, התקיימו ראיונות עם נציגי סטודנטים למשפטים, נציגי לשכת עורכי הדין, נציגי משרדי עורכי דין, דיקני פקולטות למשפטים ומשפטנים מהשירות הציבורי הממונים על תחום המתמחים ביחידותיהם. בראיונות אלה נשמעו דעות מגוונות ביחס לקיצור תקופת ההתמחות, חלק מהמשרדים הקטנים והבינוניים סברו שנכון לשמר את תקופת ההתמחות הארוכה בעוד אחרים ומשרדי עורכי הדין הגדולים תמכו בקיצור תקופת ההתמחות, מאחר שהכשרה בת שנה מספיקה לטעמם ומאפשרת יותר גמישות בשוק התעסוקה".
"בנוסף להליך שיתוף הציבור הנרחב, ביצע משרד המשפטים סקירה משווה שהעלתה, כי במדינות שבהן תקופת ההתמחות הינה ממושכת יותר, כמו בגרמניה ואנגליה, הדבר מלווה בדרישות מובנות כגון התנסות בתחומים מגוונים, דבר שאינו קיים בישראל. בנוגע לחשש העולה מהפגיעה באיכות ההסמכה בשל קיצור תקופת ההתמחות ל- 12 חודשים, סקירת עבודתם של הצוותים הקודמים, הליך שיתוף הציבור והסקירה המשווה מצביעים על כך שמשך תקופת ההתמחות לבדו לא מהווה הגורם המרכזי המבטיח את איכות ההסמכה. ההכשרה בתקופת ההתמחות נדרשת לשאת מטען לימודי והתנסותי משמעותי, אחרת, משכה של התקופה – בין אם 12 או 18 חודשים – לא יפיק את הערך המצופה", הוסיפו מנסחי התזכיר.
לדבריהם, "הצעה זו לוקחת בחשבון שיקולים יישומיים ופרקטיים, כגון איכות המטלות המקצועיות שמבצעים המתמחים, שלא מושפעת בהכרח מאורך ההתמחות, שכרם הנמוך יחסית, יוקר המחיה המאמיר, והיכולת של המתמחים להפיק ערך משמעותי מהתקופה. יתרה מזו, הצעה זו לוקחת בחשבון השתלבות מהירה בשוק העבודה ונטילת אחריות מקצועית מוקדמת במסגרת עבודה מעשית שתורמות אף הן להתפתחותם המקצועית של עורכי הדין הצעירים".
