הדיונים בחוק הגיוס ממשיכים לזעזע את הקואליציה: האולטימטום שהציב השבוע יו"ר ש"ס אריה דרעי – כשהבהיר בריאיון לתחנת הרדיו קול ברמה כי לראש הממשלה נתניהו יש חודשיים לפתור את משבר הגיוס, אחרת לא תהיה ממשלה – מעורר את זעמם של חברי מפלגת הציונות הדתית.
צילום: אריק סולטן
"בימים הכי קשים שלו, כשהוא פצוע ומדמם ועסוק בסוגיות קשות, עם ישראל צריך לשמוע כל מיני הודעות שתכליתן לספר לכולם שאף אחד לא מתכוון להתגייס. כשאני שומע את ההודעות הללו, כבר לא בא לי לנהל איתם את התהליך. האחריות להוכיח שיש פה תהליך אמיתי היא עליהם. הם צריכים לרדוף אחרינו כדי לומר 'אנחנו רוצים להתגייס עם עשרות אלפים, רק בבקשה שהצבא ידאג לתנאים'".
אולי אתה נאיבי? אפילו ב־7 באוקטובר הם לא הגיעו.
"ומזה אני משתגע, ולא רק אני, רבים בישראל. אני לא רוצה להכליל על כל החרדים, אבל להנהגה תמיד יש אחריות, ומישהו פה איבד כיוון, נוסע נגד כיוון התנועה".
שמענו השבוע שהבן של ח"כ יוסי טייב ממפלגת ש"ס קיבל צו ולא התגייס.
"אני מכיר טוב את יוסי טייב, ואנחנו חברים טובים ועושים דברים טובים יחד, ואני לא מאמין שזהו קולו של יוסי טייב. לא יודע איך זה עובד במפלגות החרדיות, אבל אני לא חושב שהוא מאמין במה שהוא אמר".
אז תבלום חוק גיוס רע?
"אצביע רק בעד חוק גיוס ראוי, ואם חוק הגיוס יהיה רע – אצביע נגד. כפי שאמרתי בחוק המעונות שנבלם, חייב להיות חוק גיוס ערכי שיביא לשינוי אמיתי. אחרת אני לא אהיה חלק מממשלה כזאת. יש שיח ציבורי ערכי, ונבחרי הציבור צריכים להיות מחויבים אליו. לומר 'אני אפיל ממשלה בגלל חוק גיוס' זה אות קלון. לא כי אסור שהממשלה תיפול עכשיו, וכנראה אסור שהיא תיפול עכשיו כי אנחנו באמצע אירוע אסטרטגי – אלא כי איזה סדר יום זה יהיה לצאת לבחירות על חוק גיוס אחרי שנפלו כל כך הרבה לוחמים? איזה נבחר ציבור לא יתבייש?"
"לומר 'אני אפיל ממשלה בגלל חוק גיוס' זה אות קלון. לצאת לבחירות על חוק גיוס אחרי שנפלו כל כך הרבה לוחמים?"
הפוליטיקאים החרדים, שותפיכם לקואליציה, לא מתביישים.
"אולי הקולות המרגיעים והחזרה מהאולטימטום ששמענו מאנשי דרעי קורים כי יש פה משהו לא ברור גם להם. אני אומר באהבה, עם ישראל צריך אתכם, ואנחנו צריכים להתרשם בחוק גיוס שהתהליך אכן מוביל לגיוס, ושם צריך לראות את המנהיגים החרדים. אני רואה את שר הביטחון שמתעסק בזה ומנסה להביא פתרון, וגם יו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין. אני מאוד מאמין בו ונמצא איתו בקשר, ואני רוצה שנגיע לפתרון טוב. אני לא שונא אף יהודי, לא מימין ולא משמאל".
באישור עסקת הפסקת האש לפני שבועיים הם השאירו פתק ולא נשארו לדיון.
"אנחנו עם אחד ויש לנו גורל אחד. ישיבת הממשלה על החטופים הייתה דרמטית, משמעותית וכואבת, וברגעים משמעותיים כאלה כל מי שבחר להיות חלק מהממשלה צריך לבוא ולשמוע ולדבר. זה הפריע לי מאוד במהלך הישיבה. לא להיות שותף בדיון כזה, פשוט מעיד על הנתק שלהם".
ואחרי כל זה, אתה לא מעדיף להיות בקואליציה של המשרתים?
"השאלה לאיזה ציבור אתה מרגיש יותר מחובר היא שאלה ארוכת שנים, והשנה הזאת לימדה אותנו שאנחנו צריכים להיות מחוברים לכל עם ישראל. אנחנו פוגשים את זה בצבא. עם המפלגות באופוזיציה יש לי עוד מחלוקות, ויש פעמים שעולות לי שאלות קשות בנושא הזה. וכן, בעתיד אנחנו צריכים להיות בממשלה רחבה יותר ולעשות פעולות יותר בקונצנזוס. מול האמירות של החרדים אני אומר, אי אפשר רק לפצוע ולפצוע ולחשוב שזה לא ישפיע".
העריקים לוחצים
למחרת האולטימטום שהציב דרעי, אנשיו כבר ריככו את הדברים. דובר ש"ס אשר מדינה הבהיר כי "דרעי לא איים, לא היה שום אולטימטום ושום לוח זמנים, הוא תיאר מצב בלתי נסבל שחייב להיפתר". ובכל זאת, הבחירה של דרעי לנקוב בסוף חודש מרץ כמועד אחרון אינה מקרית. על פי בכירים בקואליציה, בתאריך זה, ממש ברגע האחרון על פי החוק – יאושר תקציב המדינה לשנת 2025, מה שלמעשה כורך שוב את אישור התקציב באישור חוק הגיוס.
"אנחנו עם אחד ויש לנו גורל אחד. ישיבת הממשלה על החטופים הייתה דרמטית, משמעותית וכואבת"
גם לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' התאריך הזה עשוי להיות קו פרשת מים, משום שדחיית אישור התקציב לסוף מרץ משמעותה אישור התקציב שלושה שבועות לאחר סיומו של השלב הראשון של הפסקת האש; כך שאם ישראל לא תשוב ללחימה, סמוטריץ', שאמון על התקציב, יצטרך לקבל החלטות קשות.
מאחורי הקלעים, במפלגת ש"ס מספרים על לחץ גדול שמופעל על חברי הכנסת של המפלגות החרדיות, מכיוונן של משפחות אלפי הצעירים החרדים שקיבלו צו גיוס ואינם מתייצבים, וכעת הופכים לעריקים שאינם יכולים לצאת מהארץ. לשכות הח"כים מוצפות בפניות ושאלות אם להתייצב ואם ניתן לצאת מהארץ. בחלק מהמקרים, הפוליטיקאים שאין בידיהם תשובות מפנים את הצעירים, בהם גם בני משפחות שלהם, אל רבותיהם.
במקביל, בלחץ בכירי הממשלה, ועדת החוץ והביטחון ממשיכה לדון בחוק הגיוס ולהכינו להצבעה. השבוע התקיימו שני דיונים על החוק, ובשבוע הבא צפויים שני דיונים נוספים.
אמש התקיים בוועדה דיון בשאלה מי ייחשב חרדי על פי החוק לצורך פטור מגיוס, או לצורך היכללות במכסת החייבים בגיוס מהחברה החרדית. מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס אמר: "חייבים להגדיר מי הוא חרדי, אחרת לא נדע על מי היעדים חלים. רצוי שההגדרה תהיה אותנטית, שלא יקרה שמישהו יקום בבוקר, ישים כיפה שחורה ויגיד שהוא חרדי. מי שבשנתיים מתוך גילי התיכון היה במוסד חרדי, הוא חרדי. אני מציע לשמר את זה, וכך סובר גם שר הביטחון".
